פרכת - מחלת העצמות השבירות

מחלת ה"פרכת" - Osteogenesis Imperfecta (OI) - הנקראת גם "מחלת העצמות השבירות" היא מחלת רקמת חיבור תורשתית, הנחשבת להטרוגנית מבחינה קלינית.
כלומר: המחלה עשויה להתבטא במגוון תסמינים; והיא הטרוגנית מבחינה גנטית, מאחר שהבסיס הגנטי למחלה כולל גנים שונים והמוטציות בגנים הללו גורמות למחלה, בדרגות חומרה שונות ובצורות הורשה שונות. חלק מצורות המחלה עלולות לגרום לנכות משמעותית וסבל רב, לחולה ולבני משפחתו.

מהו המאפיין המרכזי של פרכת?

המאפיין הבולט של מחלת ה"פרכת" הוא עצמות פריכות, הנוטות להישבר מפגיעה קלה או ממשקל מזערי. במקרים החמורים יותר של Osteogenesis Imperfecta, עצמותיהם של החולים מעוותות, בנוסף להיותן שבירות.

מכלול ביטויי המחלה (פנוטיפ) רחב ומגוון - ונע מאוסטאופורוזיס בגיל מבוגר; ועד לתמותה כבר בילדות. בעוד שאצל רוב החולים ניתן לראות שברים, נכות גופנית, כאבי גב ובעיות במפרקים - רק אצל חלקם ניתן לראות ביטויי מחלה נוספים (כגון: גמישות מפרקים, קומה נמוכה, ראש גדול, צבע כחול בלחמית העין, הפרעה בהתפתחות השיניים, חרשות וסיבוכים נוירולוגיים וריאתיים).

מהי שכיחות מחלת ה"פרכת"?

מדובר במחלה גנטית שכיחה באופן יחסי - לידה אחת לכל 15,000-20,000 לידות, ללא הבדלי מין, גזע או קבוצה אתנית. בישראל, נולדים בכל שנה לפחות 6 חולים חדשים; וכיום מאובחנים בישראל כ-150 חולים.

מחלת ה"פרכת" נחשבת למחלת רקמת החיבור התורשתית השכיחה ביותר, לצד "תסמונת מרפן", מחלה תורשתית נוספת של רקמת החיבור.

מה המוטציות גנטיות השונות, אשר גורמות לצורות שונות של המחלה, המתבטאות בתסמינים שונים?

כיום ידועים לפחות 7 סוגים עיקריים של Osteogenesis Imperfecta - כולם קשורים במוטציות גנטיות, הגורמות לחסר בייצור חלבון הקולגן, אשר מעורב ביצירת רקמות חיבור בגוף, עצמות, שרירים, גידים ועור.

שינויים בגניםCOL1A1 ו-COL1A2 אחראיים למחלהOI מסוג 1-4.

OI-type1 - צורה זו של המחלה מאופיינת בצבע כחול בלחמית העין (Blue Sclera), קומה מעט נמוכה, פגיעה בשיניים ונטייה לשברים, בעצמות הארוכות. חלק מועט מהחולים נולדים עם שברים כבר בלידה. לרוב, כבר בשלב בו הילד לומד ללכת - נגרמים שברים בעצמות; ייתכנו 2-4 שברים בממוצע לשנה, אשר כאמור נגרמים מחבלות קלות יחסית. ישנם חולים עם שברים מרובים - והם בדרך כלל מתאחים; הילד איננו סובל מנכות. לילדים אלה יש קומה נמוכה יחסית, תיתכן גם בעיה בשיניים - שיהיו חסרות שכבת אמייל; ובדרך כלל, השיניים הקבועות יהיו רכות ושבירות. בחלק מהמקרים, יש ירידה מסוימת בשמיעה, בגיל המבוגר.

יצוין כי מספר השברים פוחת לאחר גיל ההתבגרות - ועולה שוב בגיל מבוגר, בעיקר לאחר הפסקת הווסת אצל נשים; ולאחר גיל 50 אצל גברים.

בדיקת רנטגן המראה מיעוט מינרליזציה של החוליות במבט צדדי; וסימנים אופייניים של "הטבעת חותם" של כלי הדם, על גבי הגולגולת (Wormian Bones), יכולה לתמוך באבחנה.

כיצד מועברים סוגים שונים של "פרכת" בתורשה? מהם התסמינים האופייניים?

כאמור, מוכרים לפחות 7 סוגים של OI; השכיחים יותר הם סוגים 1 ו-4, הנגרמים עקב שינויים בגניםCOL1A1 ו-COL1A2.

OI-type1 - מועבר בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. כלומר: לאדם חולה, יש סיכון בשיעור 50% להעביר את המחלה לילדיו. ביטוי המחלה איננו תמיד מלא. ב-60% מהחולים, המוטציה הגנטית היא de-novo - כלומר חדשה, לא מורשת מההורים.

לרוב, לא ניתן לזהות OI-type1 בבדיקת אולטרסאונד בהריון. המחלה ניתנת לזיהוי בבדיקה ביוכימית ומולקולרית של נוזל מסיסי השליה (בדיקה המבוצעת בין השבועות 10-13 להריון) וגם בבדיקת החומר הגנטי מדגימה של מי השפיר (מבוצעת בשבוע 17-22 ושישה ימים). כלומר, ע"י בדיקה ישירה של השינוי הגנטי הגורם למחלה.

