תרומבוציטופניה: דרמה בחדר לידה

רק אחרי שסיגל ליבוביץ' (34) ובעלה יוני פרידמן (33) מחיפה ילדו את בנם הבכור איתן הם גילו שהוא סובל ממצב מסוכן ולא מוכר: תרומבוציטופניה של הילוד, העלול להוביל לדימום מוחי של העובר. הבעיה, אשר עלולה להתפתח ב-1:1,000 ילודים, יכולה להימנע בלידות הבאות באמצעות טיפול פשוט לאורך ההיריון. לאחרונה נכנסו בני הזוג לחדר הלידה של רמב"ם, כדי להביא לעולם את בנם השני. כשצוות מערך ההיריון והלידה של ביה"ח תומך בהם וערוך לכל מצב, הסתיימה הלידה הדרמתית בשלום.

תרומבוציטופניה מתפתחת כשיש שוני בין טסיות הדם של האם והאב, והתינוק יורש את הטסיות של האבא. במצב כזה עלולה מערכת החיסון של האם לתקוף את הטסיות בעובר ולהשמיד אותן. העובר, שבעצם גדל ברחם עם מחסור בטסיות, עלול לפתח דימומים, כאשר עיקר הסכנה היא התפתחות של דימום מוחי העלול לגרום לנכות קשה ואף למוות. מאחר ולא נהוג לבצע בדיקות דם לבני זוג העומדים להביא ילד לעולם, קשה מאוד לגלות את הסכנה, עד אחרי שנולד תינוק לזוג כזה, אשר מציג סממנים חיצוניים לבעיה, לרוב בצורה של נקודות אדומות על עורו בימים הראשונים ללידתו, או במקרים הקשים יותר בצורה של דימום מוחי בעובר. הבעיה איננה מורגשת אצל האם ואיננה ניתנת לאבחון באמצעות בדיקות הדמיה במהלך ההיריון. מרגע שעולה החשד לבעיה כזו, יש -לבצע בדיקה מיוחדת לאבחון הבעיה, אשר זמינה רק במעבדה הארצית לאימונולוגיה של טסיות ברמב"ם.

על פי נתוני מחקר שנעשה במעבדה לאימונולוגיה של טסיות ברמב"ם, למרות שישראל היא שיאנית בדיקות הסקר במהלך ההיריון, באופן הדומה לשאר העולם כ-84% מהמקרים הללו לא מגיעים כלל לברור, אם בשל חוסר מודעות של הצוות המטפל ואם בשל חוסר מודעות ההורים לחשיבות הברור להריונות הבאים (גם אם ספירת הטסיות של הילוד הנוכחי הסתדרה). בנוסף, כמחצית מהמקרים שמגיעים לבירור לא מגיעים מיד לאחר הלידה, אלא רק אחרי זמן רב, בשלב שיתכן וכבר לא ניתן לזהות את הנוגדנים. ב-27% מהמקרים האימהות כבר נמצאות בהיריון הבא, מה שכמובן מסכן את העובר שברחמן. עיקר הבעיה כאן נובעת מחוסר מודעות לדחיפות הבירור. המחקר הוצג ביום המחקר השנתי של רמב"ם שנערך לאחרונה.

"גילוי הבעיה חשוב מאוד להריונות הבאים של זוג כזה", מסבירה ד"ר לילך בונשטיין, מנהלת מעבדת בנק הדם והמעבדה הארצית לאימונולוגיה של טסיות ברמב"ם, "לצערנו, בגלל הקושי לאבחן את הבעיה ובגלל מודעות נמוכה לנושא, הרבה מקרים מתפספסים. בעזרת טיפול לאם המתחיל החל מהשבוע ה-18 לאורך ההיריון, ניתן למנוע מהמנגנון הזה להתפתח בעובר".

כאשר סיגל ויוני גילו שהם בהיריון בפעם השנייה, הבחירה הייתה ברורה. במהלך ההיריון סיגל קיבלה את הטיפול על מנת להגן על עוברה מפני התפתחות התרומבוציטופניה. לקראת הלידה, העלתה סיגל את רצונה ללדת בלידה רגילה, ולא בניתוח קיסרי כפי שמומלץ במקרים הללו. על אף המורכבות שכרוכה בעניין, צוות מערך ההיריון והלידה של רמב"ם ניאות לבקשת היולדת ונערך ללידה המאתגרת.

במהלך ההיריון אין אפשרות לדעת מה רמת הטסיות בדמו של העובר, אלא אם מתבצעת בדיקה מיוחדת - ספירת טסיות מחבל הטבור. במקרה שבו סובל העובר מתרומבוציטופניה, בדיקה כזו עלולה לגרום לדימום ולהוביל ללידת חירום. על מנת לאפשר את הלידה הרגילה במקרה הזה, צוות רופאי רמב"ם חייב היה לוודא כי רמת הטסיות של העובר תקינה ומאפשרת את המהלך.

"היינו ערוכים לכל תרחיש עם צוות רב תחומי שכלל גניקולוגים, רופאי טיפול נמרץ לילודים, כירורגים ותרומת טסיות מיוחדת, המותאמת לאם ונתרמה בסיוע מד"א מתורם בעל טסיות נדירות כמו אלה של סיגל", משחזר פרופ' זאב וינר, מנהל מערך ההיריון והלידה ברמב"ם, "במידה וערכי הטסיות של העובר היו נמוכים או במקרה שעצם הבדיקה הייתה גורמת לדימום בעובר, היינו חייבים להיות מוכנים להיכנס מיד לחדר הניתוח, כדי להבטיח את שלומם של האם והתינוק. לשמחתי הרבה ערך הטסיות היה תקין ואפשר את מהלך הלידה הרגילה, שהסתיימה בהצלחה עם תינוק בריא ומתוק".