סקירת מערכות: כל מה שחשוב לדעת

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד שנערכת במהלך ההריון, בשלבים שונים של התפתחות העובר. הבדיקה מאפשרת לאתר מומים שונים. לעתים, ניתן לטפל בעובר עוד בהיותו ברחם. במקרים אחרים, הידיעה על קיום המומים חשובה - לשם היערכות טיפולית אחרי הלידה. לעתים, עולים ממצאים בעלי חשיבות מכרעת, שמעמידים את ההורים בפני החלטה על המשך ההריון או הפסקתו.

איך מתבצעת בדיקת סקירת מערכות?

סקירת המערכות מתבצעת בעזרת טכנולוגיית אולטרסאונד שמאפשרת לסקור את מערכות העובר בזמן אמת. כלומר: התמונה המתקבלת על הצג משקפת את מצבו של העובר באותו רגע נתון.

מה ניתן ללמוד על העובר באמצעות סריקת אולטרסאונד?

בעזרת האולטרסאונד, סוקר הרופא את מערכות העובר - ובכך הוא יכול לאתר ממצאים שונים. לעתים, אלה יהיו סימנים סטטיסטיים למומים כרומוזומלים אפשריים.

כך, למשל: מוקד היפראקוגני בלב, מעי הפראקוגני או ציסטות צוואריות, סמנים שנעלמים בדרך כלל בהמשך ההריון אבל עלולים להוות אינדיקציה להפרעה כרומוזומלית כמו תסמונת דאון;

בנוסף, מומים אנטומיים באיברים השונים בגוף העובר, כגון איברים חסרים או התפתחות בלתי תקינה של האיברים, עשויים להתגלות כבר בשלבים יחסית מוקדמים של ההריון.

מאחר שהימצאות מומים מסוימים עשויה להעיד על בעיה כרומוזומלית, יש לערוך במקרים אלה בדיקות המשך (כגון: דיקור מי שפיר). בדיקות ההמשך יכולות לשלול או לאמת בעיה כזו, בוודאות כמעט מוחלטת.

מהן המערכות שנבדקות אצל העובר?

האיברים והמערכות שנבדקים משתנים מעט מסקירה לסקירה עקב בשלות המערכות אך עקרונית כוללים סקירה של:

גולגולת ומוח, כולל חדרים וקו האמצע.
פנים: ארובות עיניים, שפתיים.
ריאות ולב.
בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, חבל הטבור.
עמוד שדרה.
עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות, כפות ידיים ורגליים.
כלי הדם בחבל הטבור.
מיקום השליה.
כמות מי השפיר.
קיום דופק ותנועות.

האם אישה שכל הסריקות שעברה במהלך הריונה היו תקינות יכולה להיות בטוחה כי תלד תינוק בריא?

חשוב לזכור שבדיקת אולטרסאונד אינה יכולה לאתר כל מום אפשרי, חרף העובדה שביכולתה לאתר קשת רחבה של מומים. ישנם מומים שאין להם התבטאות אנטומית או פיזיולוגית, שניתן לראות בהדמיית אולטרסאונד. לעתים קיים ביטוי אנטומי, אך תנאי הבדיקה אינם מאפשרים תוצאה ודאית (עקב תנוחת העובר, מגבלות מכשיר האולטרסאונד וכו').

כמו כן, ישנם סמנים אשר נוכחותם לא תעיד בוודאות מלאה שקיימת בעיה אצל העובר, אלא רק תהווה אינדיקציה לכך (לדוגמא: אגני כליה מורחבים עשויים לרמז על תסמונת דאון). כשמתגלים סמנים כאלה, יידרשו בדרך כלל בדיקות נוספות (כגון: סקירה נוספת, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר) - כדי להגיע לתוצאות חד משמעיות.

כמה בדיקות של סקירות מערכות מקובל לבצע במהלך ההריון?

במהלך ההריון, רוב הנשים תעבורנה שתי סקירות - מוקדמת ומאוחרת. בשנים האחרונות, ממליצים הרופאים על ביצוע סקירה שלישית, הנערכת בשלבים המתקדמים של ההריון - בשבועות 30-32.

