מצב חירום בלידה: תסחיף מי שפיר

מי השפיר מקיפים את העובר בתוך שק השפיר, מגנים על העובר מפני טלטול או לחץ המופעל על הבטן, שומרים על חום גופו - ומאפשרים לריאות ולמערכת העיכול של העובר להתפתח.

במהלך ההריון, כמות מי השפיר עולה; ומהשליש השני להריון, מי השפיר מכילים בעיקר שתן של העובר, תאי עור שנשרו מהעובר - ונושאים את המטען הגנטי שלו, פלומות שיער שנשרו וחלק משכבת הוורניקס - השכבה השומנית הלבנה, אשר עוטפת את העובר בתוך שק מי השפיר ומגנה על עורו.

מהו תסחיף מי שפיר?

תסחיף מי שפיר (Amniotic fluid embolism) נגרם כתוצאה מחדירה פתאומית של מי השפיר אל תוך מחזור הדם של האם - וממנו לריאות האם. אחת ההשערות היא כי תאי העובר והחומרים המצויים במי השפיר גורמים לתגובה חריפה של המערכת החיסונית של האם, המובילה לקריסת מערכות.

כתוצאה מכך, עלולים להתרחש שורה של סימפטומים, כגון: ירידה של לחץ הדם; ברוב המקרים, תהיה פגיעה במערכת הקרישה של הדם - תהליך הנקרא DIC - Disseminated intravascular coagulation, אשר בעקבותיו עלול להיגרם דימום באיברים שונים בגוף (כגון: הריאות, הכליות והרחם; ייתכן גם דימום תוך-מוחי - ובעקבותיו פגיעה נוירולוגית). בנוסף, תיתכן הפרעה בתפקוד הלב, אשר תוביל לאי ספיקת לב ולמצוקה נשימתית של היולדת.

מהם הגורמים לתסחיף מי שפיר?

תסחיף מי שפיר הינו מצב פתאומי המתרחש במהלך הלידה או מיד לאחר הלידה, במהלכו חודרים מי שפיר למערכת הדם ולריאות. אין סימני אזהרה - וקשה לחזות אצל איזה יולדת עלול להתפתח תסחיף מי שפיר, אם כי הניסיון מלמד כי מצב נדיר זה התרחש בשיעור גבוה יותר בלידות שמהלכן היה מהיר מאד.

בנוסף, קיימים גורמי סיכון נוספים, כגון: הריון בגיל מבוגר מ-35, קרע שנוצר במהלך הלידה ברחם או בנרתיק (אופייני ללידה מהירה), שלייה חודרנית אל תוך הרחם, צירים דחופים וחזקים מדי, ניתוח קיסרי, רעלת הריון ולחץ דם גבוה.

אם היולדת שורדת מצב של תסחיף מי שפיר, לא תמיד ברור האם קריסת המערכות נגרמה בשל תסחיף מי שפיר או בשל פגיעה במערכת קרישת הדם (DIC). רק במקרים בהם היולדת לא שרדה, מבוצעת נתיחה שלאחר המוות - על מנת לבחון האם חדרו חומרים ממי השפיר לכלי דם. במקרים בהם התרחש תסחיף מי שפיר, מוצאים בכלי הדם הקטנים של הריאה חומרים שמקורם במי השפיר (כגון: תאים עובריים, פלומות שיער וורניקס).

חשוב לציין כי זהו מצב נדיר מאוד, ששכיחותו הוא 1:15,000-20,000 לידות

מהו הטיפול התומך להצלת היולדת והעובר?

כאשר מזהים במהלך הלידה, או מיד אחריה, סימפטומים שיכולים להעיד על פגיעה בקרישת הדם וקריסת מערכות, מעניקים ליולדת טיפול חירום תומך בסימפטומים המופיעים: חיבור למכונת הנשמה (במקרה של מצוקה נשימתית); אם התפתח דימום - יינתנו ליולדת תרופות נוגדות קרישה לעצירת הדימום, מנות דם, מוצרי דם (כגון: טסיות דם ליצירת קרישת דם). בנוסף, תקבל היולדת תרופות לייצוב לחץ הדם.

במקרים בהם היולדת שורדת, לאחר שהייתה פגיעה במערכת קרישת הדם - ונוצר דימום תוך-מוחי ופגיעה נוירולוגית - יינתן לעיתים טיפול בתא לחץ. ההשערה היא כי טיפול בתא לחץ עשוי לסייע במקרה של פגיעה בכלי דם במוח, אם כי עדיין אין הוכחות חד משמעיות, בנוגע ליעילות הטיפול.

למרות שכיום הטיפול התומך שנועד להציל את היולדת מקריסת מערכות טוב יותר בהשוואה לעבר, עדיין כ-80% מהמקרים של תסחיף מי שפיר מסתיימים בתמותה של היולדת. נשים אשר מצליחות לשרוד את התסחיף - מועדות לנזק נוירולוגי ו/או לפגיעה במערכות גוף אחרות, כגון כבד וכליות.

מהם סיכויי הישרדות העובר?

אם תסחיף מי השפיר מתרחש במהלך הלידה, הסיכוי ליילד את העובר ללא נזק תלוי בשלב בו החל הדימום. כמובן שייעשה מאמץ ליילד את התינוק מהר ככל שניתן, על מנת להצילו ממוות או מפגיעה נוירולוגית. במקרים בהם יש פתיחה מלאה, מיילדים את התינוק בלידה רגילה; ובמקרים בהם הלידה עדיין לא בשלב מתקדם, מיילדים את התינוק במסגרת ניתוח חירום קיסרי.

לסיכום: תסחיף מי שפיר הינו מצב חירום מסכן חיים ליולדת - ואם הוא מתרחש במהלך הלידה, קיימת סכנה גם לעובר. חשוב לציין כי זהו מצב נדיר מאד. מתן טיפול תומך, מיד עם זיהוי התסמינים - עשוי להציל את היולדת ואת העובר.

ד"ר יוסי הר טוב הוא מומחה בגינקולוגיה, מיילדות ואולטרה סאונד. סגן מנהל יחידת האולטרסאונד בבית החולים "ליס", במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אולטראסאונד במיילדות ובגינקולוגיה.