איך קוראים?

באמצעות MRI פשוט הבוחן את פעילות המוח אצל ילדים, מאשרים היום חלק מתיאוריה בת שמונים על הבסיס הנוירוביולוגי של ליקויים בקריאה, ומאירים באור חדש את אזורי המוח המשתנים כשילדים לומדים להיות קוראים מיומנים.
ב 1925 ד"ר סמיואל אורטון, קלינאי וחוקר דיסלקסיה בולט, שיער שקוראים המתפתחים באופן נורמלי מדחיקים את הדימויים החזותיים המדווחים על ידי החלק הימני של המוח, משום שדימויים אלה יכולים להפריע למידע הנכנס מחלקו השמאלי של המוח. טכנולוגיה מתוחכמת מאפשרת לחוקרים במרכז הרפואי באוניברסיטת ג'ורג'טאון לגלות כיצד ילדים למעשה "מכבים" את הצד הימני של החלקים החזותיים של המוח כשהם הופכים לקוראים. דבר זה מאשר את ההיבטים הללו בתיאוריה של אורטון, שנולדו בעקבות צפייה בבודדים הסובלים מלקויות בקריאה.
לראשונה, יכלו החוקרים גם להדגים את ההבדלים בכישורים הפונולוגיים ויחסם ליעילות בחלקים השונים של המוח כשילדים קוראים. כישורים פונולוגיים מאפשרים לקוראים להגיד מילים בקול כשהם מחברים בין הצלילים והסימנים הכתובים. הם הכרחיים לילדים הלומדים לקרוא ולעיתים קרובות לקויים אצל ילדים שסובלים מדיסלקסיה התפתחותית.
תצפית זו מאששת את התיאוריה כי יכולים להיות מספר פרופילים נוירוביולוגיים המתייחסים לתתי-סוגים של דיסלקסיה, כל אחד מהם קשור לחוסרים אחרים באחד או יותר מהכישורים הפונולוגיים.
"קריאה היא הכישור החשוב ביות כשילדים לומדים. היא משפיעה על כל ההיבטים בחיי הילד" אומרת ד"ר גווינביר עדן, מרצה לרפואת ילדים ומנהלת המרכז ללמידה. "למרות המאמצים האדירים שמושקעים בלימוד הילדים לקרוא, מעט מאוד ידוע על הנוירוביולוגיה של רכישת הקריאה אצל ילדים. המחקר הזה חשוב משום שאנחנו צריכים להבין את הבסיס במוח לגבי למידה אצל ילדים שקוראים טוב, על מנת להבין למה ילדים אחרים, למשל כאלה עם דיסלקסיה, לא קוראים טוב".
עדן ועמיתיה בחנו 41 אנשים בגילאי 6-22, והשתמשו ב MRI כדי לבחון באילו חלקים של המוח הם משתמשים כשהם רואים מילים. בהשתמשם בשיטה בה הנשאלים מתבקשים לזהות אותיות גבוהות במילה, מה שמחייב את קריאת המילים בנפרד, החוקרים יצרו התאמה בין פעילות המוח והביצועים במבדקים, על מנת לראות אם קוראים מתקדמים יותר מראים יותר פעילות באזורים מסוימים במוח בהשוואה לקוראים פחות מיומנים, והפוך. לאחר מכן בחנו את פעילות המוח בזמן קריאה בהתחשב בתוצאות המבחנים הפונולוגיים.
בהתבסס על התיאוריה של אורוטון, סריקות ההדמיה המגנטית הראו שילדים צעירים שרק למדו לקרוא משתמשים בחלק השמאלי של המוח, ועם העלייה בגיל ובמיומנויות הקריאה, האזורים החזותיים בחלק השמאלי פועלים פחות לטובת החלק הימני.
המחקר גם מראה שאותם אזורים בחלק השמאלי שהיו בשימוש בזמן הקריאה אצל ילדים צעירים, היו פעילים יותר אם הילדים היו טובים במודעות פונמית, למשל להבין ש"בוב" בלי ב, זה "בו". מבחנים אלה לעיתים קרובות משמשים להערכת התנהגותית של ילדים בסיכון לפיתוח לקויות קריאה, והממצאים החדשים מספקים התאמה אנטומית ליכולת הזו.
מחקרים כאלה יכולים לספק רקע חשוב בפיתוח שיטות הוראה מבוססות מחקר שיכולות בסופו של דבר לסייע לכל הילדים להפוך לקוראים מיומנים, ולזהות את אלה שצריכים ייעוץ ספציפי.