טיי זקס: חשיבות הבדיקה הגנטית

בדיקת טיי זקס הינה בדיקה גנטית, שנועדה לגילוי נשאות של המחלה הגנטית טיי זקס (Tay-Sachs).

מהי מחלת טיי זקס?

מחלת הטיי זקס הינה מחלה נדירה אך קשה מאד, העוברת בתורשה.

קיימות מספר צורות למחלת טיי זקס. הצורה הנפוצה היא הצורה הקלאסית: מחלה גנטית קשה מאד, מחלת אגירה ליזוזומלית. במחלות אגירה, מצטבר בתאים חומר שומני, הנקרא גנגליוזידים - שבמצב תקין צריך להיות מפורק.
במחלת טיי זקס, הגן הפגום HEXA גורם לחסר בייצור של אנזים ליזוזומלי הנקרא בטא-הקסואמינדיז A או בקיצור Hex-A; ללא הפרשתו, החומר שנאגר בליזוזם - גורם להרס שלהם. כתוצאה מכך, נהרסים גם תאי עצב במוח ובחוט השדרה; ונגרם נזק תפקודי - ומוות בגיל צעיר מאד.

נשאים של המחלה הם אנשים בריאים. הם נושאים העתק של גן אחד תקין וגן אחד פגום, הפרשת האנזים Hex-A מתקיימת אצלם, אבל רק ב-50%, מצב שמספק לחיים בריאים ותקינים

מה הסיכוי לחלות במחלה, אם שני ההורים נשאים?

מחלת טיי זקס מורשת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית; כלומר: לחולה יש שני הורים נשאים - שהינם בריאים. לכל אחד מההורים, יש העתק אחד של גן תקין; והעתק אחד של גן לא תקין (מוטציה גנטית).

כאשר שני ההורים נשאים של המוטציה הגנטית, הסיכוי של הילד לקבל מכל הורה את הגן הבלתי תקין ולחלות במחלת טיי זקס, הינו 25%.

מהם תסמיני הצורה הקלאסית של מחלת טיי זקס?

ראשית, חשוב להבהיר כי התינוק נולד לאחר הריון שנראה תקין; ועד גיל 3-4 חודשים, לא מופיעים תסמינים חשודים. החל מגיל זה, מופיעים תסמינים קשים - הגורמים להתדרדרות מהירה, במצבו של התינוק:

בתחילה, מופיעה עצירה התפתחותית מוטורית - עם נוקשות במפרקים ובגפיים.

התינוק מגלה תגובת בהלה מוגזמת לרעשים (Startle Response).

חלה התדרדרות קוגניטיבית.

ירידה בראייה עד כדי עיוורון.

פרכוסים.

ברוב המקרים, הילדים נפטרים בשנים הראשונות לחיים, עד גיל ארבע שנים. שתי הצורות הנוספות של המחלה נדירות מאד; ובשתיהן - התסמינים מתפתחים בגיל מבוגר יותר. בצורה אחת, מתגלים התסמינים בילדות המוקדמת; ולקראת גיל 10-15 - הילד כבר לחלוטין איננו מתפקד (מצב צמח) - עד שהוא נפטר. בצורה השלישית, ההתדרדרות איטית מאד - לאורך שנים.

מי נמצא בשכיחות גבוהה לשאת את הגן למחלה?

נשאות של המוטציה הגנטית HEXA קיימת באוכלוסיות ממוצאים שונים; עם זאת, השכיחות הגבוהה בעולם הינה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי: שכיחות 1 ל-27.

הקבוצה השנייה בשכיחות הנשאים בישראל, היא יהודים ממוצא צפון אפריקאי, בשכיחות 1 ל-250 עד 300.

בעולם יש אוכלוסיות נוספות, הנושאות את המוטציה הגנטית לטיי זקס בשכיחות גבוהה. למשל: קנדים ממוצא צרפתי, החיים בחבל קוויבק שבקנדה.

בעבר, הוצעה בדיקת טיי זקס בישראל, כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה. כיום, הבדיקה מומלצת בעיקר ליהודים ממוצא אשכנזי וצפון אפריקאי.

מדוע חשוב לבצע בדיקות סקר?

בדיקות הסקר כמעט הכחידו את המחלה בישראל. בישראל, מוצעת בדיקת טיי זקס במימון משרד הבריאות, כבר למעלה משלושה עשורים. כיום, בזכות הבדיקה, המחלה נדירה מאד בישראל - ולמעשה לא ידוע על מקרים חדשים בשנים האחרונות.

לשמחתנו, היענות הציבור לביצוע הבדיקה גבוהה מאד - כולל בקרב האוכלוסייה החרדית, אשר בעבר נטתה פחות לשיתוף פעולה בנושא של בדיקות גנטיות.

