המאבק למען היכולת לשימור פריון

כאשר עוסקים בשימור פוריות, יש שתי עובדות מרכזיות, שיש לקחת בחשבון. העובדה הראשונה: הליך הקפאת הביציות הינו הכלי היעיל ביותר הקיים לשימור פוריות (כאשר מדובר בשימור פוריות מסיבות רפואיות, עדיפה השיטה של הקפאת רקמת שחלה). העובדה השנייה: היכולת להשתמש במדינת ישראל בכלי יעיל וחיוני זה - מוגבלת, באופן שפוגע בזכות הנשים לשמר את פוריותן.

מומחים ישראלים לפריון - ובהם פרופ' שלמה משיח - מובילים מאבק בנושא, שמטרתו לחולל שינוי במדיניות של משרד הבריאות בישראל, בעניין הקפאת ביציות.

שתי העובדות האלה (יעילות ההקפאה ומוגבלות האפשרות להשתמש בהקפאה) - הן שעומדות בבסיס המאבק לשינוי ההסדר הקיים כיום, בנוגע להליך הקפאת ביציות בישראל.

פנינו לפרופ' שלמה משיח, מומחה לפוריות ובריאות האישה - על מנת להבין לעומק במה דברים אמורים.

פרופ' משיח, כיצד מגביל החוק בישראל את זכות הנשים לשימור פוריות?

"שני הגורמים המרכזיים, המובילים אישה לבחור בהליך הקפאת ביציות - הינם רקע רפואי ונסיבות חברתיות. מבחינה רפואית, נשים שעתידות לעבור טיפולים שעשויים לפגום ביכולתן להרות (למשל: טיפול נגד סרטן, או כריתת איברי הרבייה) - זכאיות לעבור, במימון מלא, הליך של הקפאת ביציות.

בנוסף, ועדת התרופות בישראל אישרה, בישיבתה האחרונה, טיפול לשימור ביציות והקפאת ביציות מסיבות רפואיות (שאינן טיפול כימותרפי או קרינה), במצבים שידועים להביא לירידה גדולה ברזרבה של השחלה, כלומר במספר הביציות המצויות בשחלות בכל זמן). מדובר בנשים שנושאות את הגן ל-X השביר, נשים שסובלות מאנדומטריוזיס וכן נשים שעברו ניתוחים בשחלות (ציסטות לסוגיהן השונים) ושבהן כרתו חלק משמעותי מהשחלות.

"אולם קבוצה גדולה של נשים המעוניינות וזקוקות לשימור פוריות על ידי הקפאת ביצית הן נשים הבוחרות מסיבות חברתיות לדחות את מועד ההיריון: שיקולי קריירה, העדפה אישית; או מאחר שטרם נמצא פרטנר מתאים, שישמש אבא".

"התקנות בישראל המסדירות את האפשרות של נשים לבצע שימור פוריות על רקע חברתי, מגבילות יכולת זו במספר היבטים. ראשית, הזכות של נשים לבצע הקפאת ביציות - הינה זכות תלוית גיל. רק נשים בנות 31-40 זכאיות לבצע הקפאת ביציות. שנית, נשים אלה יממנו בעצמן את הליך הקפאת הביציות. שלישית, ישנה הגבלה של מספר הטיפולים: לכל אישה מותר לעבור לא יותר מארבעה סבבי טיפול - ולשאוב לא יותר מ-20 ביציות (לפי המוקדם). כלומר, אישה שנשאבו מגופה 20 ביציות בשני סבבי טיפול - לא תהא זכאית להמשיך בסבב הטיפולים; ותיאלץ להסתפק במספר זה של ביציות. במקביל, מי שלא הגיעה בארבעה טיפולים למספר הביציות המיוחל - לא תוכל להמשיך ולבצע שאיבות נוספות"..

מדוע כה חשוב לשנות את ההסדר הקיים? למה להסיר את המגבלות על נשים אלה?

"במדינות רבות במערב - ובהן: ארצות הברית, אוסטרליה וספרד - לא זו בלבד שלא מגבילים את יכולת הנשים לבצע הקפאת ביציות, לשם שימור פוריות, אלא שאף מעודדים את המגמה הזו - ומממנים את הטיפולים.

