טיפול ביתי- משכשכים בבריאות

פרט לתחושות ההתרגעות וההרפיה שהיא מעניקה לנפש, הטבילה באמבטיה ידועה גם כבעלת יכולות ריפוי רבות ומגוונות. רופאים ומומחים ברפואה האלטרנטיבית תורמים מניסיונם עצות ומתכונים לאמבטיות טיפוליות וגם מזהירים מפני שימוש לא נכון ביתרונות הטבילה .

בתודעה הקולקטיבית של ימינו, רחצה באמבט נתפסת כפעילות מרגיעה ומפנקת, במיוחד כאשר משדרגים את תנאי הסביבה עם שמנים ארומטיים, סבונים, נרות ריחניים ומוסיקה שקטה ברקע. בפועל, קצת קשה למצוא בכל יום את הזמן למלא אמבט ולשהות בו 20 דקות - ולכן המקלחת מנצחת כבר בסיבוב הראשון. אבל זאת לדעת - מלבד תרומתו הנפלאה לשלווה הנפשית ולרוגע הגופני, יש לאמבט יכולות לרפא מחלות גוף ונפש, וגם לעורר מינית. יש אמבטיות המסייעות לטיפול בהתקררויות, לטיפול בכפות רגליים יבשות, בכאבי שרירים, ואפילו כאלה שמזמינות שינה רגועה. אבל גם כשמדובר בפעולה כל כך בסיסית כמו טבילה באמבט, צריך להיזהר - מה שעושה טוב לאדם אחד, יכול לגרום נזק לאחר.

גלגולו של אמבט
הרבה דברים עברו על האמבטיה (ובתוכה) במהלך ההיסטוריה, בעיקר מים. בעבר, טבילה באמבט נחשבה למעין פריבילגיה השמורה לעשירים בלבד, ואילו בעידן המודרני היא הפכה לנחלת הכלל. כיום עם קצב החיים המרתוני, דומה שהרחצה באמבט חזרה להיות סוג של מותרות, הפעם בשל מגבלות הזמן, ולא הכסף.
מנהג רחצה באמבט היה קיים כבר מהעת העתיקה והוא מוכר מעמי הים התיכון. בימי הביניים מנהגי הרחצה לא היו אחידים - אפילו בין האצילים היו כאלה שהתרחצו אחת לשלושה שבועות. פיליפ "הטוב", דוכס בורגונדי, הסתפק ברחצה באמבט אחת לארבעה חודשים. באותם הימים, הזמנת איש עני או צליין לרחצה באמבט, נחשבה למנהג הכנסת אורחים נאה.
היו גם זמנים שבהם האמבט "יצא מהאופנה": במאה ה-17 למשל, לא היה מקובל לעשות אמבטיה. הרחצה הפכה לפעולה הנעשית לצרכים רפואיים בלבד ועל כן חדרי רחצה עוצבו ללא השקעה מיוחדת. במאה ה-18 הגיע הקאמבק: שוב החלו לבנות בארמונות אמבטיות פאר, עשויות שיש, בנפח מספיק לשני אנשים ומדרגות היורדות פנימה. מאותו הזמן החלו האנשים לרחוץ באמבטיות מודרניות שכבר לא היו עשויות עץ או שיש, אלא מתכת - לרוב נחושת, שלא החלידה ושמרה על חום המים. בנוסף, האמבט שהיה עד אז שקוע ברצפה, הפך לרהיט נייד ש"טייל" בין חדרי הבית. אפשר היה למצוא אותו פעם בחדר השינה, פעם בסלון ופעם במטבח.
האמבט היומיומי הוא עניין חדש יחסית, משום שמים זרמו בצנרת לבתים פרטיים רק במחצית השנייה של המאה ה-19, וגם אז רק למטבח. האמבט שאנו מכירים היום, קיים מתחילת המאה ה-20. באותה תקופה המקלחת הייתה אופציה פרקטית יותר, בגלל החסכון במים ובשטח הדירה, והאמבט הפך לסמל של מעמד הביניים שיכול היה להרשות לעצמו.

