סקירת מערכות בהריון: כל הסיבות

סקירת מערכות היא כלי הדמיתי בטיחותי לאם ולעובר המתבצעת באמצעות מכשיר אולטרסאונד המבוסס על שימוש בגלי קול. בדיקה זו מאפשרת להדגים איברים עובריים רבים בשלבי ההתפתחות השונים.

מהי מטרת סקירת המערכות?

מטרת הבדיקה היא לאשר התפתחות תקינה של איברים מסויימים בהתאם לשלב ההריון (רשימת איברים לבדיקה אושרה על ידי משרד הבריאות בחוזר מנהל רפואה 4/2013). במידה ומתגלה כי איבר מסוים אינו מתפתח כראוי, או קיים מום או חריגות במבנה, ניתן להרחיב את הבירור על ידי בדיקות מכוונות נוספות וייעוץ מומחה ולתת מידע להורים על מצבו של ההריון.

מהי המלצת משרד הבריאות, בנוגע לביצוע סקירת מערכות?

משרד הבריאות ציין שני שלבים בהריון, שבהם מתבצעת סקירת עובר: סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת.

יש לבצע את הסקירה המוקדמת בין השבועות 13-17 להריון. הסקירה אינה נמצאת בסל הבריאות, יחד עם זאת, ניתן לבצע אותה באופן פרטי או באמצעות ביטוח משלים.
יש לציין כי סקירה מוקדמת אינה באה להחליף סקירה מאוחרת.

סקירה מאוחרת מבוצעת באופן שגרתי בכל הריון בין השבועות 19-25 (הבדיקה כלולה בסל).

האם בסקירת עובר מודגמים כל האיברים או המערכות?

האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה אישר רשימת איברים ומערכות להדגמה ודיווח בסקירת מערכות העובר:

1. גולגולת ומוח (בחתך רוחבי):
צורת הגולגולת בחתך רוחב
מוח קטן וציסטרנה מגנה
החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס
קו האמצע ו-Cavum septi pellucidi - (קיים רק בסקירה המאוחרת)

2. פנים:
ארובות עיניים
שפתיים

3. חזה:
ריאות
מבט על 4 מדורי הלב
מוצא העורקים הגדולים

4. בטן:
קיבה
כליות
כיס שתן
השרשת חבל הטבור בבטן העובר

5. עמוד השדרה.

6. קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות).

7. מספר כלי הדם בחבל הטבור.

8. מיקום השיליה.

9. כמות מי השפיר.

10. קיום דופק ותנועות.

איזה חלקים חובה למדוד במהלך סקירת עובר?

בנוסף לאיברים לבדיקה, גם נקבעו פרמטרים שחובה למדוד בסקירת מערכות והם: קוטר דו-רקתי של הגולגולת; היקף הראש; היקף הבטן; אורך עצם ירך - צד אחד.

האם חובה לבצע הדמיה תלת ממדית?

בסקירת מערכות אין חובה לבצע הדמית תלת ממד מכוון שבדיקות אלו טרם הוכיחו את תרומתן או העניקו ערך מוסף לבדיקות בסיסיות. יחד עם זאת, שימוש בטכניקה זו יכול לעזור באבחון בסקירות מכוונות ובדרך כלל נהוג בסקירות פרטיות להראות למטופלת את העובר בתמונת תלת ממד.

האם ניתן לאתר את כל המומים בסקירת מערכות?

במהלך ההריון ניתן לאבחן רק חלק ממומי העובר מכמה סיבות שונות: ראשית, לא נבדקים כל איברי העובר אלה קיימת רשימת איברים להדגמה שנקבעה על ידי האיגוד הישראלית למיילדות וגינקולוגיה, בנוסף מומים מסוימים יכולים להתגלות בשלבים מאוחרים של ההריון ולא בזמן ביצוע הבדיקה.

סיבות נוספות כוללות מגבלות המכשור, תנוחת העובר, כמות מי השפיר וקשיים טכניים שונים, כגון: צל בעקבות עצמות העובר, מיקום שיליה או מבנה של המטופלת (דופן הבטן מעובה או עם צלקות).

גם בתנאים אופטימליים לא תמיד ניתן לאבחן את המומים שגילויים האפשרי דווח בספרות.

כיצד מבוצעת סקירת המערכות?

סקירת המערכות מבוצעת על פי רוב בגישה בטנית, יחד עם זאת, ישנם מצבים הדורשים הדמיה נרתיקית או שילוב בין השיטות, כמו במקרה בו איבר להדמיה ממוקם נמוך באגן או מבנה המטופלת מקשה על הדמיה בטנית.

מבחינת המטופלת, אין הכנות מסוימות שיש לנקוט לפני הבדיקה.

כמה זמן אורכת הבדיקה?

סקירת המערכות עשויה להימשך כ-30-45 דקות.

תוך כמה זמן מגיעות תוצאות הבדיקה?

מכוון שפיענוח הבדיקה מתבצעת על ידי הסוקר, תוצאות הסקירה ניתנות למטופלת בסיום הבדיקה.

מדוע מומלץ לבצע סקירה מוקדמת, למרות שהיא איננה בסל הבריאות?

קיימת חשיבות רבה לביצוע סקירת מערכות מוקדמת לצורך מדידת חלקי העובר, הדגמת איברים מסוימים בהתאם לגיל ההריון וגילוי מוקדם של מומים או שוני התפתחותי.

מי רשאי לבצע סקירת המערכות?

הרופאים שמבצעים סקירות עובר הם מומחים, שעברו הכשרה מיוחדת בנושא ביחידות אולטרה סאונד.

נקודות חשובות למטופלת המגיעה לסקירת מערכות

תמיד מומלץ להתייעץ עם הרופא שיבצע את הסקירה על מנת להבין: כיצד הוא מבצע את הבדיקה - צורת גישה (וגינלי /בטנית); באיזה סוג מכשור הוא משתמש; כיצד מתועדת הבדיקה, האם מקבלים תיעוד מלא של הבדיקה (דיסק לדוגמה), תמונות או רק סיכום בכתב; והאם הוא יבצע בדיקת תלת ממד.

מומלץ להגיע לסקירות עובר יחד עם תוצאות הבדיקות הקודמות או מידע שעשוי להיות רלוונטי לסקירה.

לפני ביצוע הבדיקה, יש לקרוא ולחתום על טופס הצהרת הנבדקת שניתן במכונים השונים. כל אלה יאפשרו למטופלת לקבל את ההחלטות הטובות ביותר, שיבטיחו לה את התוצאות המיטביות.

ד"ר אנדרס סילברפיש - מומחה ברפואת נשים, מיילדות ואולטרסאונד; מנהל מכון אולטרסאונד לאשה, ראשון לציון.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.