זהירות: אבעבועות רוח - בהריון
מחלת אבעבועות רוח המתפתחת בילדות נחשבת שכיחה וקלה. עם זאת, הידבקות של אישה הרה במחלה עלולה להיות כרוכה בסיבוכים לאם ולעובר. מה כדאי לעשות?
מחלת אבעבועות רוח, המתרחשת לראשונה בהריון, יכולה להשפיע לרעה לא רק על העובר - אלא גם על האם; ולגרום לסיבוכים ולמחלה קשה יותר, מזו המוכרת לנו בקרב ילדים.
מחלת אבעבועות רוח היא מחלת ילדים שכיחה וקלה (בדרך כלל), החולפת לאחר מספר ימים של חום, פריחה עם שלפוחיות וגרד. עם זאת, כאשר מחלת אבעבועות רוח מופיעה לראשונה בהריון - הסיפור הוא אחר.
מבוגרים המפתחים אבעבועות רוח, במיוחד נשים בהריון, עלולים לפתח מחלה קשה יותר, מבחינת התסמינים והסיבוכים של המחלה. ולא רק זאת: נגיף אבעבועות הרוח, בשכיחות נמוכה, עלול להדביק את העובר ולפגוע בו בצורה משמעותית.
כיצד מתרחשת הדבקה באבעבועות רוח?
ההדבקה בנגיף אבעבועות רוח היא על ידי חשיפה לחולה אחר - דרך מגע ישיר בפריחה, או מעבר באוויר של הנגיף. מרגע ההדבקה, מתחילה תקופת דגירה של הנגיף, הנמשכת בין עשרה ימים - לשלושה שבועות, שבמהלכה יכולים להופיע חום וחולשה כללית. בסיום התקופה, תופיע הפריחה האופיינית. פרק הזמן המדבק, מאדם לאדם, הוא בין יום ליומיים - לפני הופעת הפריחה; ועד אשר אחרון הנגעים מתייבש.
מהם הסימנים של אבעבועות רוח?
כאמור, כאשר מחלת אבעבועות רוח מופיעה לראשונה, היא מאופיינית בחום ובפריחה מגרדת של שלפוחיות. השלפוחיות על פני הגוף נמצאות בשלבים שונים של הופעה - עד שהן מתייבשות, מגלידות ונושרות. לאחר הזיהום הראשוני, הנגיף נשאר רדום בגוף, למשך שנים; ולעתים, לרוב בגיל מבוגר, האבעבועות עלולות להתפרץ שנית. עם זאת, בהתפרצות החוזרת - תופיע פריחה אדומה, בצורת חגורה, על פני העור. צורה זו כבר לא נקראת אבעבועות רוח, אלא שלבקת חוגרת, למרות שנגרמה על ידי אותו הנגיף.
מה הסיכון שהעובר יידבק בנגיף האבעבועות?
נגיף האבעבועות עלול לחצות את השלייה - ולגרום נזק לעובר. אולם, הסיכון הזה קיים רק במחצית הראשונה של ההריון; וגם אז, הסיכון לעובר הוא סיכון מאוד נמוך. הסיכון שהעובר ייפגע ויפתח מומים מולדים, עומד על 0.5%-2%; שיא הסיכון הוא בטרימסטר השני, סביב שבוע 13-20. לאחר מכן, הסיכון להדבקה עוברית הוא אפסי.
מה קורה אם נדבקים באבעבועות, סמוך ללידה?
הסיכון חוזר להיות משמעותי בשנית, אם העובר נדבק סביב הלידה; כלומר: אם האימא חולה באבעבועות בשבוע שלפני או אחרי הלידה (סביב יומיים עד חמישה ימים, לפני ואחרי הלידה). בשלב זה, העובר לא ייפגע ולא יפתח מומים מולדים, אך התינוק עלול להיוולד כאשר הוא כבר חולה במחלת אבעבועות משמעותית.
מה קורה אם העובר נדבק במחלה?
תסמונת אבעבועות מולדת, אשר מתרחשת רק במחצית הראשונה של ההריון, עלולה לכלול את הסימנים הבאים:
1. מומים מולדים הכוללים פגיעה במוח (פיגור שכלי, עיכוב התפתחותי והקף ראש קטן), עיניים (קטרקט ועד כדי עיוורון) וגפיים (קיצור עצמות ארוכות).
2. בעיות גדילה ומשקל לידה נמוך, עם היקף ראש קטן וקיצור עצמות ארוכות.
