אנמיה ע"ש פנקוני: מדריך

אנמיה על שם פנקוני (FANCONI ANEMIA) היא שם כולל לקבוצה של מחלות גנטיות תורשתיות, נדירות אך קשות, שהביטוי הקליני שלהן כולל אנמיה (בעיקר חוסר בתאי דם אדומים), על רקע אי ספיקה של מוח העצם, בדרגות חומרה שונות, המתפתח מיד לאחר הלידה או בשלב מוקדם אחר במהלך העשור הראשון לחיים.

כמו כן, החולים באחד מסוגי המחלה, לוקים במומים מלידה בשלד ובעיקר בגפיים העליונות (חסר של אגודל, קיצור ו/או עיוות של האמה), עיכוב בגדילה, מומים בכליות, כתמים כהים אופייניים על העור. בנוסף, לחולים נטייה לפתח לוקמיה (סרטן הדם) ולגידולים סרטניים אופייניים נוספים, בהתאם לסוג הספציפי של מחלה זו ולהתקדמותה. החולים במחלה סובלים גם מעייפות ומחיוורון ולעתים יש גם פיגור שכלי קל.

המחלה תוארה לראשונה ב-1927, ועד כה אותרו או נחקרו כ-20 גנים שונים שמוטציות בהם גורמות למחלה. סוג המחלה מסומן באותיות A,B,CT וכו', בהתאם לגן הפגום בו התרחשה המוטציה (FANCA, FANCB, FANCCFANCT וכו'). ישנם מקרים של המחלה בהם לא נמצאות מוטציות באחד מהגנים הידועים, כך שייתכן שבעתיד יזוהו גנים נוספים האחראיים למחלה.

בקרב היהודים בארץ, המחלה שכיחה יותר בקרב בני המוצא אשכנזי אנמיה ע"ש פנקוני מסוג C FANCONI ANEMIA TYPE ,C. שכיחות הנשאים נאמדת ב-1:90; ומכאן ששכיחות החולים כ-1:30,000. בקרב יהודים ממוצא מרוקני, שכיחה יותר האנמיה ע"ש פנקוני מסוג A FANCONI ANEMIA TYPE ,A. שכיחות הנשאים היא כ-1:100, ומכאן ששכיחות החולים כ-1:40,000 באוכלוסייה זו.

כיצד מועברת המחלה בתורשה?

מרבית סוגי המחלה מועברים בתורשה הקרויה אוטוזומלית רצסיבית: הסיכון ללידת ילד/ה חולה קיים רק אם שני בני הזוג נשאים של מוטציה בגן האחראי למחלה. לנשאים יש עותק אחד תקין ועותק אחד פגום (מוטנטי) של הגן האחראי למחלה.
החולה במחלה יורש/ת מכל הורה את העותק המוטנטי, הפגום - ולכן אין לו או לה אף עותק תקין. לזוג הורים ששניהם נשאים יש סיכון של 1:4 (25%) ללידת ילד או ילדה החולים במחלה, בכל הריון. יש צורות נדירות של העברה בתורשה דומיננטית, אך זו אינה שכיחה באוכלוסייה בארץ.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה טרם ההריון?

אנמיה ע"ש פנקוני מקבוצות A ו-C, נבדקות באוכלוסיות המתאימות בבדיקות הסקר לזיהוי נשאים, במסגרת קופות החולים והמכונים הגנטיים בארץ. בשלב הראשון, נהוג לבדוק רק את אחד מבני הזוג. אם אצל פרט זה לא נמצאה המוטציה השכיחה, הרי שהסיכון ללידת ילד הלוקה באנמיה ע"ש פנקוני נמוך מאוד. כאשר באחד מבני הזוג מתגלה המוטציה, יהיה גם על בן הזוג השני להיבדק ולקבל ייעוץ גנטי בהתאם.

כיצד ניתן לאבחן או לשלול בוודאות את קיום המחלה טרם הלידה?

כאשר שני ההורים נושאים מוטציה מוכרת של המחלה, ניתן לבצע בכל הריון אבחון טרום לידתי, על ידי בדיקת סיסי שליה בשבוע 10-12 להריון, או על ידי בדיקת מי שפיר, החל מהשבוע ה-16 להריון. בבדיקה זו, ניתן לקבוע האם העובר לוקה באנמיה ע"ש פנקוני.

כמו כן, לזוג הורים שהעובר או העוברים שלהם הושגו בהפריה חוץ גופית (IVF), ניתן לבצע אבחון גנטי טרום השרשה של העוברים (PGD): מכל עובר בן 8 תאים, נלקח תא בודד אחד - לאבחון; ולרחם מוחזרים רק עוברים בריאים. במקרים בהם להורים כבר יש ילד/ה החולים במחלה, ניתן לבצע אבחון גנטי טרום השרשה, לא רק למניעת המחלה, אלא גם לצורך בחירת עוברים שיהיו תורמי מוח עצם מתאימים לאח/ות החולה. שיטה זו נערכה בהצלחה ביחידה להפריה חוץ גופית, במרכז הרפואי תל אביב. כמו כן, אם להורים יש כבר ילד/ה חולה במחלה, ניתן לבחור עוברים שיוכלו להיות בריאים ממחלה זו ובנוסף, תורמי מוח מתאימים לאח/ות החולה.

האם המחלה מאובחנת ביילוד חולה מיד לאחר הלידה?

למעט מקרים בהם יש מומי גפיים בולטים, ברוב המקרים המחלה אינה ניכרת ביילוד מיד לאחר לידתו, למרות שבדרך כלל מדובר ביילודים קטנים - וכבר בשנת חייהם הראשונה, ניכרים עיכוב בגדילה והיקף ראש קטן.

כיצד מתבצע אבחון המחלה בפרט חולה?

אבחון קליני: מסתמך על נוכחות מאפיינים גופניים, הכוללים קומה נמוכה, כתמים אופייניים בעובר, מומי אצבעות וגפיים וכו'.

בדיקות מעבדה: יזהו כדוריות דם גדולות (מקרוציטוזיס), עלייה ברמת המוגלובין (בשלב ראשון), בהמשך מיעוט תאים שמקורם במוח עצם, בעיקר תאי דם לבנים וטסיות דם (טרומבוציטים). כמו כן, בדיקות מוח עצם הממחישות כשל תאים ובדיקות מעבדה המדגימות "שבירות יתר של כרומוזומים".

בדיקות גנטיות: בדיקות למוטציות ייחודיות, או בדיקות רצף - לאיתור מוטציות נדירות בגנים.

מהן דרכי הטיפול באנמיה ע"ש פנקוני?

הטיפול במחלה כולל הורמונים אנדרוגנים ותכשירים המעודדים שגשוג של תאי מוח עצם (hematopoietic growth factors). למרבה הצער, רק כ-50%-75% מהמטופלים מגיבים לטיפול זה. באשר לטיפול במחלות האונקולוגיות והאחרות, המתפתחות בחולים במחלה זו, במקרים רבים הטיפולים הכימותרפיים השונים מתגלים כבלתי יעילים, או שהם מביאים לשיפור בטווח הקצר בלבד. ריפוי מוחלט ניתן להשיג רק על ידי תרומת מוח עצם.

פרופ' יובל ירון הוא מומחה במיילדות, גינקולוגיה ופריון; וכן מומחה לגנטיקה רפואית, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי, במכון הגנטי במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי.