ללכת 10000 צעדים ביום
מומחים ממליצים מזה זמן רב על לפחות 30 דקות של פעילות מתונה ביום על מנת לשמור על הבריאות הכללית.
נסו לצעוד 10000 צעדים מידי יום, אומרת ד"ר ג'ולי גרברדינג לחברי הקונגרס המזדקנים שפגשה, כשהעניקה להם מודד צעדים זעיר.
זה לא נשמע הרבה, עד שחושבים שאדם ממוצע צועד הרבה פחות מ- 4000 צעדים ביום. הסביבה שלנו, נסיעות ארוכות, מעליות, משרות מול מחשב, שלטים, הופכת את הישיבה הפאסיבית לקלה מידי.
כעת, במקום להרצות על אימון גופני, גורמי בריאות מנסים גישות חדשות על מנת להחזיר את הכושר הגופני לאופנה: השמעת מוזיקה על מנת להביא את נוסעי המעלית למדרגות, יישום תכניות הליכה ברגל לבית הספר, בניית מדרכות וחלוקת מד צעדים.
"אנחנו צריכים ליצור הזדמנויות כדי להחדיר פעילות גופנית לאורח החיים" מסביר ד"ר וויליאם דיאץ, מדריך תזונה וכושר במרכז למניעת מחלות שבראשו עומדת ד"ר גרברדינג.
מומחים ממליצים מזה זמן רב על לפחות 30 דקות של פעילות מתונה ביום על מנת לשמור על הבריאות הכללית. מעטים מקשיבים להמלצה הזו, ולפחות ארבעה מכל עשרה מבוגרים מדווחים שאינם פעילים כלל.
נדרשת פעילות נוספת על מנת להפחית במשקל, מה שלמעלה מ 60% מהמבוגרים בארצות הברית צריכים לעשות. אבל גם אם נתעלם מהמידה, מחקרים מראים שאנשים שמנים שמתחילים פעילות גופנית, גם אם אינם יורדים במשקל, נמצאים בסיכון מופחת בחצי בהשוואה לאנשים רזים שאינם עוסקים בפעילות גופנית.
למעשה, למרות הדאגה הלגיטימית לגבי מנות גדולות מידי ומזון מהיר, יש מדענים שטוענים שמגיפת ההשמנה נובעת בעיקר מחוסר פעילות. שצריכת הקלוריות לא השתנתה בצורה משמעותית במהלך העשורים האחרונים, שריפת הקלוריות לעומת זאת, צנחה.
"יצרנו לעצמנו אורח חיים נטול פעילות, ואנחנו צריכים לחשוב איך משנים את זה בחזרה" אומר סטיבן בלייר מהמכון לחקר האירובי בדלאס.
מדובר במטלה קשה: פחות משליש מילדי בית הספר היום מגיעים לשיעור התעמלות יומי. תושבי הפרוורים מבלים חלק ניכר מהיום במכונית בדרך לעבודה ובחזרה. הכבישים נבנים ללא מדרכות, ולכן גם משפחות שגרות קרוב לבית הספר לא יכולות להגיע ברגל, ואלה שגרים ליד החנות לא יכולים להגיע ללא מכונית. בתוך הערים חסרים מגרשי משחקים בטוחים ובטיחותיים לילדים. בנייני משרדים נועלים את מדרגות החירום כדי למנוע גישת פולשים, ומאלצים את העובדים להשתמש במעלית.
כל זה מבלי לקחת בחשבון את הזמן הארוך מול הטלוויזיה והמחשב.
בהתחשב בכל המכשולים האלה, החזרת האנשים לפעילות גופנית היא לא נחלת הצלחה. דיאץ גם סולד מהמילה "אימון" לאחרונה, שכן היא נקשרת לפעילות מונוטונית משעממת ומיוזעת. פעילות גופנית לעומת זאת כוללת גם טיול עם הכלב, או משחק תופסת עם הילדים.
ומכאן המיקוד החדש, ומליוני דולרים, לגבי חקירת דרכים נוספות לשינוי הסביבה כך שיהיה קל יותר לשלב תנועה באורח החיים. למשל:
- מוזיקת ג'אז או קאונטרי תושמע בחדרי המדרגות בבניין המשרדים של דיאץ. שלטים במעליות יעודדו שימוש בחדרי המדרגות המשופצים, הביאו לשיפור זמני בלבד. ואולם השימוש במדרגות עלה ב 8% והוא ממשיך לעלות מאז התחילו בהשמעת המוזיקה.
- פחות משליש מהילדים שגרים בטווח של 1.5 קילומטר מבית הספר הולכים ברגל. תכניות כמו "דרכים בטוחות לבית הספר" ו"הסעות ברגל" מעודדים את הילדים הללו ללכת לבית הספר או לרכב על אופניים, לעיתים קרובות בקבוצות בליווי מבוגר. זאת במקביל לשידול הרשויות לבניית מדרכות בטוחות יותר ודרכים להקל על ההליכה. למשל אפשר לספר על תכנית שכזו במחוז מרין בקליפורניה, שהפחיתה כמעט במחצית את מספר התלמידים שהגיעו לבד במכונית.
- קבוצות כגון זו של דיאץ וקרן רוברט ווד ג'ונסון חוקרים את ההתפתחות האורבנית והשימוש בקרקעות, ומקווים לקדם סביבות ידידותיות להולכים ברגל. איגוד הבריאות הציבורי האמריקאי תומך בתכניות קהילתיות לבניית שבילי הליכה ומדרכות בטוחות.
- נתונים מסויימים מקליפורניה מראים ששיעורי חינוך גופני משפרים את היכולת של התלמידים, משהו שעוד יש לחקור לעומק.
ובנוסף לכל זאת ניתן גם להצמיד מנגנון קטן בשווי של כמאה שקל, ולבדוק באמת כמה אנחנו הולכים כל יום, משהו שאנשים נוטים להפריז בהערכה שלו. התקווה היא שהמנגנון יזכיר לנו לבחון דרכים כדי לפצות על הסביבה המעודד ישיבה פאסיבית.
10000 צעדים ביום יאפשר לאנשים רבים להגיע ל 30 הדקות המומלצות של הפעילות הגופנית, למרות שיש כאלה המזכירים שהצעדים הללו צריכים להיות נמרצים למדי. כעת בוחנים אם הוספת אפילו 2000 צעדים מידי יום לא מביאה אנשים לצעידות קבועות.
