"...ותביא לילד שוקו אורגני"

לקבלת גליון מתנה נא לחץ

אחת הסוגיות המטרידות ביותר את ההורים, היא במה רצוי להאכיל את הילדים, בייחוד כשהם קטנים. בשנים האחרונות יש לשאלה הזו גם היבט כלכלי. מצד אחד, מדפי החנויות התמלאו במיני מזונות המכונים אורגניים ונחשבים לטובים ומזינים יותר. מצד שני, הם מאוד יקרים, ולא ברור האם האיכות מצדיקה את ההוצאה הכלכלית.
בישראל משווקים היום מוצרים אורגניים מכל הסוגים: ירקות, פירות, חלב, ביצים, בשר, עוף, מזון תינוקות, מיצים, רכזים, יינות, שימורים, לחם, מיני מאפה, בגדים ואפילו מוצרי קוסמטיקה והיגיינה. בשנה האחרונה פתחו שבעה מפעלים ישראליים קווי ייצור למוצרים אורגניים. מפעלים אלה מתווספים ל43 מפעלים בעלי אישור מהארגון לחקלאות אורגנית.
בעולם המערבי גדל והולך הביקוש למוצרים אלה: בארה"ב הייצור האורגני מהווה כבר 5 אחוזים מכלל המוצרים החקלאיים, ובאירופה הוא מגיע ל8 אחוזים. בישראל עדיין מהווה הייצור האורגני רק אחוז אחד מכלל המוצרים החקלאיים, ולמרות זאת חלה עלייה של 25 אחוז מדי שנה בייצור מוצרים אורגניים שרובם מופנים לייצוא.
אחת הסיבות לגידול מוצרים אורגניים נובעת מהגברת המודעות הצרכנית לנושא. הצרכנים דורשים - והיצרנים ממלאים את המדפים. לא מעט מן הצרכנים הם הורים לילדים קטנים שמודעים מאוד לחשיבותו של המזון שמגיע לילדיהם, וחשופים ליחסי הציבור של מקדמי המזון האורגני. הללו מוציאים לא פעם מאות שקלים בחודש על המוצרים היקרים, בתקווה שכך הם מעניקים לילדיהם מזון איכותי שלא יפגע בגדילתם.

ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית ומטפלת ברפואה משלימה, מספרת על מטופלים שהגיעו לטיפול בשל אלרגיות או רגישויות שונות, וכאשר עברו לאכול מזון אורגני - נרפאו מאותה רגישות. "הרפואה המשלימה מאמינה באפקט מצטבר: ככל שאנחנו נחשפים מגיל צעיר יותר לגורמים אליהם אנו עלולים לפתח רגישות, כך עולה הסיכוי שאותה רגישות אכן תתפרץ. בסופו של דבר, מדובר בשיקול כלכלי של ההורים, שכן המזון האורגני יקר יותר והנגישות אליו קשה. אני מכירה הורים שהחליטו משיקולים של בריאות להאכיל את ילדיהם במזון אורגני, ואילו הם אוכלים מזון רגיל".

חוברה: "זאת באמת שאלה טובה, כי מה זה טבעי? היום ממהרים לכתוב 'טבעי' על כל מוצר, אבל גם ציאניד הוא טבעי. החוק בישראל מאוד פרוץ: כל חברה משתמשת במושג 'טבעי', בלי לתת בעצם הסבר באיזה מייצב מדובר. ואם במקרה ילד רגיש למייצב הטבעי שבו ישתמשו במוצר, אבל לא פירטו את שמו? איך אפשר לדעת? הכותרת 'טבעי' איננה אומרת שהמוצר בהכרח טוב יותר".
ד"ר רם רייפן, מומחה למחלות דרכי עיכול ותזונה בילדים, ומנהל בית הספר לתזונה בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית, טוען מנגד שמדובר בשיגעון, ואין הוכחות מחקריות שהמזון האורגני אכן מועיל יותר.
"אני לא חושב שאוכל אורגני זה רע. אין בזה כל רע, אבל לא הוכח שיש לו יתרונות על פני מזון רגיל. לכן, לדעתי, אין צורך לרכוש מזון אורגני. אם שוטפים היטב את הפירות והירקות, מרבית חומרי ההדברה יורדים ואין כל חשש לאכול אותם. אמנם ישנם חומרים שנקלטים בצמח, אולם אותם חומרים עוברים שינויים והופכים לבלתי מזיקים לאדם האוכל אותם".
חוברה לא מאמינה ולא מקבלת את האבחנה: "אני לא מאמינה לחקלאים שטוענים שהם מפסיקים לרסס ולדשן בזמן, לפני הקטיף. נכון שאין מחקרים קליניים שאפשר להתווכח איתם, אבל גם אם לא הוכח עדיין בעזרת מחקרים שקרינה מטלפון סלולארי מזיקה, ברור לכולם שהיא גורמת נזק".