ביצוע בדיקת הסקר לגילוי טיי זקס לאוכלוסייה בישראל נחשב הצלחה אדירה, בקנה מידה עולמי - ומהווה מודל לחיקוי בעולם, לבדיקת סקר אשר כמעט הצליחה להכחיד מחלה גנטית קשה.

מהי רמת הדיוק של הבדיקה, לאיתור נשאות למחלת הטיי זקס?

בעבר, בוצעה הבדיקה לאיתור המוטציה הגנטית בשיטה הביוכימית, המאפשרת לבדוק את רמת פעילות האנזים Hex-A. כיום, הבדיקה מבוצעת בעיקר בשיטה הגנטית - ונבדקים שינויים גנטיים ספציפיים של הגן HEXA, מה שהוביל לעלייה ברמת הדיוק של תוצאות הבדיקה, הנעה בין 94%-98%.

מה ניתן לעשות כאשר שני בני הזוג נשאים של הגן הגורם למחלת הטיי זקס?

כאמור, מכיוון שהמחלה קשה - חשוב לאבחן אותה, באמצעות השתתפות בבדיקת סקר, עוד לפני ההריון.

אבחון גנטי טרום השרשה: אם נמצא ששני ההורים לעתיד נושאים את הגן הפגום - והם אינם מעוניינים להגיע למצב של הפסקת הריון - במקרה שבמהלך ההריון יתגלה שהעובר חולה - הם יכולים לעבור אבחון טרום השרשה Preimplantation Genetic Diagnosis (PGD) . אבחון טרום השרשה נועד לאתר מוטציות גנטיות, עוד לפני שההריון השתרש ברחם - וניתן לבצע אותו רק אם האישה תעבור תהליך של טיפולי פוריות, באמצעות הפרייה חוץ גופית (IVF). לאחר שאיבת הביציות מהאישה - והפרייתן מזרע בן הזוג, בודקים במעבדה את העוברים שנוצרים; מחזירים לרחם האישה רק את העוברים שאינם נושאים את המוטציה הגנטית. הליך של אבחון גנטי טרום השרשתי מבטיח שהתינוק לא יחלה במחלת טיי זקס.

אבחון גנטי טרום לידה: במקרים בהם האישה כבר בהריון ושני בני הזוג נשאים של הגן הפגום, הגורם למחלת טיי זקס, תעבור האישה בדיקות גנטיות אבחנתיות (דיקור סיסי שלייה או דיקור מי שפיר) במהלך ההריון, על מנת לאבחן מחלות לפני הלידה; ובמקרה הצורך, לבצע הפסקת הריון.

ישנן מספר בדיקות גנטיות המבוצעות במהלך ההריון - Prenatal Diagnostic Testing ובמסגרתן בודקים את החומר הגנטי של העובר (ה-DNA), לאחר שאיבתו מגוף האישה. דגימת החומר הגנטי נשאבת מסיסי השיליה או ממי השפיר.

ההמלצה היא כי אם שני ההורים נשאים של מחלה גנטית קשה, קיימת עדיפות לבצע בדיקת סיסי שלייה, הניתנת לביצוע כבר מהשבוע ה-11, בהשוואה לדיקור מי שפיר, שיכול להתבצע החל מהשבוע ה-16.

לאחר הוצאת דגימת ה-DNA, מומלץ לבדוק את הדגימה גם באמצעות בדיקת השבב (צ'יפ) הגנטי, המאפשרת לקבל מידע רב יותר לגבי בעיות גנטיות וכרומוזומליות. המידע שחושפת הבדיקה יכול להשפיע על ההחלטה להפסיק את ההיריון או להמשיכו.

רמת הדיוק של הבדיקות הללו, באיתור עובר הנושא את המוטציה הגנטית למחלת טיי זקס -מגיעה כמעט ל-100%.

לסיכום: המודל הישראלי של בדיקת סקר, לאיתור נשאות למחלת טיי זקס, נחשב להצלחה בקנה מידה עולמי - ותרם (כמעט) להכחדה של הצורה הקלאסית של המחלה.

כיום, הטכנולוגיות האבחוניות בתחום הרפואה הגנטית מאפשרות לנו לגלות נשאות למאות מחלות, באמצעות בדיקות סקר. אמנם לא ניתן למנוע את כל המחלות הגנטיות הקשות - אולם בהחלט ניתן להפחית את שכיחותן ולמנוע סבל רב להורים ולתינוק. יש לציין לטובה את שיעור ההיענות הגבוה של הישראלים, להשתתפות בבדיקות סקר גנטיות (שיעור היענות מהגבוהים בעולם המערבי).

ד"ר שגיא יוספסברג בן-יהושע הוא מומחה לגנטיקה רפואית ולרפואת ילדים, מנהל המכון לגנטיקה קלינית במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.