אנחנו לא דגים
ד"ר יוסף שירי, מומחה לרפואת עור בשירותי בריאות כללית מאשר כי לרחצה באמבט יש סגולות ריפוי, אך מבהיר כי יש צורך להקפיד על המינון הנכון ולהימנע מהטעות הרווחת כי הסבון תמיד טוב לעור: "חשוב לשרש טעויות נפוצות בנוגע לרחצה באמבט. ראשית, אמבטיות ממושכות לא מועילות לעור כי הן גורמות לניפוח האפידרמיס. בני אנוש הם לא דגים, וככאלה לא צריך להשרות אותם במים לזמן ממושך. בנוסף, אנשים צריכים לדעת איזה סבון מתאים להם לרחצת הגוף ולהקפיד על בחירת הסבון הנכון. תפקיד הסבון להוריד לכלוך שומני מהגוף, באמצעות המסת השומן בתוך מים". בתהליך זה, הנקרא "החלבה", המולקולות של הסבון עוטפות את טיפות השומן על הגוף וגורמות להם להתפזר בתוך המים.
"ישנם מספר סוגי סבונים בשוק", מספר ד"ר שירי. "הסבון הטבעי נוצר מבישול של שומן עם בסיס נתרן. זהו הסבון של פעם. לצדו נמצא את הסבונים המשתייכים לקטגורית ה'אל-סבון' שדרך ייצורם אחרת; אלה מפזרים את השומן בצורה טובה יותר וחזקה יותר ובדרך כלל נעשה בהם שימוש להורדת שומנים במוצרים תעשייתיים. במינון עדין יותר נעשה בהם שימוש כתחליב רחצה או כשמפו. הרבה אנשים חושבים בטעות ש'אל-סבון' הוא עדין יותר, בעוד שהוא בעצם חריף יותר".
"גם סבונים נוזליים הם חריפים יותר בהשוואה לסבונים מוצקים ובאופן כללי גורמים ליותר גירוי. לכן, לבעלי עור רגיש עדיף להשתמש בסבון מוצק; לאנשים בעלי עור רגיש ביותר שנוטים להתגרד גם מסבון עדין, עדיף לעשות מקלחת ולהשתמש בתכשיר רחצה המכיל שיבולת שועל שהוא בעל יכולת מרגיעה לגירויי עור; ולתינוקות בעלי עור רגיש ויבש מומלץ לשים כף שמן תינוקות".

ילדים באמבט
אם כבר בתינוקות עסקינן, הרי שאמבטיות עוזרות לרפא מחלות אופייניות לתקופת הילדות ובעיקר מחלות עור הנפוצות בגיל זה. לדברי ד"ר ליאור הפטל, רופא ילדים בבית החולים וולפסון בחולון, בקרב ילדות מגיל הגן ועד גילאי בית הספר קיימת נטייה לרגישות בעור, בעיקר באזור הנרתיק והשפתיים. הסיבה לכך: תולעים החודרות מפי הטבעת לנרתיק, הגורמות לגירוד העור ובעקבות כך לפציעה וזיהום. בשל כך, מופיעה לעיתים דלקת חיידקית ופטרייתית באזור הנרתיק.
"הבעיה בטיפול בגיל הזה", הוא מציין, "כרוכה בהתנגדות שמגלות בדרך כלל המטופלות למגע ישיר של משחה במקום עדין זה והדרך האלטרנטיבית לריפוי הדלקות היא אמבטיות. אמבטיית 'קליום יודיד' מועילה במיוחד לריפוי המחלה. לאמבטיה זו מטפטפים מספר טיפות של קליום ויוד (חומרים מחטאים), ומשאירים את הילדות באותה אמבטיית מים פושרים בין עשר ל-20 דקות". חומר טבעי שניתן להוסיף לאמבט הוא שמן קמומיל, הנחשב ל"מלך השמנים" ומתאים גם לילדים וגם למבוגרים, ולא רק לבעיות זיהום בנרתיק אלא גם לפצעים בפי הטבעת.
בנוגע לאמבטיות הורדת חום, טיפול הנפוץ בעיקר אצל ילדים, מדגיש ד"ר הפטל כי לא מספיק לטבול את הילד למשך מספר דקות: "כדי שהורדת החום תהיה אפקטיבית יש לעשות את האמבטיה בצורה נכונה; למלא את האמבט במים פושרים ולהשאיר את הילד במים עד שהוא מתחיל לרעוד. השהייה המינימלית באמבט צריכה להיות לפחות 20 דקות".

