סטריפינג: מה יילד יום?

במהלך ההריון, צוואר הרחם צריך להיות ארוך, שלם וסגור - על מנת לשמור כי שק ההריון (ובתוכו העובר, מי השפיר והשלייה - שגדלים במהלך ההריון) - יישארו ברחם.

לקראת הלידה, הגוף מתחיל לייצר חומרים, דוגמת פרוסטגלנדינים ופיטוצין, אשר גורמים לצוואר הרחם לעבור שינויים כימיים ופיזיקליים. שינויים אלה מתבטאים בריכוך ובגמישות של צוואר הרחם. בלידה עצמה, צוואר הרחם עובר קיצור ופתיחה.

ניתן להעריך את ה"מוכנות" של צוואר הרחם ללידה על ידי מדד בישופ, שלוקח בחשבון פתיחה (בס"מ), מחיקה (באחוזים), מיקום הראש של העובר ביחס לאגן, מרקם צוואר הרחם ומיקום הצוואר. מכאן, ככל שהציון שצוואר הרחם מקבל גבוה יותר - כך ההסתברות ללידה גבוהה יותר.

במקרים מסוימים, יש צורך בהשראת לידה. קיימות שיטות שונות להשראת לידה, אך תמיד חייבים להתאים את שיטת השראת הלידה - למטופלת עצמה.

מהי שיטת סטריפינג, על פי ההגדרה הרפואית?

אחת השיטות להשראת לידה היא הפרדת קרומים (סטריפינג): רופא נשים או מיילדת מוסמכת מכניסים אצבע אחת או שתיים לצוואר הרחם, עד שמגיעים לקרומים שעוטפים את ראש העובר - ואז עושים הפרדה בין הקרומים לבין דופן הרחם - על ידי סיבוב שלם של 360 מעלות, פעם אחת או פעמיים. הפעולה עצמה אורכת 30 עד 60 שניות.

הפרדה זו של קרומי ההריון מדופן הרחם - גורמת לשחרור פרוסטגלנדינים, אשר גורמים תוך מספר שעות לריכוך צוואר הרחם, לקיצורו, פתיחתו והופעה של צירים.

מדוע מומלץ לבצע את ההליך? באיזה שלב בלידה?

סטריפינג יבוצע רק אם אין התווית נגד ללידה רגילה. כלומר:

1. כשהעובר במצג ראש.

2. כשהשלייה אינה נמוכה ואינה שליית פתח.

3. כשהמוניטור העוברי תקין.

4. כשהערכת המשקל היא 4,500 גרם בנשים ללא סוכרת; ופחות מ-4,000 גרם בנשים עם סוכרת.

5. אצל הרות ללא ניתוחים קיסריים קודמים או עם קיסרי קודם אחד בלבד.

6. כשההרה מרגישה טוב.

בפועל, סטריפינג יבוצע כאשר ברצוננו לזרז לידה, בטווח של כמה ימים קדימה, כאשר אין עדיין סימני לידה אחרים וכשאין ירידת מים. לדוגמה, כאשר ההרה בשבוע 41.

האם נדרשת הכשרה מיוחדת מצד הרופא, כדי לבצע את פעולת הסטריפינג?

יכולים לבצע את הסטריפינג אך ורק רופא נשים או מיילדת מוסמכת, שעברו הכשרה רפואית לפעולה - ויודעים לבצע אותה באופן מקצועי.

האם מבצעים את הסטריפינג בבית החולים או עוד לפני זה?

ניתן לבצע סטריפינג במרפאה בקהילה, כך שלאחר הפעולה ההרה משתחררת לביתה - ומגיעה לבית החולים רק בזמן הצירים והלידה המתקרבת.

האם הסטריפינג הוא פעולה מכאיבה לאישה היולדת? לעובר?

על הרופא ליידע את ההרה, לפני שהוא מבצע סטריפינג - כי הסטריפינג כרוך באי נעימות להרה. דרגת אי הנעימות היא אישית ומשתנה בין אישה לאישה, ממש כמו צירים או כל כאב או תופעה הקשורה בהריון. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי הסטריפינג אינו כואב לעובר - ואינו פוגע בעובר.

מהן תופעות הלוואי של הפעולה? האם היא כרוכה בסיכונים?

הסטריפינג היא פעולה פשוטה וקצרה אשר כרוכה באי נעימות במהלך הפעולה עצמה; ולרוב - לא יותר מזה. לאחר מכן, ייתכן דימום קל אשר נחשב דימום של נידה (עבור זוגות דתיים). ושוב, חשוב לדעת: הדימום הקל הזה הינו נורמלי - ואינו מסכן את העובר או האם.

מתי משתמשים בסטריפינג?

משתמשים בסטריפינג כאשר אנו מעוניינים שההרה תלד בימים הקרובים ואין מניעה מלידה רגילה, העובר במצג ראש עם מוניטור עוברי תקין. בדרך כלל, מבצעים סטריפינג בשבוע 41, כאשר ההרה עדיין איננה בלידה - לפני שמבצעים השראת לידה, באמצעים אחרים.

מדוע בעצם מסוכן להיות בהריון, אחרי שבוע 41?

ככל שההריון מתקדם ונמשך מעבר לשבוע 40, הוא נחשב הריון עודף. השלייה, שהיא מקור החמצן והמזון לעובר מזדקנת, מצב שעלול לסכן את העובר, ולכן מעבר לשבוע 40 מעקב ההריון תכוף: על האישה לעבור אחת לשלושה ימים מוניטור, בדיקת אולטראסאונד להערכת העובר, השליה ומי השפיר. מעבר ל-41 שבועות הביקורת הן אחת ליומיים. אם הרה לא ילדה עד שבוע 42 המשך המעקב והיילוד יהיה באשפוז.

מתי בשום פנים ואופן אסור להשתמש בסטריפינג?

אין לבצע סטריפינג כאשר העובר אינו במצג ראש, כאשר השלייה נמוכה - מכיוון שאז ייתכן דימום מסיבי ומסוכן; ובכל מצב אחר, שבו יש מניעה מלידה וגינלית.

כמו כן, סטריפינג איננו מבוצע בשבועות 37-38 וגם איננו מבוצע כי "קשה לסחוב את ההריון" - אלא רק במצב של הריון עודף.

האם השיטה מוכחת כיעילה?

לאישה שעברה סטריפינג, יש כ-75% סיכוי להיכנס ללידה פעילה, תוך כ-48 שעות.

מה עושים כשהסטריפינג איננו עוזר?

אם הסטריפינג איננו עוזר, יש להעריך שוב את המצב הרפואי של היולדת ושל העובר ולהעריך את דחיפות השראת הלידה; ואם נדרש - ניתן גם לחזור על סטריפינג.

במידת הצורך, ניתן לבצע השראת לידה באמצעים אחרים, כגון: בלון, טבליית פרוסטגלנדינים, פיטוצין ופקיעת קרומים.

לסיכום: סטריפינג היא שיטה שבה רופא נשים או מיילדת מוסמכת, למעשה מפרידים את הקרומים העוטפים את ראש העובר בצוואר הרחם - על מנת לעודד לידה. פעולה התערבותית זו לא נחשבת מסוכנת - ומטרתה: להימנע מהריון עודף, להימנע מסיכונים ולזרז את זמן הלידה. כמובן שכל יולדת היא עולם ומלואו - ולכן יש להעריך את המצב ולהתאים את הטיפול המתאים, לכל יולדת באשר היא.

ד"ר אלינה וייסמן-ברנר היא רופאה מומחית בכירה, ביחידת האולטרסאונד המיילדותי והגניקולוגי בביה"ח "שיבא" בתל השומר.