קיצורי דרך

כדי לבחון את היחס בין השינויים במשקל ובין התמותה בקרב גברים בגיל העמידה עקבו חוקרים מלונדון, במשך 14 שנים ועוד 8 שנים אחרי קבוצת גברים מרחבי בריטניה.

שיטת המחקר:
מחקר ייעודי של 5608 גברים בגילאי 40-59, כשאוכלוסיית המחקר נלקחה ממרפאות כלליות ב- 24 ערים בבריטניה. השינויים במשקל נצפו במהלך תקופה של 12-14 שנים, ונבחן הקשר למוות בשמונה השנים שלאחר מכן.

תוצאות:
נרשמו סה"כ 943 מקרי מוות מכל הסיבות: 458 ממחלת לב, 485 מגורמים אחרים.
* הגברים שהיו במשקל יציב, או שהעלו במשקל הראו את אחוזי התמותה הנמוכים ביותר.

איבוד משקל שנשמר, או תנודות במשקל (הרזיה-עליה, או עליה-הרזיה) הראו סיכון גבוה משמעותי לתמותה בהשוואה לאלה ששמרו על משקל קבוע, גם לאחר התאמה של משתנים באורח חיים.
התאמה או הוצאה מהתחשיב של מחלות קיימות שינו בצורה משמעותית את הסיכון המוגבר לתמותה ממחלת לב ותמותה בכלל שעולה ביחס להפחתה במשקל או לתנודות במשקל.
אצל אנשים שלא עישנו כל הפחתה במשקל תורגמה לעלייה בסיכון למוות, אבל נתון זה נתגלה כתלוי במחלות קודמות.
מעשנים שהפסיקו רק לאחרונה לעשן הראו את העלייה הגדולה ביותר בסכנת מוות הקשורה להרזיה שנשמרה.

מסקנות:
התמותה המוגברת בקרב גברים בגיל העמידה הקשורה להפחתה במשקל ובתנודות במשקל נקבעת במידה רבה בשל גורמים בעייתיים באורח החיים ומחלות קודמות. ההוכחות מראות כי איבוד המשקל והתנודות במשקל בגברים אלה לא בהכרח מעלה את הסיכון למוות.

ממחקרים אחרים ניתן היה לראות כי ההשמנה היא תוצאה של בעייה ולא סיבתה ולכן הרזייה לא בהכרח תביא לפיתרון, מה שכן נראה כיום כגורם החשוב ביותר לבריאות כולנו הוא התנועה שלפחות כרגע אין כמעט אף מחלה שאינה זוכה למזור בעקבות התנועה.
ייתכן כמובן שהרזייה הנגרמת בעקבות תנועה ולא בעקבות דיאטה גם לא תעודד מוות מוקדם.

רוצה להתחיל להרזות? לחץ/י על דיאטה אונליין.