פצעי בגרות באשמת הלחם

אכילה מרובה של לחם לבן ודגנים, ולאו דווקא שוקולד ומזון שומני, עשויה להיות האשמה האמיתית בפצעי בגרות שצעירים רבים סובלים מהם.
זוהי תיאוריה שעלתה על ידי צוות מחקר בראשות לורן קורדיין, ביולוגית התפתחותית באוניברסיטת קולורדו. לחמים מעובדים ודגנים הינם קלים מאוד לעיכול. התוצאה של הצפת הגוף בסוכרים יוצרת רמות גבוהות של אינסולין וגורם גדילה IGF-1 דמוי אינסולין.
בעקבות זאת עולה רמת ההורמונים הזכריים. אלה מעודדים פתיחת הנקבוביות בעור וייצור מוגבר של החומר השומני המעודד את חיידקי פצעי הבגרות (אקנה). IGF-1 גם מעודד תאי עור שנקראים קרטינוציטים להתרבות, סימן מובהק של אקנה.
צוות אוסטרלי יבחן את התיאוריה בקרוב על ידי משטר דיאטה דל פחמימות שיושת על 60 נערים הסובלים מאקנה למשך שלושה חודשים.

הוכחות נסיבתיות
"יש הרבה הוכחות נסיבתיות" אומר ניל מן, החוקר באוניברסיטת מלבורן שיפקח על המחקר. דרמטולוגים יגידו לך שהם נתנו דיאטה דלת פחמימות למטופלים, וראו תוצאות חיוביות. זה יהיה המחקר המפוקח הראשון.
עד 60% מבני ה 12, ועד 95% מבני ה 18 בחברה המודרנית סובלים מאקנה, ויש כאלה אצלם הפצעונים ממשיכים עד גיל העמידה. ואולם אקנה כמעט ואינו מוכר בחברות מסוימות כמו בקיטווה, פפואה בגינאה החדשה, או באמזונס.
המזונות היחידים שיש בנמצא בחברות האלה הם מזונות שלא עברו עיבוד, הם לא צורכים סוכר מזוקק או גרגרים מעובדים. תושבי אלסקה היו חברה ללא אקנה, אך הפצעים הגיעו יחד עם הדיאטה המערבית.

גישה קלה
ייתכן שהדבר נובע משום שהלחם המודרני מורכב מקמח דק יותר, והדגנים מיוצרים בשיטות לחץ שמפריעות למבנה החלבון בדגנים בעקבות בועות אוויר, ובכל מקרה מקלים על האנזימים לעיכול בגישה לעמילנים. הלבלב מגיב במהירות לעיכול המהיר על ידי הזרמת אינסולין בכמויות עצומות.
הוכחות מראות את הקשר בין אינסולין ל IGF-1 ואקנה. נשים רבות הסובלות מאקנה מייצרות כמות גדולה מידי של IGF-1 כש- IGF-1 שימש לטיפול באנשים הסובלים מסינדרום לרון, הם סבלו מעלייה חדה בהורמון הזכרי, ובעקבותיה אקנה. התרופה הבולמת אינסולין מטפורמין נמצאה כמונעת אקנה בנשים הסובלות מציסטות בשחלות, מצב שנוצר בעקבות ייצור יתר של אינסולין.
אקנה אינה המחלה היחידה הנגרמת בגלל צריכה מוגברת של עמילנים מזוקקים. תזונה כזו אחראית כנראה גם לקוצר ראייה ולסוכרת מבוגרים.