מחסור באבץ

ב- 1974 מועצת המזון והתזונה בארצות הברית, הגיעה להחלטה מכרעת, היא הכריזה על אבץ כעל חומר תזונה חיוני וקבעה מינון מומלץ ליום עבור בני אדם.
מאוחר יותר, הוכנס האבץ כחלק הכרחי מנוזלי התזונה, מה שבוודאי הציל חיים רבים. מחסור באבץ תזונתי נפוץ מאוד במדינות המתפתחות (ומשפיע על כשני מליארד אנשים), כשעיקר התזונה מבוססת על דגנים. ניתוח על של 33 ניסיונות התערבות והחדרה של אבץ בלבד מראה השפעה משמעותית על עלייה במשקל הגוף והגדילה, מה שמצביע על העובדה שחסכים אחרים שאולי קיימים באיזור לא משפיעים ישירות על עצירת הגדילה.
תוספי אבץ הוכחו כמשפרים תפקוד פסיכו-נוירולוגי בילדים בסין שסבלו מחוסר באבץ. הוא מפחית את תדירות ומשך שלשולים קשים, ומפחית גם זיהומים בדרכי הנשימה אצל ילדים במדינות מתפתחות, ולכן גם קשור בהפחתה בתמותה. מחסור באבץ אצל נשים בהריון גורם:
* ללידה לא סדירה
* לבלימת הגדילה של העובר
* לכשלים בעובר

ההשפעות החיסוניות של המחסור באבץ במהלך שנות השישים המוקדמות עדין לא ידועות, אבל ידוע על חולים שסבלו ממחסור באבץ במזרח התיכון, ומתו מזיהומים לפני גיל 25. כיום ידוע שלאנשים שסובלים ממחסור באבץ יש:
* הפחתה בפעילות הסרום טימולין, טימוס יעודי הקשור ליצירת תאי T טי.
* חוסר איזון בין תאי הסיוע Th1ו- בין Th2 תאי הפעולה.
* הפחתה בפעילות ליטית של הרג התאים ואחוז הסמנים לתאי T ציטוליטיים.

מחסור באבץ קשור היום גם למחלות רבות. למשל
* תסמונת חוסר ספיגה
* מחלות לב כרוניות
* מחלות רשתית כרוניות
* מחלת תאי החרמש
* סוכרת
* גידולים
* מחלות כרוניות אחרות

בתנאים כאלה המחסור בחומרי תזונה אחרים כמו ויטמינים ויסודות אחרים, קשורים גם הם. יש להדגיש שמחסור באבץ תזונתי במדינות המתפתחות לא מופיע בצורה מבודדת.
לאחרונה מוסדות הבריאות והמרכז לחקר העין ערכו ניסוי קליני שכלל 3640 משתתפים מבוגרים. תוצאות המחקר שתוספי תזונה לסותרי חמצון ואבץ עיכבו את התפתחות ההדרדרות של המקולה הקשורה בהזדקנות, והפחיתו את הסיכון לאבדן ראייה. מחסור באבץ נפוץ מאוד בקרב קשישים.
אבץ מפחית גם את עומס הנחושת בבני אדם, ולכן משתמשים בו ביעילות לטיפול במחלת וילסון. במינונים רפואיים אבץ הוכח כיעיל בטיפולים
* אנצפלופתיה הפטית
* מחלת תאי חרמש
* הצטננות

הבעיה היתה ידועה כבר לפני 40 שנה, והפתרון עדין בולט. בניגוד לכל הצטברות המידע וההוכחות, לא יוחדה כמעט תשומת לב בארגונים הלאומיים לבעיית המחסור באבץ. עצירה בגדילה, רגישות מוגברת לזיהומים, ופגיעה בתפקוד הקוגניטיבי נפוצים במדינות המתפתחות, בהן גם מורגש במיוחד מחסור באבץ תזונתי.