הכימיה של האהבה

האגדה מספרת שכאשר נפוליאון כתב לג'וזפין כדי לארגן מפגש אוהבים, אמר לה "אני בא הביתה; אל תתרחצי". מחקר שנערך לאחרונה על הבסיס המדעי לאהבה מעלה את האפשרות שהגנרל המפורסם אולי גילה את הגורם שהפך אותו להצלחה בחדר המיטות ולא רק בשדה הקרב.
זיעה בבית השחי אולי לא נשמעת נעימה במיוחד, אבל היא המקור לפרומונים; כימיקלים חסרי ריח שעוברים בתגובה לגירוי מיני או אף לפנטזיה רומנטית. אצל חיות כמו עכברים, כלבים וחרקים, הכימיקלים הללו מושכים את בן המין השני, ומעודדים את פעולות החיזור. "אצל בני אדם האפקט שונה, משום שהם שואפים את הפורומונים של עצמם" אומר פיטר פוגלייסי. מהאף, הפרומונים מגיעים לחלק במוח האחראי על רגשות ודחף מיני.
"זה מה שהופך אותנו למודעים למשיכה שלנו, ולאפשר לנו לשדר זמינות גבוהה יותר" אומר פוגלייסי, יועץ לרפואת עור. אצל זוגות נשואים פורומונים עשויים להביא להתעוררות מחודשת של עניין האחד בשני, ולהביא לתחושת קרבה, לאו דווקא מינית."
אבל מוקדם מידי לוותר על כוחם של הפורומונים כמשקה מעורר. מחקר שנערך על 38 גברים הטרו סקסואליים בגיל העמידה שהשתמשו בפרומונים מראה כי השימוש בפרומונים הגדיל את תדירות הפגישות הלא פורמליות, את מחוות החיבה, שינה ליד בן הזוג, משחק מוקדם ומשגל.
היות שתדירות אוננות לא התשנתה, החוקרים הסיקו שהפרומונים הגבירו את המשיכה כלפי נשים, ולכן גם חלה עלייה בפעולות הקשורות לנשים ולשיתוף פעולה מצידן, ולא פעולות שתלויות בדחף המיני בלבד.
כאשר מדברים על הכימיה באהבה, לא מדובר בביטוי בלבד. כימיקלים שונים במוח או בתשדורות העצביות ממלאות תפקיד שונה במשחק החיזור.
"יש כמה סוגים של אהבה; תאווה, רומנטיקה ומחוייבות לטווח ארוך. כל אחת מהן קשורה לתשדורות עצביות אחרות המוטבעות במוח" אומרת ד"ר הלן פישר, פרופסור לאנטרופולוגיה באוניברסיטת ניוארק. תאווה, שגורמת לנו לעזוב את הבית ולחפש בן זוג, קשורה בהתפרצות של טסטוסטרון. אהבה רומנטית קשורה לאי סדרים בתשדורות העצביות בכמות הסרטונין, דופמין ונורפינפרין. מבחינה ביו-כימית, התופעה דומה לטורדנות כפייתית; שהיא מחלה פסיכיאטרית.
השלב האחרון באהבה, זה שמוביל לחתונת הזהב, הוא תחושה רגועה ובטוחה של מחוייבות ארוכת טווח כלפי בן הזוג. "חשו לשמר את אנרגיית החיזור שלנו, ולהתחבר לבן זוג אחד בכל פעם" אומרת פישר. ההורמון שנחשב לאחראי על התאהבות זו הוא אוקסיטוצין , אותו הורמון שאחראי על הקשר בין אם לילד. ההורמון נקרא גם "הורמון החיבוק", שכן הוא משתחרר במגע.
"יש לנו המון דברים ללמוד על התגובה המינית האנושית" אומר פוגלייסי. "פרות מיוחמות גועות כדי שהזכרים יוכלו למצוא אותן, אבל הן עדין מעבירות פרומונים על ידי רחרוח אברי המין לפני ההזדווגות. אצל בני אדם זה כמובן מעודן יותר."
ועד שהמדע ימציא את המתכון הטוב ביותר לאהבה, מומלץ לדבוק במנהגים הישנים. שוקולד יכול להביא תגובה הדומה להיי, ואווירה חמימה, אורות רכים ומוסיקה נעימה מביאים להורמון אוקסיטוצין. למרות דבריו של נפוליאון, כדאי לשקול שנית את עניין הרחצה. כדאי לזכור שציטוט נוסף המיוחס לו הוא "לא הלילה, ג'וזפין".