הכל שפיר? דיקור מי שפיר בהריון

בדיקת מי שפיר בודקת את המטען הגנטי של העובר, כדי לאתר מומים כרומוזומליים שונים, כגון: תסמונת דאון. הבדיקה כוללת החדרת מחט דקה לתוך הרחם, לצורך שאיבת מי שפיר - ושליחתם לבדיקה במעבדה.

כדי להבטיח את מהלכה התקין של הבדיקה, הכוללת החדרת מחט לרחם - הרופא מבצע את הבדיקה כולה תחת הנחיית אולטרסאונד. באמצעות המתמר, ניתן לעקוב אחר תנועות העובר ומיקומו ולכוון את המחט, כך שלא תפגע בעובר.

האם האשה תחוש בכאבים בעת החדרת המחט?

כאשר הדקירה נעשית אצל רופא מנוסה, בעל ידיים מיומנות, דקירת המחט כמעט אינה מורגשת; הכאב אף קל יותר מהכאב המורגש בעת בדיקת דם פשוטה.

האם כל אשה בהריון צריכה לעבור דיקור מי שפיר?

כל אשה בכל גיל יכולה לעבור את הבדיקה, אך ישנן נשים שנמצאות בקבוצת סיכון לנשיאת עובר בעל בעיות גנטיות - ועבורן יש חשיבות ממשית, בביצוע בדיקת מי השפיר.

קבוצות הסיכון הן:

נשים מעל גיל 35.

זוגות בעלי היסטוריה משפחתית של בעיות גנטיות; או זוגות שסובלים בעצמם מבעיות גנטיות.

נשים שקיבלו תוצאות מחשידות בבדיקות המוקדמות - חלבון עוברי ושקיפות עורפית (בדיקות שמכוונות בעיקר לשלילת תסמונת דאון).

חשוב לציין שהבדיקות המוקדמות נועדו לאתר בעיות מבניות או גנטיות שונות, אך הן אינן משמשות כתחליף לבדיקת מי שפיר - הבדיקה היחידה שנותנת תשובות עם רמת ודאות גבוהה למדי. כך, גם כאשר התוצאות בבדיקות אלה תקינות, אין זה מבטיח שלעובר אין בעיה כלשהי; ולהפך - תוצאות בלתי תקינות אינן מהוות בהכרח אינדיקציה לבעיה. לכן, לבדיקת מי שפיר יש חשיבות רבה.

בשנים האחרונות נוספה האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי יחד עם בדיקת הכרומוזומים במי השפיר (ראו להלן בהמשך הכתבה). מהניסיון המצטבר בישראל, אחת מ-150 נשים שמבצעת את הבדיקה מקבלת תוצאה לא תקינה; לכן יש מקום לשקול ביצוע הבדיקה גם כאשר האשה איננה מצויה בקבוצת הסיכון.

באיזה שלב של ההריון מבצעים את הבדיקה?

חלון ההזדמנויות לבדיקת מי השפיר הוא בין השבוע ה-17 לשבוע ה-23. אחרי שבוע 23 כבר לא מומלץ לעשות את הדיקור, כי במקרה שתתרחש לידה כתוצאה מהבדיקה - קיים סיכון ללידת פג שיוכל לשרוד, אך עם בעיות רבות וקשות. במקרים בהם עולה צורך מאוחר לבדיקת מי שפיר ממתינים עד לשבוע 32 לביצוע הבדיקה.

איך נערכת בדיקת מי השפיר, כאשר מדובר בהריון עם תאומים?

קיימות שתי שיטות מקובלות לדיקור מי השפיר, כאשר ישנם בבטן האשה שני עוברים, בשני שקי הריון נפרדים:

דיקור לכל אחד מהשקים בנפרד.

החדרת המחט לאחד משקי העובר, ומשם להמשיך לשני.

האם הבדיקה עלולה לסכן את העובר או ההריון?

נשים רבות מוטרדות מהסיכונים הכרוכים בבדיקת מי השפיר, לעתים עד כדי הימנעות מהבדיקה, גם כאשר ההמלצה היא לעשות את הבדיקה.

הסיכונים העיקריים בבדיקה הם:

פגיעה בעובר - כיום, שגור השימוש בהנחיה רציפה של אולטרסאונד במהלך הבדיקה. מאחר שהרופא יודע בכל רגע ורגע היכן נמצאת המחט ומהו מיקום העובר או השלייה, הסיכון לפגיעה בעובר - נמוך למדי.

ירידת מים, ובעקבותיה הפלה - זהו למעשה הסיכון העיקרי, הכרוך בבדיקת מי השפיר. ירידת המים - במקרה שמתרחשת - נגרמת בשל הנקב בשק מי השפיר. כאשר ירידת המים אינה פוסקת אחרי הבדיקה, האשה תפיל.