"במדינות אלה, הבינו והפנימו את המציאות, שהרשויות בישראל טרם הכירו בה: מציאות שמכתיבה צורך בהול וחיוני של ריענון, עדכון ושינוי מוחלט של ההסדר, הנוגע להקפאת ביציות. מומחים לפריון בעלי שם בישראל, פועלים מזה זמן רב - להסרת ההגבלות החלות על נשים, המעוניינות לבצע הקפאת ביציות".

הטעמים המצדיקים את השינוי האמור רבים ומגוונים; יש לציין את הטעמים הבולטים.

חוסר רלוונטיות: ההסדר שקבע הרגולטור, לפני שנים רבות, בנוגע להקפאת ביציות - נשען על הנחיות של מומחים רפואיים בישראל, שביססו את עמדתם על מה שהיה ידוע בזמנו, לגבי הליך הקפאת ביציות. מאז, השתנו פני הדברים - ובמהלך השנים התגבש ידע שונה לחלוטין (לגבי ההליך, סיכוניו, האפשרות ליישמו והתובנות לגבי יעילותו).

"מאז חקיקת החוקים הרלוונטיים, הליך הקפאת הביציות ביסס את מעמדו בהדרגה - וכיום הוא נחשב להליך יעיל ביותר, ראשון במעלה לשימור פוריות, בוודאי לאור פיתוח השיטה החדשה להקפאת הביציות - ויטריפיקציה. לאור קיומה של שיטה זו, ניתן לקבוע בוודאות כי אין הצדקה רפואית להגבלות אלה; מדובר בהגבלות מיותרות החוטאות למטרה."

מהי שיטת הוויטריפיקציה?

"שיטה זו הינה שיטה חדשנית להקפאת הביציות; מכונה גם "זיגוג ביציות". מזה מספר עשורים, קיימת טכנולוגיה של הקפאה למטרות פריון (כמו הקפאת עוברים); אולם רק לאחרונה, פותחה שיטה שמתמודדת בהצלחה עם האתגר של הקפאת ביציות - אתגר הנובע ממאפייניו הייחודיים של תא הביצית.

"הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף האדם - תא הכולל הרבה מאד נוזל. עד לא מזמן, הקפאת ביצית גרמה להפיכת הנוזל לקרח - עובדה שפגמה באיכות הביצית; וגרמה נזק ליכולת להפרות את הביצית.

"כיום, במקום הקפאה - משתמשים בזיגוג ביציות: תהליך שבמסגרתו מורידים את הטמפרטורה במהירות גדולה, הפוסחת על השלב של יצירת גבישי קרח בתא ועוברת במהירות לשלב בו התוכן הנוזלי של התא הופך למעין זגוגית. הליך ההקפאה גורם לביצית נזק מינימלי בלבד".

האם ההגבלות הנוכחיות מחבלות באפשרות לשימור פוריות?

"אכן, לא זו בלבד שההגבלות שמטיל ההסדר הקיים על האישה אינן מוצדקות - אלא שהן אף מחבלות בסיכוייה לשמר את פוריותה. ממצאים שנאספו במהלך השנים, מצביעים על כך שהליך הקפאת ביציות מעלה באופן משמעותי את סיכויי האישה שדוחה את גיל ההריון ללדת.

עם זאת, הסיכוי להצלחה של הליך זה מושפע ממגוון משתנים.

א. גיל האישה: פקטור בעל חשיבות מכרעת, מאחר שביציות "צעירות" הן רבות ואיכותיות יותר; ולפיכך, בגיל צעיר יותר - ניתן לשאוב יותר ביציות, שבזכות איכותן - סיכוייהן לשרוד את ההקפאה גבוהים הרבה יותר. כמו כן, בגיל צעיר, סיכויי כל ביצית להניב עובר תקין והריון, גדולים בהרבה.

ב. כמות הביציות: ככל שמוקפאות יותר ביציות, כך הסיכוי להפיק הריון בעתיד - גבוה הרבה יותר.