סקירת מערכות מוקדמת (סקירה ראשונה)

נוהגים לבצע את סקירת המערכות הראשונה בשבועות 14-16 להריון. למרות שמדובר בהריון צעיר יחסית, בשלב זה ניתן לזהות כ-75% מהמומים, שיתגלו בסקירת המערכות המאוחרת.

לביצוע הסקירה בשלב מוקדם של ההריון יש מספר יתרונות:

זיהוי סמנים (שנעלמים בהמשך) - העשויים להצביע על בעיה כרומוזומלית או בעיה אחרת. סמנים אלה עשויים להשפיע על ההחלטה בדבר ביצוע בדיקות המשך (כגון: דיקור מי שפיר או בדיקת אקו לב).

במקרה בו מתגלה מום בעובר, סקירת המערכות המוקדמת מאפשרת הפסקת הריון מוקדמת, שייתכן שניתן לבצע אותה בגרידה ולא בלידה (ברוב המקרים, הפלה בשלב מוקדם של ההריון נחשבת פשוטה יותר - הן רפואית והן נפשית).

הפחתת דאגות: קבלת תוצאה תקינה עשויה להפחית חרדות ודאגות, שהן מנת חלקם של זוגות רבים במהלך ההריון. ובכך, לסייע להורים לעבור תקופה זו ללא לחצים מיותרים.

סקירת מערכות מאוחרת (סקירת מערכות שנייה)

סקירה זו מבוצעת בשבועות 21-24 להריון. גם בסקירה זו, נבדקות המערכות השונות בגוף העובר. בנוסף, נמדדים גודל העובר וכמות מי השפיר. בסקירת המערכות המאוחרת, ניתן לזהות מומים אשר לא נראו בסקירה המוקדמת (בשלב זה של ההריון, האיברים כבר מפותחים יותר - ועלולים להופיע מומים חדשים, אשר לא היו קיימים בסקירה הראשונה). בסקירה השנייה, ניתן להמשיך את המעקב אחר איברים בהם היה חשד למום, בסקירה הראשונה.

כאשר סקירת המערכות המאוחרת נערכת אצל רופא פרטי, הבדיקה מורחבת ומעמיקה - ונבדקים בה גם פרמטרים שאינם נמצאים ברשימה המחייבת, הכלולה בסל הבריאות.

סקירת מערכות שלישית

סקירה זו היא חדשה יחסית - ורוב הנשים עדיין לא כוללות אותה במערך הבדיקות שלהן. סקירת המערכות השלישית נערכת בשבועות 30-32. חשיבותה של סקירה זו נובעת מהאפשרות לזהות בעיות שהתפתחו בשלב מאוחר של ההריון, כגון: מומים במוח, בעמוד השדרה, בשלד שנעלם בדרך כלל במהלך ההריון ובמערכות אחרות של העובר, אשר בשלב זה של ההריון ניתן לאתר בהן מומים (אשר לא נראו בסקירות הקודמות). בנוסף, כאשר מתגלה בעיה בסקירות המוקדמות - ניתן להמשיך לעקוב אחריה בסקירה השלישית.

לסיכום: הודות לטכנולוגיה המתקדמת, המאפשרת מעקב אחר מצב העובר בכל שלבי ההריון, ניתן כיום להפחית באופן משמעותי את הסיכון ללידת תינוק לא בריא. כדי להעלות את הסיכוי ללדת תינוק בריא, חשוב להקפיד על ביצוע כל הבדיקות המומלצות, כולל סקירות המערכות השונות. כל בדיקה עשויה לשנות את תמונת המצב לגבי ההריון - ולסייע בתכנונו. בין הבדיקות שניתן לבצע: שקיפות עורפית, בדיקת מי שפיר, סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת וסקירה שלישית. הבדיקות מאפשרות החלטה מושכלת על המשך ההריון, כאשר מתגלות בעיות חמורות. לעתים מאותרות אצל העובר בעיות שאינן ניתנות לפתרון במהלך ההריון - אך חשוב להיערך לקראתן מיד אחרי הלידה. מכאן, חשיבות הגילוי המוקדם - בעוד העובר בבטן אמו.

פרופ' יגאל וולמן הוא מומחה בגינקולוגיה, רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד במיילדות ובגינקולוגיה, במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.