3. צלקות עוריות, היכן שהתפתחו שלפוחיות.
כיצד מתבטאת המחלה אצל האם ההריונית?
כאשר אישה בהריון מפתחת לראשונה בחייה אבעבועות רוח, היא מפתחת מחלה דומה לזו שקיימת בילדים, אלא שזו עלולה להיות מחלה קשה יותר, עם שיעור סיבוכים גבוה יותר. בין היתר, הסיבוכים עלולים לכלול דלקת ריאות (הסיבוך הכי משמעותי ושכיח), דלקת קרום המוח וזיהומים חיידקיים משנים בעור ובדם.
מה יש לעשות במקרה של חשיפה לאבעבועות רוח, במהלך ההריון?
כאשר אישה בהריון נחשפת לחולה עם אבעבועות, או ששהתה בסמוך לחולה אבעבועות (לרוב ילדים קטנים), עד יומיים לפני הופעת הפריחה שלו - הרי שהיא נמצאת בסיכון להידבק.
השאלה הראשונה, שכל אישה בהריון שנחשפה לאבעבועות, צריכה לשאול את עצמה: "האם אני מחוסנת ו/או האם חליתי בעבר באבעבועות?". יש מספר דרכים לענות על השאלה הזו:
1. לבדוק בפנקס החיסונים - האם חוסנת בעבר (בהנחה שהפנקס ברשותך ואת יודעת איפה הוא).
2. לפשפש בזיכרון, או לשאול את ההורים - האם חלית בעבר באבעבועות רוח.
3. לשלוח בדיקות דם לנוגדני IgG לנגיף האבעבועות; אם הם קיימים - את בוודאות מחוסנת.
בהערת אגב: זו בדיקה שאפשר לבקש מרופא הנשים לערוך, עוד בתחילת ההריון - כדי שהמידע יהיה ברשותך, בכל מקרה של חשיפה; ואפילו רצוי לעשותה עוד לפני ההריון, משום שאם אינך מחוסנת - תוכלי להשלים את החיסון עוד לפני הכניסה להריון; וכך, להסיר חשש מחשיפה והדבקה במהלך ההריון.
במידה ונחשפת לאבעבועות רוח, ואם את אינך מחוסנת כנגד אבעבועות ו/או לא חלית בעבר, חשוב להתקדם במהירות לשלב הבא: לקבל חיסון סביל. אם את מחוסנת לאבעבועות, גם אם נחשפת לאבעבועות, הרי שאת והעובר שלך מוגנים - ואין צורך בהמשך בירור או טיפול.
מה עושים במקרה של התפרצות מחלת אבעבועות רוח?
עם הופעת פריחה ו/או סימנים נוספים, יש לטפל כמו בכל חולה עם אבעבועות, על ידי ייבוש השלפוחיות, מניעת גרד ושמירה על היגיינה, למניעת זיהום משני של השלפוחיות. ניתן לתת בהריון גם טיפול באציקלוביר, תרופה בעלת פעילות נגד נגיף האבעבועות.
מומלץ לטפל באציקלוביר דרך הפה, בכל מקרה שחלית בהריון, כדי לקצר את משך המחלה או להפחית מחומרתה. אם הופיעו סיבוכים קשים יותר (כגון: דלקת ריאות) - מומלץ להשתמש בטיפול בתרופה דרך הווריד.
לסיכום: נשים הרות (וכל אדם אשר סובל מבעיות במערכת החיסונית) צריכות להימנע מלבוא במגע קרוב עם בני אדם (בעיקר ילדים) אשר חולים במחלת אבעבועות רוח. החיסון למחלה הוא חיסון סביל - וניתן לתת אותו עד 96 שעות מן החשיפה, גם לנשים בהריון. החיסון הפעיל (המקובל באופן שגרתי בגיל ילדות) - אסור בהריון, אבל מומלץ לתת אותו לנשים שהתגלו כבלתי מחוסנות, לפני ההריון; ובעיקר לנשים בסיכון, עובדות במעונות יום או צוות רפואי.
חשוב לציין כי ההערכה היא שבישראל מעל 95% מן הנשים הבוגרות מחוסנות נגד אבעבועות רוח, עוד טרם כניסתן להריון.
ד"ר ערן הדר הוא מומחה לרפואת האם והעובר, הריון בסיכון גבוה; ומנהל היחידה לרפואת האם והעובר, בית חולים לנשים ע"ש הלן שניידר, מרכז רפואי רבין.
בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה.