פסוריאזיס: איכות חיים בצל המחלה

אזורים אדומים על פני העור, המכוסים בקשקשים לבנים - הם רק חלק מהתסמינים של מחלת העור פסוריאזיס (ספחת). 2%-3% מהאוכלוסייה בישראל סובלים ממחלה זו, המתפתחת בקרב גברים ונשים בשכיחות זהה.

לרוב, מתפרצת המחלה בגיל 30-60, אך הביטויים הראשונים של המחלה עלולים לצוץ בכל גיל. למרות הדעה הרווחת, פסוריאזיס איננה מחלה מדבקת, אך אין ספק כי היא פוגעת באיכות חייהם של הלוקים בה.

מדובר במחלה אוטואימונית כרונית, הנגרמת מתהליך דלקתי - שכתוצאה ממנו תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר. המחלה מתאפיינת בדרך כלל ברבדים עוריים בצבע אדום, המכוסים קשקשת - במרפקים, בברכיים ובעור הקרקפת; ולעיתים גם בקפלי עור ובאברי מין. רבדים עוריים אלה גורמים לתחושת עקצוץ, צריבה וגרד. במקרים קשים יותר, המחלה יכולה אף לכסות את שטח הגוף כולו.

האם פסוריאזיס כרוכה בסיכון מוגבר למחלות נוספות?

למרות שהפסוריאזיס פוגעת במרבית המקרים רק בעור, כ-30% מחולי הפסוריאזיס סובלים גם מדלקת פרקים - המתבטאת בכאבים, נוקשות ונפיחות; וללא טיפול, עלולה לגרום אף לנכות. בנוסף, החולים נמצאים גם בסיכון מוגבר לסוכרת, השמנה, יתר לחץ דם ואירועים מוחיים.

כאמור, הפסוריאזיס באה לידי ביטוי באופן חיצוני ומפושט - ולכן מדובר בהפרעה אסתטית חמורה, העלולה לגרום לדימוי עצמי נמוך ולדיכאון. חולים רבים מתביישים לצאת מהבית ומתקשים ביצירת מערכות יחסים ובניהול שגרת חיים ועבודה.

למרות הביטוי החיצוני של המחלה, חשוב לזכור כי מדובר במחלה סיסטמית, רב מערכתית - והתהליך הדלקתי של המחלה פוגע גם באיברים פנימיים, כמו כלי הדם. מכאן, החשיבות לטיפול נכון ומיטבי במחלה, גם מעבר לצד האסתטי שלה.

מה גורם להתפרצות פסוריאזיס?

כשליש מהחולים מדווחים כי אחד מבני המשפחה סובל מפסוריאזיס. לכן, ידוע כיום כי תורשה היא אחד הגורמים להיווצרות המחלה - וכבר אותרו מספר גנים הקשורים למחלה. כמו כן, נמצא קשר להתפרצות המחלה עם שימוש בתרופות, זיהומים בגרון ולחץ נפשי.

בין היתר, תהליך המחלה הדלקתי גורם להרחבת כלי דם וליצירת אודם בעור; ולייצור מואץ של תאי עור חדשים, בשכבת העור העליונה (אפידרמיס). בניגוד לעור רגיל, שבו האפידרמיס מתחלף אחת לחודש, בעור עם פסוריאזיס - התאים יתרבו במהירות והשכבה כולה תתחלף בתוך מספר ימים. התאים החדשים שנוצרים אינם תקינים - והם מצטברים על העור, בצורת קשקש עבה ודביק.

כיצד מטפלים בפסוריאזיס?

למרות שלא ניתן לרפא פסוריאזיס, מטרת הטיפולים היא לדכא את ביטויי המחלה, באופן שיאפשר לחולים איכות חיים טובה ובריאה. ניתן להקל על המחלה, באמצעות טיפול מקומי (או לחילופין טיפול מערכתי) - המאט את קצב חלוקת התאים ואת התהליך הדלקתי. ברוב המקרים, שילוב משחות מתאימות מאפשר הפחתה ניכרת של סימני המחלה, לסובלים מפסוריאזיס קלה עד בינונית.

כאשר הפסוריאזיס מפושטת, נהוג לשלב טיפול במשחות במקביל לטיפול פוטותרפיה, במהלכו נחשף החולה לקרני UVB, למספר דקות כמה פעמים בשבוע. אפשרות נוספת היא טיפול טבעי בים המלח. ההשפעה של שתי צורות הטיפול דומה מאוד - ותלויה ברצונו ובנוחיותו של המטופל. תרופות סיסטמיות שניתנות דרך הפה יכולות לשמש אף הן לטיפול במחלה.

האם קיימות תרופות ביולוגיות חדישות לטיפול בפסוריאזיס?

אחד ההישגים הגדולים ביותר בשנים האחרונות, בתחום הרפואה בכלל ורפואת העור בפרט, הוא פיתוח תרופות אימונו-ביולוגיות, המכילות נוגדנים כנגד מרכיבים מסוימים בשרשרת הדלקתית, או פועלות על המנגנון התוך-תאי.

היתרונות הגדולים של תרופות אלה, כמו גם של חלק מהתרופות הסיסטמיות - באים לידי ביטוי לא רק בטיפול בעור ושיפור פני העור והפעילות הרב מערכתית של המחלה; אלא גם בדלקות המפרקים - לסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית. התרופות האימונו-ביולוגיות הן בעלות תגובה סלקטיבית, עם פחות תופעות לוואי. לגבי חלק מהמנגנונים האימונו-ביולוגיים, יש ניסיון מצטבר של למעלה מ-15 שנה.

לסיכום: חשוב לציין כי הפסוריאזיס היא מחלה כרונית, שאינה ניתנת לריפוי. למרבה המזל, רוב החולים לוקים במחלה באופן קל. קצב המחלה משתנה מאדם לאדם. בתקופות חיים שונות, המחלה אף עלולה להיות סוערת יותר - ואין עדיין תרופה היכולה למנוע את הופעתה. עם זאת, בעזרת טיפול מתאים, ניתן לצמצם משמעותית את סימני המחלה, לפרקי זמן ארוכים. כדי לשמור על הפוגות ארוכות במחלה, חשוב להתאים את הטיפול לחומרת המחלה, לקיים אורח חיים בריא, להפחית מוקדי לחץ וחרדה, לבקר תדיר אצל רופא עור - ובעיקר להיענות לטיפול ולהתמיד בו, גם כשיש מעט מאוד נגעים אדומים. טיפול סדיר במחלה, בעיקר כאשר יש מעורבות מפרקית, עשוי למנוע נזקים גופניים והחרפה של המחלה בעתיד.

ד"ר אייל ווסוקי הוא מומחה לרפואת עור ומין ולרפואה אסתטית.