בשתי הצורות -OI-type1 ו-OI-type4 - קיימת נטייה לשברים בעצמות הארוכות; העצמות מתחזקות עם הגיל - והשברים אינם מופיעים אצל מבוגרים.

סוג 1 שונה מסוג 4, רק בכך שיש צבע כחול בלחמית העין.

הטיפול בסוגים אלה של המחלה, המאופיינת בנטייה לשברים מרובים, הינו בתרופות ביפוספונטים, הניתנות גם לסובלים מאוסטיאופורוזיס, למניעת איבוד מסת העצם.
גם OI-type2 ו- OI-type3 עוברות בתורשה אוטוזומאלית דומיננטית; וגם הן נגרמות כתוצאה משינויים בגנים הללו.

OI-type2 נחשב לצורה הקשה ביותר של "פרכת" - ומתבטא בשברים רבים לעובר, בכל העצמות, כבר ברחם. תינוקות אלה מתים בגיל צעיר מאוד, לאחר הלידה.

OI-type3 מהווה צורה קשה של המחלה, עם שברים מרובים בשלב העוברי וגם לאחר הלידה; עם זאת, תינוקות אלה מצליחים לחיות.

יחד עם זאת, בשל השברים הרבים, נוצרים עיוותים במבנה העצמות - וקומתם הסופית נמוכה. כמו כן, גם חולים אלה סובלים מבעיות בשיניים.

בשל פריכות העצמות, ילדים אלה צריכים להיות מוגנים מפני חבלות, אפילו מפני חבלות קלות. עם השנים, העצמות מתחזקות גם בסוגי המחלה הללו, אולם הטיפול התרופתי איננו יעיל.

כיצד ניתן לטפל בחולי OI?

Osteogenesis Imperfecta היא מחלה חשוכת מרפא. הטיפול בחולים אלה הינו טיפול תומך, שמטרתו לספק יכולות לתפקודי חיים, שיפור איכות חיים וסיוע ותמיכה למשפחה. הטיפול בחולה OI דורש צוות רב-תחומי, הכולל: גנטיקאי, רופא ילדים, פיזיותרפיסט, אנדוקרינולוג, רופא שיניים, רופא אף אוזן גרון ואורתופד מנתח.

כאשר הילדים והמבוגרים יסבלו משברים, הטיפול ניתוחי; ובהמשך: טיפול פיזיותרפיה והתעמלות, תזונה, קיבוע השברים וטיפול תרופתי - אשר כמעט בכל המקרים כולל תרופה ממשפחת הביפוספונטים, לחיזוק מסת העצמות.

במרכז הרפואי לגליל, המחלקה לאורתופדיית ילדים והמכון הגנטי, מספקים מוקד של מומחים בטיפול במחלת Osteogenesis Imperfecta - ומשרתים את כל אוכלוסיית הגליל והגולן. במכון הגנטי, פועלת מרפאת מומחים, אליה מופנים חולים מכל רחבי הארץ לבדיקה ומעקב ע"י צוות רב-תחומי, המספק מענה מקיף ומעקב מקיף, עבור חולים במחלה כרונית קשה זו. גם בית החולים אלי"ן בירושלים, מהווה מרכז טיפולי במחלה זו, המוכר על ידי משרד הבריאות.

יצוין כי במכון הגנטי של המרכז הרפואי לגליל, מתקיים מחקר על מחלת OI, תוך שימוש בטכנולוגיות ושיטות מחקר מן המתקדמות בעולם. הבנת מנגנוני המחלה והגנים הגורמים לה, תאפשר לסייע ולתת ייעוץ גנטי וקליני מהימן ומדויק לחולים ב-OI ובמחלות עצם ורקמת חיבור אחרות - להם ולבני משפחותיהם. כמו כן, במרכז מטופלים חולים שנולדו בכפרים בגליל, אצלם זוהו צורות ייחודיות של OI, שבסיסן הגנטי עדיין לא פוענח.

לסיכום: Osteogenesis Imperfecta היא מחלה גנטית קשה, המתבטאת בצורות שונות - לכולן משותפת הנטייה לשברים מרובים. אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקות דם גנטיות של הגנים המוכרים, הגורמים למחלה. בזמן הריון, אבחון המחלה יכול להתבצע באמצעות בדיקת סיסי שיליה או בדיקת מי שפיר. חשיבות הבירור הגנטי המולקולרי היא באבחון מוקדם של המחלה, המאפשר טיפול הולם במועד, בהבנת מסלול המחלה ובמניעת המחלה, על-ידי איתור זוגות הנמצאים בסיכון גבוה להולדת ילדים חולים. אבחון המחלה במהלך ההריון מוביל חלק מההורים להחליט על הפסקת הריון. הורים אלה, הבוחרים ללדת את התינוק - יקבלו את כל התמיכה והטיפול על ידי צוות רב-תחומי.

פרופ' ציפורה פליק-זכאי היא מומחית ברפואת ילדים ובגנטיקה רפואית; מנהלת את המכון לגנטיקה של האדם, במרכז הרפואי לגליל בנהריה; פרופ' חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה ע"ש עזריאלי בר אילן.

נתלי עידן היא יועצת גנטית.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.