חוברה: "השימוש בחומרי הדברה גדל והתעצם, ומה שפעם הספיק - היום כבר לא מצליח להדביר. לכן, חומרי ההדברה חזקים יותר ועמידים יותר. כהורים, עלינו להיות צרכנים ביקורתיים, לעשות את השיקולים האישיים שלנו ולהחליט".
רונית נחום-גוזלן, מרצה לתזונה ונטורופתיה בבית ספר ג'נסיס, מעלה נקודה נוספת שרבים מסרבים להודות בה: את מרבית המחקרים המתבצעים בנושא זה מממנות חברות גדולות בעלות אמצעים, והן בדרך כלל מגיעות מתחום המזון הקונבנציונלי. "רוב החברות המייצרות מוצרים אורגניים כל כך קטנות וחסרות אמצעים, שהן לא יכולות להרשות לעצמן לממן מחקרים יקרים מסוג זה", היא טוענת. "מה גם שמדובר על מחקרים ארוכי טווח, שחייבים לארוך לפחות עשרים ואפילו שלושים שנה".
ד"ר רייפן מעלה נקודה נוספת בנוגע למה שהוא מכנה "ההתמכרות למזון אורגני". לדעתו, ככל שיגבר השיגעון האורגני, הורים ימנעו מילדיהם פירות וירקות קונבנציונליים, ויתנו במקרה הטוב מעט ירקות אורגניים, או במקרה הרע, לא יתנו בכלל. "המזון האורגני עולה לעתים פי ארבעה והחשש שלי הוא שההורים ימנעו מהילדים את הפרי יקר או הירק, או שיקנו אותו בכמויות מאוד קטנות", הוא אומר.
נחום-גוזלן: "יש ירקות ופירות עתירי ריסוסים, ואני בהחלט הייתי נמנעת מלאכול אותם אם אינם אורגניים. לדוגמה, לאכול תות שדה שגדל וטופל בחקלאות רגילה, זה כמו לאכול רעל. מצד שני, מוגזם לומר שההורים ישאירו את הילדים ללא פירות או ירקות. אני לא חושבת שזה יקרה".
חוברה: "כשהילדים מתחילים לאכול בגיל חצי שנה ואפילו שנה, התפריט שלהם מתבסס בעיקר על ירקות ופירות. לא מדובר על תפריט גדול ורב גוני, וגם לא על כמות גדולה של פרי או ירק. לכן, שווה להתאמץ ולקנות פירות וירקות אורגניים. המודעות לנושא עולה לאט לאט, והיום אנשים רבים יותר מוכנים להשקיע כסף במזון איכותי".

אחת הדוגמאות לשינוי שכבר ניתן לראות על המדפים היא סדרת "בייבי-ביו", שמבקשת להחליף את מוצרי "גרבר" המסורתיים. זוהי סדרת מזון אורגני על בסיס חלב ורכיבים מחקלאות אורגנית, הכוללת למעשה שתי סדרות מוצרים: "בייבי ביו" פירות, בעשרה טעמים, ו"בייבי ביו" ירקות, בשבעה טעמים שונים. כל המוצרים, כך מובטח, מיוצרים מירקות ופירות אורגניים ללא תוספת סוכר ומלח, ללא גלוטן או עמילן מעובד ומ100- אחוז פירות טבעיים אורגניים או 100 אחוז ירקות טריים אורגניים.

