מערכת בולמת השמנה

גן המופעל רק בתאי שומן של עכברים שמנים יכול להיות המפתח למניעת השמנה בבני אדם, כך עולה ממחקר חדש שנעשה במרכז רוקפלר בניו יורק בשיתוף המרכז לסוכרת בבוסטון.
הממצאים מדווחים על גן המופעל בתאי שומן אצל עכברים שמנים. על פי פרופסור מרקוס סטופל מאוניברסיטת רוקפלר, אחד החוקרים הראשיים במחקר, הגן שנקרא Foxa2 מעכב תאים צעירים מלהפוך לתאים יוצרי שומן - אדיפוציטים. בנוסף, כאשר הגן הזה מופעל בתאים אדיפוצטיים, הוא מתפקד כמעצור המאט את ייצור ואחסון השומן.
"אנחנו יודעים הרבה על השבילים המולקולריים המעודדים או מחזקים את ייצור השומן, והמיקוד היה בניסיונות למנוע את השבילים האלה כדי להילחם בהשמנה" אומר סטופל. השביל הזה הוא אחד מכמה וכמה שאנחנו מכירים הפועלים באופן טבעי כדי להתמודד עם ההשמנה.
ל- Foxa2 יש שני יתרונות עיקריים אצל עכברים. הוא משנה את ויסות יצירת השומן, ומעלה את פעילות הגנים החשובים לרגישות לאינסולין. זהו השילוב האידאלי לטיפול פרמקולוגי בהשמנה או בסוכרת מסוג 2, או באנשים שיש חשש שיפתחו השמנת יתר.
Foxa2 התגלה לראשונה ב 1980 על ידי המדען ד"ר ג'ימס דרנל מאוניברסיטת רוקפלר, והתברר שהגן מפעיל גנים אחרים בכבד. מחקר המשכי שנעשה על ידי סטופל ועמיתיו מרוקפלר מראה שלגן יש תפקיד גם בהפעלת גנים בתאים המייצרים אינסולין, בלבלב עם ביטוי במעי ובריאה. ואולם, מחקר מוקדם שנעשה על ידי מדענים לא הצליח להביא הוכחות לגבי הביטוי הגנטי בתאי השומן.
הסיבה היתה שלא בחנו את תאי השומן אצל חיות שמנות. נמצא כי בבדיקת שומן אצל עכברים שמנים עם רמות נמוכות של ההורמון - לפטין הצליחו למצוא Foxa2 ברקמות שומן.
לפטין הוא הורמון המופרש על ידי אדיפוציטים הפועלים על אזור במוח שנקרא היפותלמוס. הלפטין, גורם לעכברים ולבני אדם לאבד משקל על ידי הגברת צריכת המזון והוצאת האנרגיה, ואילו השפעות ה- Foxa2 מתמקדות בהשפעה על האדיפוציטים ברמת התא.
הגילוי של Foxa2 בתאי שומן אצל עכברים שמנים היה בלתי צפוי ונמצא גם אצל עכברים שהיו שמנים בגלל מוטציות במספר גנים, וגם אצל עכברים שהשמינו בגלל תזונה.
סטופל ועמיתיו מצאו ביטויים ל- Foxa2 באדיפוציטים בוגרים וגם בתאים צעירים, פרה-אדפיציטים, שעוד לא צברו שומן. בנוסף, ביטוי הגן היה גבוה יותר בשומן העמוק, המקיף את המעי, לעומת השומן התת-עורי. השומן העמוק הוא השומן המנבא סיבוכים מהשמנה, כולל סוכרת.
כדי להבין את תפקיד הגן Foxa2, סטופל ועמיתיו הפעילו ברמות של מעל לנורמלי את הגן בתרביות מעבדה של התאים ומצאו שהתאים הפרה-אדיפוציטיים לא צברו שומן. החוקרים גם מצאו ביטוי יתר של הגנים האחראים לחילוף הגלוקוז, מה שמצביע כי ה- Foxa2 מפעיל ישירות גם את הגנים הללו. כאשר Foxa2 מופיע בביטוי יתר באדיפוציטים בוגרים שבדרך כלל לא כוללים Foxa2, סטופל ועמיתיו מצאו ביטוי מוגבר של הגנים המפרקים את הגלוקוז ושורפים את השומן.

החוקרים בחנו את השפעות הרחקת הגן אצל עכברים חיים. היות ש Foxa2 הכרחי להישרדות, החוקרים "מחקו" רק העתק אחד של הגן, מה שהביא להפחתה של 50% בפעילותו. כאשר קיבלו תזונה עתירת שומן במשך שישה שבועות, העכברים שאצלם נמחק חלק מהגן העלו משמעותית במשקל, והרבה מעל לממוצע בהשוואה לעכברים רגילים שקיבלו תזונה דומה.
אין ספק שהמערכת הזו לא מספיקה כדי למנוע השמנה, אבל היא כן מספיקה כדי להאט את תהליך ההשמנה. ללא הכוחות האלה, העכברים היו צוברים הרבה יותר שומן.
זוהי מערכת לא מספיק יעילה, שכן אם היתה יעילה יותר אנשים לא היו משמינים, אבל ברור שאם מוציאים את המערכת הזו, יש עלייה בהשמנה.