הריון: מדריך לבדיקות המיוחדות

במהלך ההריון מבצעים לא מעט בדיקות, שנועדו לבחון את קצב ההתפתחות של העובר ולזהות מומים או בעיות, במקרה שישנם. כיום, כאשר מתגלה בעיה במהלך אחת הבדיקות (הסקירות, השקיפות העורפית או בדיקות הדם) - ניתן לבצע בדיקות מיוחדות וספציפיות, שמכוונות למערכת או להפרעה מסוימת.

מה ההבדל בין סקירות המערכות השונות - ראשונה, שנייה ושלישית?

הסקירה הראשונה (סקירה מוקדמת) מתבצעת בין שבועות 14-17, הסקירה המאוחרת בין שבועות 20-24 והסקירה השלישית היא סקירה שעושים סביב שבוע 30-32 להריון, לצורך זיהוי מומים שמופיעים בשלב מאוחר יותר.

מדוע כדאי לבצע סקירה שלישית?

הסקירה המאוחרת נעשית בין שבוע 20-24, מכיוון שבתקופה זו התנאים הטכניים מאפשרים לבדוק את מערכות העובר בצורה הטובה ביותר. עם זאת, היכולת של הסקירה המאוחרת לזהות מומים נעה סביב 85%, מכיוון שנותרו עוד 18 שבועות להריון - שבועות שבהם העובר ממשיך להתפתח, המערכות משתנות (בעיקר מערכת העצבים המרכזית).

בנוסף, ישנם מומים ותהליכים אחרים שיכולים להופיע מאוחר או לפגוע בעובר בשלב מאוחר - ולא ניתן יהיה לראות אותם בסקירה המאוחרת, אלא רק בסקירה השלישית. כך, למשל: מומי מוח קשים, מחלה זיהומית שפגעה בעובר, גידולים אצל העובר ועוד.

בסקירה השלישית, אמנם התנאים הטכניים פחות טובים - העצמות מסוידות יותר, העובר שוכב בתנוחה שאיננה מאפשרת לראות את הפנים או הידיים וכו', אך היא הטובה ביותר להשלמת בדיקת מערכת העצבים, השתן והעיכול בעיקר - שהן המערכות המשתנות ביותר, בחציו השני של ההריון, מבחינת מראה ו/או תפקוד. אבחון של הבעיה מאפשר להתאים את ניהול ההריון וניהול הלידה. כך, למשל: הרחבת הבירור (בדיקות גנטיות, MRI, יעוצים), יילוד מוקדם, לשנות אופן הלידה לניתוח קיסרי וכו'.

למי כדאי לבצע סקירה שלישית? מהי קבוצת הסיכון?

בקבוצת הסיכון נמנות: נשים שתוצאות הבדיקות הקודמות לא היו תקינות והתגלו בהן הפרעות או בעיות - גם אם הבדיקות שלאחריהן יצאו תקינות (מכיוון שלא ניתן לשלול בעיה שתופיע בעתיד); ובנוסף, נשים עם היסטוריה משפחתית של מומים, מחלות גנטיות, או פיגור שכלי.

מהן סקירות מערכות מכוונות?

סקירות מערכות מכוונות הן סקירות שמכוונות למערכת או לבעיה מסוימת בעובר; וניתן לבצע אותן בכל שלבי ההריון, בהתאם לאינדיקציה ולסיבה שבגללה מופנים לבדיקה.

כך, למשל: כאשר מזהים שיש מיעוט מי שפיר - עושים סקירה שמכוונת להפרעות שעלולות לגרום לבעיה (כמו מומים בדרכי השתן, הפרעות בשיליה, הפרעות זרימה וכו'); כאשר מזהים ריבוי מי שפיר - מבצעים בדיקה מורכבת יותר של מערכת השתן, העיכול והמוח, כדי לנסות להעריך ככל הניתן האם יש הפרעה שבעטיה העובר לא בולע את המים, האם העובר לא זז מספיק, סימנים של אנמיה, סכרת, מום לב, בין היתר.

סקירה מכוונת מוח היא המהותית ביותר - ומטרתה לזהות הפרעות שונות, בעיקר כאשר בסקירה המאוחרת התגלתה הרחבת חדרים של המוח, תופעה שנחשבת כ"קצה הקרחון" - סימן הראשוני למספר הפרעות במוח. לכן, חייבים לוודא שרקמת המוח התפתחה כרגיל.

הסקירה המכוונת מומלצת מאוד גם לנשים שנדבקו בווירוס CMV במהלך ההריון (מחלה שעלולה לפגוע בעובר). במקרים אלה, מכוונים את הבדיקה למערכות שיודעים שבהן עלול הווירוס לפגוע.

מהי בדיקת NIPT? מהם המקרים בהם מומלץ לבצע אותה?

בדיקת NIPT היא בדיקת דם של האם, שניתן לבצע כבר בשליש הראשון, לצורך זיהוי מקטעי DNA עוברי וחיפוש הפרעות כרומוזומליות (הבדיקה הבסיסית בודקת את הכרומוזומים 21, 18, 13, X ו-Y; וקיימת גם בדיקת פאנל מורחב יותר).

הבדיקה נחשבת כבדיקת סקר - ולא כבדיקה אבחנתית - שמעלה מאוד את יכולת ניבוי המחלות הכרומוזומליות השכיחות ביותר במהלך ההריון: תסמונת דאון, אדוארדס, פאטו (טריזומיה 13) וטרנר.

בדיקת NIPT אינה מסכנת את ההריון (בהשוואה לדיקור מי שפיר) ושיעורי הדיוק שלה בזיהוי תסמונת דאון גבוהים מאוד ועומדים על כ-97%-99%.

מהי בדיקת MRI עוברי?

MRI עוברי הינה בדיקה שמבצעים כאשר יש המלצה רפואית לכך. לרוב, לצורך השלמת בירור לגבי מומי מוח של העובר (יתרונה הגדול ביותר הוא בכך שהיא נותנת פרטים על התפתחות קליפת המוח של העובר), אך ניתן לבצע אותה גם בחשד למומים במערכות אחרות בעובר, כמו מערכת העיכול ובית החזה.

הבדיקה היא ללא קרינה, אינה מסכנת את העובר או את ההריון - ולרוב מבצעים אותה בשליש השלישי, שבו התנאים הטובים ביותר לבדיקה זו, שמאפשרים להפיק ממנה את המיטב.

לסיכום: בדרך ללידה תקינה, מומלץ לבצע מעת לעת בדיקות - בהתאם למצב ולהמלצת הרופא. ישנו ארסנל של בדיקות לא פולשנוית שניתן לבצע בהריון בהתאם למצב ולצורך הרפואי, לצורך הערכת מצבו שך העובר: סקירת מערכות (ראשונה, שנייה או שלישית), סקירות מערכות מכוונות, בדיקת NIPT ובדיקת MRI עוברי.

ד"ר קרינה קריידן חרץ היא רופאה בכירה במרפאת נוירולוגיה של העובר וביחידת אולטרסאונד נשים בבי"ח וולפסון; ובעלת קליניקה פרטית ברמת אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.