תגובה למהפכה הקרדיולוגית

מאת:
פרופ' צבי ורד נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל ודר' ויקטור גויטע יו"ר החוג לקרדיולוגיה התערבותית.

בכתבה מאת אריאלה אילון, אשר פורסמה במוסף רק הבריאות מתאריך 16.11.2003, שכותרתה : "סופה של המהפכה הקרדיולוגית?", מתקבל הרושם שלחולים אשר בגופם הושתל תומכון מסוג סייפר (תומכון משחרר תרופת ראפאמיצין), נשקפת סכנת חיים. גם אם זו לא היתה כוונת המאמר, כך נקלט המסר ע"י חולים רבים, וזאת מתוך אין ספור שיחות טלפון שהתקבלו ביום פרסום הכתבה אצל קרדיולוגים רבים.

מתוך הכתבה משתמע כאילו מינהל התרופות האמריקאי (FDA) דיווח על 60 מקרי תמותה אצל 290 מטופלים, כלומר שיעור תמותה של 20.7 אחוז!. זו לא המציאות וגם לא הדיווח המדוייק של ה-.FDA מינהל התרופות דיווח שמאז חודש אוקטובר 2003 התקבלו במרכז דיווחים על 290 מטופלים בעולם אשר אצלם נחסם התומכון ע"י קריש דם במהלך החודש הראשון לאחר הטיפול (תופעה המוכרת גם ללא תרופה ו.ג.). באותו הדיווח של ה -FDA צויין (לפי דיווח של חברת ג'ונסון&ג'ונסון) שעד חודש אוקטובר 2003 הושתלו בעולם מעל 450 אלף תומכונים מסוג סייפר! , כלומר שעור חסימת תומכונים ע"י קריש דם של שישה חולים לעשרת אלפים תומכונים מתוך 290 הדיווחים, 60 היו קשורים בתמותה, כלומר סיכון לתמותה של 1.3 לכל עשרת אלפים תומכים- 0.013 אחוז ולא 20.7 אחוז!
גם אם קרוב לודאי לא כל הארועים דווחו, שיעור חסימת העורק והתמותה לא עולים על המדווח ביחס לתומכונים ללא תרופה.
גם שעור רגישות היתר (אלרגיה) -0.01 אחוז הינו סביר. יש להזכיר לציבור ששיעור רגישות היתר לאנטיביוטיקה מסוג פנצילין (עוד מהפכה רפואית ידועה) היא 0.7-10 אחוז בדיווחים שונים. האם ניתן לחשוב על הרפואה ללא פניצילין?

יחד עם זאת כמו בכל טיפול חדש, יש צורך באיסוף מידע מתמשך לאיתור בעיות צפויות ולא צפויות המיוחדות לטיפול. הדבר נעשה גם ע"י מינהל התרופות האמריקאי, גם ע"י משרד הבריאות בארץ וגם ע"י הגופים הקרדיולוגיים בארץ ובעולם בחסות החברה המיצרת.

האיגוד הקרדיולוגי בישראל משוכנע שהסייפר, כמו תומכונים נוספים משחררי תרופה מהווה התקדמות חשובה ביותר בקרדיולוגיה. כל העבודות שפורסמו בנושא זה מראות שקיימת ירידה משמעותית בשעור הצרויות חוזרות של העורק בו הושתל תומך מסוג סייפר לעומת תומך רגיל, ובכך יתרונו הגדול.