ד"ר רייפן: "היו מקרים של אנשים שקנו מוצרים שנחשבו אורגניים, ובסוף התברר שאלה ירקות ופירות רגילים. קשה מאוד להורה לדעת בוודאות אם המוצר שקנה הוא אכן אורגני".
כיום קיים תקן של משרד החקלאות, שיסייע להגן על ציבור צרכני תוצרת אורגנית מפני מעשי רמייה וזיוף בנקודות המכירה, ולקדם תחרות הוגנת באמצעות הבחנה ברורה בין תוצרת שגודלה על פי תנאי התקן לבין תוצרת אחרת.
לצד משרד החקלאות, פועלת בארץ חברת "אגריאור", האחראית על פיקוח ואישור תוצרת אורגנית. גיא לפידות, מנכ"ל החברה, מודה שיש כיום בעיה עם תוצרת אורגנית טרייה, מבחינת יכולת הבדיקה של הצרכן. "החברה הוקמה בשנת 2000 על ידי הארגון לחקלאות אורגנית בישראל ובשיתוף עמותת צרכני המזון האורגני, במטרה ליצור גוף מקצועי ובלתי תלוי הכולל פיקוח ואישור המגדלים, היצרנים ועוסקים אחרים בתחום. היום יש בישראל פחות מעשר חנויות המוכרות תוצרת אורגנית ומאושרות על ידנו. אחד הקריטריונים שחנות צריכה לעמוד בו הוא מכירה של תוצרת טרייה, אורגנית בלבד, וזה לא קל לחנויות. בחנויות מסוימות אף הגדילו לעשות, וליד העגבניות או המלפפונים הציבו שלט עם שם המגדל. צרכני המזון האורגני בדרך כלל יודעים מי הם המגדלים המורשים. אבל כל אחד יכול לפנות אלינו, ואנו נספק לו את הרשימה של המגדלים שאנו בודקים, ואשר עומדים בתקנים האירופיים, האמריקאיים והעולמיים. מלבד זה, על המוצרים האורגניים המאושרים יש תוויות אישור ופיקוח".
כדי לגדל מזון אורגני בישראל, יש לעמוד בתנאים מחמירים של הפדרציה האורגנית העולמית, IFOAM. חקלאי המאושר על ידי חברת "אגריאור", מקבל למעשה גם את אישורם של הפדרציה ומשרד החקלאות האמריקאי, USDA. "אגריאור" מפקחת למעשה על המוצר משלבי גידולו, דרך אחסנתו, הפצתו ושיווקו, כאשר כל השלבים נעשים תחת קריטריונים מחמירים.
לפידות: "בשנה שעברה פסלנו מלאי גדול של תפוחים אורגניים שאוחסנו יחד עם תפוחים רגילים שנדף מהם ריח של חומר הדברה שפגע במוצר האורגני. זו הייתה פגיעה קשה במגדל, אבל בביקורת שערכנו התפוחים לא עמדו בתקן".

התומכים הנלהבים במזון אורגני, קושרים כמעט את כל תחלואי העולם למזון שאותו אנו אוכלים, וכשמדובר בילדים, הרגישות כמובן עולה. נחום-גוזלן מתארת השפעות של עייפות, חוסר ריכוז, וכאבי שרירים כקשורים ישירות לחומרי הדברה שמגיעים אל הילדים ממזונות מרוססים.
חוברה מזכירה מאמר גדול שפורסם לאחרונה במגזין האמריקאי TIME, שקושר בין התבגרות מוקדמת אצל נערות לבין ההורמונים המצויים בעופות, מוצרי חלב, ביצים או מוצרים אחרים.
חוברה: "לפי נתונים הידועים היום, כ15 אחוזים מהנערות מקבלות מחזור בגיל עשר, ואחת הטענות שהובאו ב-TIME היא שיש קשר בין ההורמונים שמקבלות התרנגולות והבקר להתבגרות המוקדמת של הבנות. לכן, אני טוענת שאם יש במשפחה ילדה אחת עם תופעות של התבגרות מוקדמת, כדאי לתת לאחותה מזון אורגני, כדי לנסות ולמנוע את הישנות התופעה.
לצד התיאורים המגיעים ממטפלים אלטרנטיביים בנוגע לרגישויות מזון אצל ילדים, יש קבוצה שלמה של מחלות שאין לרפואה הקונבנציונלית הסבר מדוע הן מתרחשות ואיך מטפלים בהן, כמו אלרגיות, אסתמה של העור ואסתמה בכלל. מחקרים רבים קושרים בין מחלות אלה לבין זיהום אוויר ותזונה. תופעות לוואי אחרות שנקשרות לתזונה הן מיגרנות, מחלות נשימה, כאבי בטן, פריחות וגירודים.
גוזלן-נחום, כמו חוברה, משתמשת במעבר למזון אורגני כשיטת טיפול לחלק מהבעיות. "לא פעם התופעה שעליה התלוננו נעלמה אחרי שההורים עברו למזון אורגני למשך חודש או חודשיים".
לעומתן טוען פרופסור צבי צדיק, מנהל המרפאה האנדוקרינית בבית החולים קפלן ברחובות, שהיום לא נעשה שימוש בהורמונים בגידול מוצרי המזון. "בקרת המזון היום כל כך גבוהה, שאין יותר שימוש בהורמונים בגידול עופות. בארה"ב השתמשו בעבר בהורמון הגדילה כדי לעלות את תפוקת החלב, אבל אין שום הוכחה מחקרית שיש לכך השפעה על ההתבגרות. למעשה, נושא ההתבגרות המוקדמת, קשור יותר לזיהומים סביבתיים".