נשים שדוחות את גיל ההריון צריכות - ויש לאפשר להן ואפילו לעודד אותן - לעבור הקפאת ביציות, עוד בשנות העשרים; ולא רק החל מגיל 31, תוך הבנה שככל שחולף הגיל, הסיכוי לשמר פוריות הולך וקטן.

כמו כן, יש לאפשר שאיבה של יותר מ-20 ביציות - ודאי בקרב נשים שעברו את גיל 35. סיכוייה של אישה בת 37 שהקפיאה 20 ביציות בלבד - קטנים באופן משמעותי; המצב היה משתנה, אילו השלימה את הליך ההקפאה עשור קודם לכן (או אם היתה שואבת יותר מ-20 ביציות).

מה בנוגע לשיקולים חברתיים?

"המגמה החברתית מובהקת וברורה - ובין אם ירצו בכך ובין אם לא, העובדות מדברות בעד עצמן: בשנת 2018, נשים בישראל דוחות את גיל ההריון; ומשנה לשנה, יותר נשים בוחרות ללדת יותר מאוחר.

"הממסד הרפואי והרגולטור בישראל נדרשים ליישר קו עם המציאות - ולבצע שינוי מהפכני, בהסדר הנוגע להקפאת ביציות, באופן שייתן מענה חברתי לעובדה קיימת: נישואים בגיל מאוחר ודחיית הקמת התא המשפחתי, לגיל בו פוריות האישה יורדת, באופן דרסטי.

"לפיכך, המענה לאתגר שמגמה זו יוצרת - הינו שימור פוריות. עובדה זו, המשתלבת עם העובדה שהקפאת ביציות היא הכלי היעיל ביותר לשמר פוריות - מכתיבות מסקנה ברורה וחד משמעית: יש לבטל את ההגבלות על נשים, הבוחרות לבצע הקפאת ביציות".

מה בנוגע לפגיעה בשוויון - בכל הקשור למימון?

"שינוי נוסף, שיש לכלול בהסדר החדש בישראל, לגבי הקפאת ביציות - הינו שינוי בעניין המימון. נשים שמקפיאות ביציות על רקע חברתי - נאלצות לממן בעצמן את ההליך הרפואי, שעלותו עצומה. באופן זה, המדינה למעשה מנציחה אפליה אסורה - על רקע כלכלי, מאחר שרק לנשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה, יש את היכולת לעמוד בעול הכלכלי של הטיפול. הזכות ללדת היא זכות טבעית - ואין להגבילה על רקע כלכלי; לפיכך, יש להסדיר את מימון ההליך באופן שוויוני יותר - ולאפשר סיוע במימונו.

"יש לציין שיש היגיון כלכלי ברצון לשינוי. המדינה מחויבת לממן טיפולי פוריות עד גיל 45 - עד לשני ילדים. נשים רבות מנצלות זכות זו ונעזרות במדינה, כדי לבצע מספר בלתי מוגבל של טיפולי הפריה, שעולים כסף רב, למרות שהסיכוי שלהן להצליח נמוך, בוודאי בהשוואה לסיכוי שלהן לשמר את פוריותן.

"נשים שיעברו בגיל 30 טיפול משמר פוריות - לא יידרשו לעבור אין סוף טיפולי פוריות, בחלוף השנים. כך שבסופו של דבר, חישוב פשוט מוכיח, שמימון של הקפאת ביציות עדיף גם מבחינה כלכלית: כך, ייחסך למדינה כסף; ובמקביל, ייחסכו מהנשים סבל משמעותי וסיכונים בריאותיים".

לסיכום: נדרשת רפורמה בחוק בישראל, באופן שיתיר הקפאת ביציות בגיל צעיר יותר; ובאופן שימנע אפליה כלכלית, בין נשים שזקוקות להקפאה על רקע רפואי (ההקפאה בחינם) לבין נשים המעוניינות בהקפאה על רקע חברתי (בפועל, רק נשים מבוססות יכולות לבחור בכך). ההסדר הנוכחי מבוסס על הידע הרפואי שהיה קיים בעבר - ואינו משקלל את השינויים המשמעותיים וההתפתחות הטכנולוגית העצומה, שיש לקחת בחשבון.