אמבט קונבנציונלי
כמו לתחומים נידחים אחרים של הרפואה המערבית, גם לריפוי באמבט יש פתאום שם לועזי: "בלנותרפיה". פרופ' סימה הלוי, מנהלת מחלקת עור במרכז הרפואי סורוקה של שירותי בריאות כללית, מציינת כי מחקרים בנושא ההשפעות הטיפוליות של האמבט החלו להופיע בעיקר בשנים האחרונות. ריפוי בעיות ספציפיות באמצעות אמבט תלוי בתכונות החומרים המוכנסים אליו. לדבריה, גם אמבט מים כשלעצמו, ללא תוספת, עוזר כנגד נגעים מפרישים של העור. אמבטיות עם חומרים אנטיספטיים (מחטאים)- מונעות זיהומים; אמבטיות עם שמנים מסככים עוזרות לשימון, ואמבטיות עם אבקות (טלק, למשל) מרגיעות את העור.
פרופ' הלוי מדגישה כי בכל רחצה ומגע עם מים, חשוב לבדוק מה היתרונות ומה החסרונות ואיזו פעולה גורם החומר המוכנס לאמבט. כך למשל לקשישים הסובלים מעור יבש ממילא, עודף אמבטיות רק יגרום להגברת היובש. כך גם לילדים הסובלים מדלקת עור אטופית (אסטמה של העור), המתבטאת בעור יבש ומודלק, עודף רחצה רק יגביר את תחושת הגרד.
"המים משנים את תכונות העור המשמש כמחיצה בין הגוף לסביבה החיצונית וגורמים לאינטרקאציה עם שכבת העור החיצונית. הפרדוקס הגדול של רחצה במים, הוא שהמים עצמם מייבשים את העור ועודף רחצה הוא זה שגורם לייבוש," אומרת פרופ' הלוי.

אמבט אלטרנטיבי
מלבד הרפואה המערבית, גם הרפואה האלטרנטיבית מכירה בהשפעות של האמבטיות הארומטיות על גוף ונפש האדם. במידה רבה, הפופולריות של האמבט המפנק בשנים האחרונות צמחה מכיוון הרפואה האלטרנטיבית.
יוסי סגל, כימאי בחברת ק.ט.י קוסמטיקס, מציין כי שמנים אתריים הם חומרים טבעיים המופקים מצמחים. מדובר באותם מרכיבים של הצמח המצטיינים כמחטאים ומסייעים בהפגת מתחים ושיפור מצב הרוח. בנוסף, מאחר והטיפול הרפואי בשמנים אתריים הוא חיצוני, הם מתאימים במיוחד לרחצה באמבט.
רחל ברוד, מורה בכירה לארומתרפיה ונטורופתית במרפאות כללית משלימה, מציינת כי המים הם דרך לריפוי, חיזוק הגוף וגם מקור לתענוג: "העור הוא איבר מאוד רגיש ולכן לטבילה של רבע שעה יכולה להיות השפעה דרמטית. אותה טבילה, כששום דבר אינו חוצץ בין קצות העצבים לבין המים היא חוויה עצומה של רוגע, ויש כאלו המשווים את הטבילה באמבטיה לחמימות הרחם. עם הוספת השמנים הצמחיים (השמנים הארומתיים א.ש.) משתחררים חומרים פעילים המתחילים להשפיע על השוהה במים. הריח עובר דרך האף לריריות ולריאות ומשפיע גם על המוח. חלק מהשמנים מאיצים במוח את גלי ה'בטא' הגורמים לעירנות, וחלק את גלי ה'אלפא' הגורמים לרגיעה".
ברוד מוסיפה כי שמנים אתריים במי האמבט מתאימים כמעט לכל הגילאים. הם יכולים לעודד שמירה על עור צעיר, להלחם כנגד סימני הזדקנות ולרכך עור יבש. לילדים הם יכולים לעזור במקרים של בעיות שינה, או מחלות בדרכי הנשימה, ובעור. אצל המבוגרים ניתן לטפל, מעבר לבעיות אלה, גם בדלקות מפרקים וכאבים ראומטיים.
עם זאת, ברוד מציינת כי יש לנקוט משנה זהירות בשימוש בשמנים: "יש להתייחס אליהם ברגישות ובידע, מאחר ומדובר בשמנים אנרגטיים בעלי יכולות ריפוי חזקות ביותר. לכן אם מתעוררת שאלה בעיקר בכל הנוגע למינונים המשתנים בהתאם לקבוצות הגיל, יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך".