שני מניעים מובילים אנשים להשתמש במוצרי חקלאות אורגנית, טוענים התומכים במזון האורגני: הקבוצה הראשונה היא אלה שעושים זאת מטעמים בריאותיים, במטרה לשפר את בריאותם ואת בריאות ילדיהם. הקבוצה השנייה היא של אנשים שהמניע העיקרי שלהם הוא שמירה על כדור הארץ. אנשים אלה מאמינים שבאמצעות תשלום גבוה יותר, הם תומכים בחקלאים שאינם מזהמים.
לפידות: "התפיסה האורגנית מאמינה שהאדמה ומה שמתחתיה ומעליה הם מעגל סגור, ולאדם יש השפעה קריטית בתוכו. כשהחקלאי משתמש בדשנים שמגיעים למי התהום ומזהמים אותם - הפגיעה חלה על הרבה מאוד גורמים".
כדי להפוך שדה רגיל לשדה שבו הגידולים הם אורגניים, יש צורך בכמה שנים של הסבה כדי שהאדמה תתנקה מהרעלים. כל הנושא האורגני התחיל כאשר חקלאים וחוקרים שמו לב שכתוצאה מחומרים כימיים שבהם השתמשו החקלאים, התרחשו פגיעות בגידולים, באדמה ובסביבה. ובעקבות הצגת השאלות, החלו לחפש אלטרנטיבה.
הגידולים האורגניים קיימים בישראל מסוף שנות ה70. היום יש 430 גופים העוסקים בתחום, מתוכם 300 מגדלים והשאר משווקים, ספקים וחנויות.

אין ויכוח בקרב אף אחד מהגורמים שהמוצרים האורגניים יקרים יותר, לפעמים ב30 אחוז בממוצע ממחיר מוצר רגיל. "השוק האורגני נתפס בעיני הציבור בישראל כמי שמוכר מוצרי מותרות", אומר לפידות ומסביר שהסיבות למחירים הגבוהים נובעות מערוצי ההפצה השונים. "השיווק האורגני הוא בין מגדל אורגני לבית אריזה המותאם לאריזת מוצרים מהסוג הזה - ועד לחנות האורגנית. לא מדובר בסופרמרקט המוני או בשווקים, ולכן תהליך ההפצה יקר יותר. סיבה נוספת היא העובדה שהיבולים קטנים יותר מכיוון שאין שימוש בדשנים. המגדל מקבל סכומים נמוכים על התוצרת, אבל לאחר שהמוצרים עוברים דרך אנשי תיווך רבים עד לצרכן - המחיר הסופי הולך וגדל".
חוברה, העובדת כתזונאית קלינית, מצביעה על כמה מוצרים שבהם המחירים "לא בשמים": "מי שקונה לחם מלא או קל, משלם רק כמה שקלים פחות מלחם אורגני, ולפעמים אפילו אותו מחיר. אפשר לקנות היום לחם אורגני במחיר של תשעה שקלים. ביציים אורגניות עולות בין שנים עשר לשישה עשר שקלים, כך שלא מדובר בהוצאה גבוהה בהרבה מהמוצר הרגיל. ככל שהמודעות תעלה והצריכה תעלה - כך יירדו המחירים".
נחום-גוזלן מוסיפה, שהמודעות למזון האורגני אמנם גדלה, אבל עדיין אנשים רבים לא יודעים למה צריך לאכול אורגני, ולמה זה הרבה יותר בריא. "אין לי ספק שעדיף לאכול מעט מזון אורגני מאשר לא לאכול בכלל. כמובן שבגן הילד לא יקבל מזון אורגני, אבל אם לפחות בבית הוא יאכל ממנו, זה טוב".
גיא לפידות מסכים שמודעות ציבורית תביא לירידת מחירים. "יש צורך בהשקעה רבה כדי לעורר את המודעות הציבורית בתחום המזון האורגני, ואז נוכל להוריד מחירים ולהפוך את המוצרים לשווים לכל נפש".