למרות האמור לעיל, חשוב להדגיש שסיבוך זה אינו שכיח. בעבודות שונות תוארו סטטיסטיקות שונות שנעו בין 1 ל-200 ועד 1 ל-1500. על פי ניסיון המחבר השיעור הנכון יותר הינו כ-1 ל-800 בדיקות.

האם ישנן הנחיות מיוחדות לאשה אחרי בדיקת מי שפיר? האם נדרשת הפסקה בפעילות השגרתית?

מיד אחרי הבדיקה במרפאה, האשה מתבקשת להישאר במצב מנוחה משך כרבע שעה.

כשהאשה משתחררת לביתה, עליה להיות במצב מנוחה ולא לעשות פעילות מאומצת, מכל סוג שהוא, למשך 24 שעות אך אין עליה לשכב. בשבוע שלאחר הבדיקה מומלץ להימנע מיחסי מין ופעילות ספורטיבית.

כעבור כמה זמן מתקבלות תוצאות הבדיקה?

גידול התאים ממי השפיר במעבדה נמשך כשלושה שבועות. בתום פרק זמן זה, תקבל האשה את תוצאות הבדיקה. במידה ומבצעים את בדיקת הצ'יפ הגנטי התשובה מגיעה תוך 10 ימים לערך.

מה ניתן לגלות בבדיקת מי השפיר?

מי השפיר הם הנוזל שבתוכו העובר צף. המים מכילים תאים הנושרים מן העובר - כגון תאי עור, תאים ממערכת העיכול והנשימה; וכן את השתן שלו - ולכן התאים נושאים בתוכם את הקוד הגנטי שלו (ה-D.N.A).

הרופא שואב דגימה ממי השפיר - והם נשלחים למעבדה. בבדיקה המעבדתית, ניתן לגלות פגמים במבנה או במספר הכרומוזומים ולאתר מומים אצל העובר (כגון: תסמונת דאון, טרנר, טריזומיות שונות ועוד.

כך, למשל: נבדקת בנוסף למבנה הכרומוזומים גם רמת החלבון העוברי במי השפיר. רמה גבוהה של החלבון עלולה לעורר חשד לגבי קיום מומים מבניים שונים - מה שיצריך המשך בירור.

בשנים האחרונות, ניתן אף להרחיב את טווח התסמונות והבעיות הכרומוזומליות שנבדקות במי השפיר, בעזרת בדיקת הצ'יפ הגנטי.

מהי בדיקת הצ'יפ הגנטי?

הצ'יפ הוא שבב שעליו מודבקים מקטעי DNA - כלומר: הכרומוזומים עצמם - ובעזרתו ניתן לזהות ברגישות גבוהה מקטעים חסרים בחומר הגנטי. כך, ניתן לאתר 120 תסמונות ובעיות נוספות, מעבר לאלה שנבדקות באופן שגרתי במי השפיר.

בדיקה זו מומלצת כאשר במהלך הבדיקות שלפני דיקור מי השפיר, מתקבלת תוצאה מחשידה, הדורשת בירור מקיף.

בהתחשב בעובדה שאצל אחת מ-150 נשים, שעוברת את בדיקת הצ'יפ הגנטי - תאותר בעיה כרומוזומלית חמורה של העובר, יש מקום לשקול דיקור מי שפיר לצ'יפ גנטי בכל הריון, גם כאשר כל בדיקות הסינון שמרביתן מכוונות לתסמונת דאון בלבד - יוצאות תקינות.

לסיכום: דיקור מי שפיר הוא בדיקה חשובה במהלכה מוחדרת מחט לתוך שק מי השפיר - ונלקח נוזל שנשלח למעבדה לגידול התאים ובדיקת המטען הכרומוזומלי של העובר. כאשר במהלך הבדיקות המוקדמות יותר בהריון עולה חשד לבעיה שאינה ניתנת לאיתור, בבדיקה הרגילה של מי השפיר - ניתן להוסיף גם את בדיקת הצ'יפ הגנטי. דיקור מי השפיר כרוך בסיכונים מסוימים, אך כאשר הדיקור מבוצע על ידי רופא מקצועי ומהימן, הסיכונים נמוכים למדי. כדי להבטיח ביטחון מרבי לעובר ולהריון, הבדיקה נערכת תחת הנחייה רציפה של אולטרסאונד. אחרי הבדיקה, נדרשת האשה למנוחה בת 24 שעות, אחריה ניתן לשוב לשגרה (למעט פעילות גופנית ויחסי מין, מהם מומלץ להימנע שבוע).

פרופ' יגאל וולמן הוא מומחה בגינקולוגיה ורופא בכיר ביחידת האולטרסאונד במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.