אמבט לנפש
לצד האמבטיות המרפאות את הגוף והנפש גם יחד, צביקה צמח-בר ממצפה חרשים בצפון, מציע את "אמבט הציפה", שכולו על טהרת ריפוי הנפש. צמח-בר בדעה כי הרצון שלנו להימצא במים מבטא כנראה צורך עמוק לחזור לרחם אמנו: "בכל מקום, בו המים מחוממים בטמפרטורת הגוף, נוצרת נעימות גופנית המכניסה אותנו לשלווה עמוקה. באמבט ציפה, התחושה של הימצאות במים יכולה להביא לתחושת ניתוק מהגוף, כשהמודעות שרירה וקיימת".
צמח-בר, מורה ליוגה לשעבר, שהתנסה בחווית "אמבט הציפה" עוד כשלמד יוגה בשוודיה, מצא כי מדובר בחוויה מזככת במיוחד והחליט לייבא אותה לארץ. הטיפול מתבצע בחדר סגור (ורצוי שיהיה חשוך), בתוך אמבט שאורכו שני מטר ורוחבו מטר אחד. בתוך האמבט מומס מגנזיום סולפט, שהוא חומר ניטרלי במגע עם הגוף ואינו גורם נזקים במגע עם פצעים.
"במהלך הטיפול הנמשך בין 30-50 דקות עובר המטופל תהליך של דמיון מודרך שבא לשחרר לחצים ופחדים, ולעורר מעין קטרזיס. המטרה לשחרר את המטופל מכל המחשבות הטורדניות, כמו גם מכל הגירויים החיצונים ולהביא אותו בסופו של דבר להרפיה עמוקה".

כללי יסוד לאמבט ארומתרפי
רונית נחום-גוזלן, נטורפתית ומרצה במכללת "ג'נסיס", מציבה כמה כללים בסיסים לאמבט ארומטי:
1. אמבט מים פושרים (עד 35 מעלות) מרגיע ומרפה את השרירים. לעומתו, אמבט מים חמים (עד 39 מעלות) מחזק את הגוף אם הרחצה קצרה, אך אם הרחצה ארוכה - הוא מתיש.
2. יש לפזר לא יותר מטיפות ספורות של תמצית שמן אתרי באמבט מלא מים. חשוב לזכור כי אם מפזרים את השמנים בעוד המים מתמלאים הם יתאדו עוד לפני הכניסה לאמבט.
3. רצוי להקפיד כי הטמפרטורה בחדר עצמו תהיה נעימה, לפחות 21 מעלות ולא יותר מ-29 מעלות. חשוב גם לדאוג לאוורור טוב של החדר.
4. לקשישים או חולים מומלץ להמנע מאמבטיות קרות מאוד או חמות מאוד, ולנשים בזמן מחזור רצוי להמנע מאמבטיה קרה.
5. רצוי להקפיד על המתנה של לפחות שעתיים מזמן הארוחה עד הרחצה באמבט.