מוצר אורגני הוא למעשה תוצר סופי של מערכת ייצור אקולוגית, הפועלת בשיטות ידידותיות לאדם, לחי ולסביבה.
בשלב גידול ועיבוד המוצר, עושה החקלאי שימוש בהדברה ביולוגית ולא כימית, כאשר הדישון נעשה באמצעים טבעיים בלבד. בעלי החיים של המשק הביו אורגני גדלים בסביבתם הטבעית וניזונים מדישון טבעי, נטול תוספות של חומרים מלאכותיים, כגון הורמונים, דישון כימי וחומרי הדברה. בשעת הצורך הם מטופלים בהומיאופתיה.
למוצרים האורגניים לא מוסיפים צבעי מאכל, חומרים משמרים, מייצבים או כל חומר כימי אחר. בנוסף, אין במזון האורגני שימוש בהנדסה גנטית.
מה שהתחיל בירקות ופירות אורגניים טריים, המשיך בתחום המזון המעובד, והגיע באחרונה אפילו לענף הטקסטיל. במזון הטרי, מגוון סוגי הירקות והפירות האורגניים זהים לגידולים הרגילים, ורק שיטות הגידול שונות. הגידולים האורגניים מושתתים על גידול מזון ללא חומרי הדברה ודשנים כימיים, בסביבה חקלאית נקייה, ללא פגיעה בקרקע ובמים. גידול בעלי חיים, ובעיקר עופות, נעשה בדרך הומנית המונעת סבל מבעלי החיים.
מעבר לתועלת עבור הצרכנים הניזונים ממזונות אלה (תועלת שעליה יש ויכוח עיקש), לבחירה במזון אורגני יש משמעויות רחבות יותר: ברכישת מוצרים אלה, טוענים הארגונים הירוקים, מובטחת שמירה על איכות הסביבה שבה הם יוצרו, וכן דאגה לרווחת בעלי החיים הקשורים בייצורם. הצרכנות האורגנית היא צרכנות אתית, טוענים המכורים לנושא, בעלת מודעות לכלל התנאים שבהם יוצרו המוצרים, ונמנעת מרכישת מוצרים שבתהליך ייצורם נגרם נזק כלשהו, לסביבה או לחברה. לכן, לטענת אותם ארגונים, הבחירה במוצר האורגני אינה צריכה להיעצר במזון, אלא לכלול גם מוצרים אחרים, כמו בגדים ותכשירי קוסמטיקה.
הגידול בתחום זה בעולם, מעיד על כך שלא מדובר באופנה חולפת, כי אם בשינוי כללי יותר של סגנון החיים והרגלי הצריכה של צרכנים שמעמידים את נושא הבריאות במרכז דפוסי ההתנהגות הצרכנית שלהם.

ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית ומטפלת ברפואה משלימה מצביעה על הפירות שסופגים את חומרי ההדברה והריסוס בכמות הגדולה ביותר והקטנה ביותר:
המרוססים ביותר: תותים, דובדבנים, פירות יער, ענבים, תפוחים ואגסים.
הכי פחות מרוססים: תירס, בטטות, כרובית וכרוב.

מזה שש שנים מנסים להעביר בכנסת חוק שיעשה קצת סדר בבלגן הגידולים האורגניים. כיוון שרוב התוצרת האורגנית נמכרת מעבר לים, עומדים היום החקלאים הישראליים בתקנים האורגניים העולמיים. אולם גם משרד החקלאות גיבש תקן במטרה להגן על הצרכנים. התקן קובע כללים אמינים ושקופים לענף החקלאות האורגנית ונותן הנחיות ברורות למגדלים. בנוסף, הוא מעלה את המודעות לנושאי שימור הטבע והסביבה במגזר החקלאי. התקן מתייחס גם למוצרים שיורשו להיות מסומנים בסימון "אורגני", וקובע שהם צריכים להיות שייכים לשתי הקבוצות: קבוצה אחת - צמחים או מוצרי צמחים בלתי מעובדים. קבוצה שנייה - מוצרים מעובדים ממקור צמחי. לצד כל התקנים וההוראות, קובע משרד החקלאות מהן המטרות העיקריות של החקלאות האורגנית וביניהן: "ייצור מזון בעל רמה תזונתית גבוהה, תגבור הפעילות של מערכות ביולוגיות במשק החקלאי, שימור ושיפור פוריות הקרקע לאורך זמן, מניעת זיהום על ידי חקלאות, מזעור השימוש במשאבים מתכלים ושימור והגנה על הסביבה הטבעית".

באדיבות מגזין הורים וילדים
לקבלת גליון מתנה נא לחץ