אמבט (חמאם) טורקי
באדיבות רונית נחום-גוזלן, נטורופתית, מכללת ג'נסיס
אמבט שנועד לעורר הזעה ומתאים לדלקות פרקים, צהבת, השמנה, מחלות עור וחום. יש להקפיד לשתות הרבה מים לפני האמבט ואחריו. טמפרטורת המים אמורה להיות בין 32-38 מעלות, שבה מזיעים. אחרי ההזעה, מעבירים את המטופל לחדר באותה טמפרטורה של המים. משפשפים היטב את כל הגוף כדי לסלק את העור המת, ונכנסים למקלחת של מים קרירים. מתנגבים ונשארים עטופים אותו במגבת. עוברים לחדר שבו החום נע בין 26-21 מעלות.

אמבט רגליים
לטיפול בכאבי ראש, כאבי שיניים, נזלת, הצטננות, רגליים קרות, גודש באברי הבטן. יש לקחת 2 כלים גדולים (דליים, גיגיות) שיכילו את שתי כפות הרגליים. בכלי אחד שמים מים חמים מאוד (כאלה שאפשר לסבול, לא צריך להיכוות), ובשני מים קרים. שמים את כפות הרגליים במים הקרים במשך 2 דקות, ולאחר מכן עוברים למים החמים.
(רונית נחום-גוזלן, נטורופתית, מכללת ג'נסיס)


אמבט חורף
למניעת הצטננות, מחלות חורף והמרצת מחזור הדם. אופציה ראשונה: להוסיף לאמבט מים 3 טיפות שמן ג'וניפר ו-3 טיפות שמן לבנדר. אופציה שנייה: להוסיף לאמבט 2 טיפות שמן מנטה, 2 טיפות שמן אקליפטוס, 2 טיפות שמן ווינטר גרין.
(רונית נחום-גוזלן, נטורופתית, מכללת ג'נסיס)

אמבט ערב לשינה רגועה
להכניס לאמבטיה 6 טיפות שמן גרולי, 4 טיפות שמן לבנדר, 2 טיפות שמן קמומיל, 2 טיפות שמן מליסה.
(רחל ברוד, נטורופתית)


אמבט לטיפול בכאבי שרירים
להכניס לאמבטיה 3 טיפות שמן אשכולית, 4 טיפות שמן רוזמרין, 3 טיפות שמן לבנדר ו-4 טיפות שמן מנטה.
(רחל ברוד, נטורופתית)


לטיפול בכפות רגליים יבשות
לטפטף לאמבט 2 כפות שמן קוקוס, 4 טיפות שמן גרניום, 4 טיפות שמן פצ'ולי. לאחר האמבט, לערבב בכף שמן קוקוס 5 טיפות שמן מייר, ולמרוח על כפות הרגליים, לגרוב גרבי כותנה וללכת לישון.
(רחל ברוד, נטורופתית)


אמבט להתעוררות מינית
לטפטף לאמבט 5 טיפות שמן רוז, 4 טיפות שמן ילאנג-ילאנג, 4 טיפות שמן יסמין, 2 טיפות שמן לבנדר.
(רחל ברוד, נטורופתית)


אמבט מעורר וממריץ דם
להוסיף לאמבט מלא מים קצף-אמבט של אמבר ועשב לימון, וכן טיפות ספורות של שמן מנטה, אקליפטוס, רוזמרין ובזיליקום.
(ללין סבונים ונרות)


אמבט לשניים לאוהבים
להמיס באמבט כדור מינרלים עם ורדים. זהו כדור שבו דחוסים מלחים גרוסים בתוספת מינרלים ותמצית ורדים. בתוך הכדור יש ראשי ורדים מיובשים המתפזרים באמבט לאחר התמוססות הכדור. את הכדור יש לזרוק לאמבט חם ולהמתין מספר דקות עד שיתמוסס.
(סבון של פעם)

באדיבות הירחון "תפוז" מבית sbc