שינויי מזג האויר
עוברים דירה, נפרדים מבן זוג, מביאים ילד לעולם, לכל אחד מהשינויים האלה צריך להסתגל, בין אם כפויים או נעשו מרצון. יונית שולמן, פסיכולוגית קלינית, מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים בקופת חולים מאוחדת מסבירה על דרכי התמודדות, קשיי הסתגלות, חשיבות התמיכה, ומתי יש לפנות לעזרה מקצועית.
שיר הילדים הידוע "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה" עשוי ללמד משהו על החיים בכלל וגם על הקושי האנושי העצום בהתמודדות עם שינויים בחיינו. בשיר, הזברה קמה מדי בוקר נחושה בדעתה "לשנות את חייה". היא מודדת ובודקת שמלה, חליפה, בגד ים ועוד, אבל בסופו של דבר היא ממהרת ולובשת שוב את הפיג'מה הישנה והנוחה.לדברי יונית שולמן, פסיכולוגית קלינית, מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים בקופת חולים מאוחדת, בכל אחד מאתנו יש איזו "זברה" כזו, החרדה מאוד להתמודד עם שינויים ומעדיפה להישאר עם המוכר והידוע. חלק מהשינויים הללו הם דברים ש"נוחתים" עלינו מבחוץ, ללא החלטה או שליטה שלנו, כמו פיטורין, מחלה, עזיבה של בן זוג ועוד. שינויים אחרים הם מעברים טבעיים בחיים או צעדים שאנו בוחרים ביזמתנו כמו נישואין, מעבר דירה, לידת ילד, גירושין. כל אחד מהשינויים האלו שובר את השגרה ואת רצף החיים שאליו אנו רגילים ודורש מאתנו להסתגל ולהשתנות , למצוא את עצמנו מחדש במקום אחר. תהליך ההסתגלות עשוי להיות קשה יותר או פחות, ממושך יותר או פחות, השבר שהשינוי יוצר בשגרת החיים יכול להפוך למשבר, אך גם להזדמנות שמתוכה ניתן לגדול ולהתפתח לכיוונים חדשים.
תקיעות מול אימפולסיביות:
הקושי להתמודד עם שינויי חיים מתבטא בדרכים שונות. יש אנשים שכל שינוי מאיים עליהם ומעורר בהם חרדה קשה, ולכן הסתגלותם לשינויים היא קשה וממושכת. אנשים אלו מנסים לעיתים קרובות להימנע מכל שינוי שהוא, גם במחיר של קיפאון, שעמום וחוסר הגשמה עצמית. דוגמא, ילד שנכנס למצוקה איומה ובוכה במשך שעות, כשאבא לוקח אותו לגן במקום אמא.
לעיתים, מאחורי ההימנעות משינוי עומדים קשיים אחרים, כמו הערכה עצמית נמוכה. לדוגמה, אדם שנשאר שנים במקום עבודה שלא מספק אותו, רק מפני שהוא לא מאמין שביכולתו למצוא משהו יותר טוב. במקרים אחרים האדם עצמו אינו יודע מדוע הוא נמנע משינוי, אפילו כשרע לו.
לדוגמה, אישה שנשארת נשואה לגבר שבוגד בה שוב ושוב, סובלת ונפגעת, אבל לא מסוגלת לעזוב אותו.
ההכרה בדפוס שחוזר על עצמו, ללא היכולת לשנותו, הוא הגורם במקרים רבים לאנשים לפנות לטיפול פסיכולוגי. בטיפול מתבהר, לא אחת, כי משקעים מהעבר, מהילדות, או חוויות בבית, ממשיכים להשפיע עם האדם בצורה לא מודעת, גם בבגרותו. כדוגמה פשטנית ניתן לומר, כי אותה אישה נבגדת עשויה לגלות שכילדה חוותה את אביה כלא יציג ובוגדני, ונשאר בה הרצון להצליח ולשנות את הגבר הסורר. כתוצאה מכך היא נמשכת שוב ושוב לגברים שבוגדים ומאכזבים. אותה אישה תמשיך להיפגע כמו בילדותה, מכיוון שקשה מאוד לשנות אדם אחר. רק כשתוותר על חלום הילדות הזה ותשתחרר ממנו תוכל למצוא מערכות יחסים בריאות יותר.
לעומתם, ישנם אנשים, המחפשים מעברים ושינויים ללא הרף, והם מחלפים בני זוג, מקומות עבודה וכדומה בקצב מסחרר. לא תמיד אפשר להסיק כי "אין להם בעיה עם שינויים". חשובה לא רק כמות השינויים שאדם עושה בחייו אלא גם איכות השינויים. האם זוהי באמת התחלה חדשה או רק קשר עם עוד אישה שיסתיים שוב באותה צורה, עם חוויה של "זה לא זה"? מי שמחליף בני זוג ללא הרף, אולי מפחד מהשינוי הכרוך בלהיות מחויב לאדם אחד, ולחלק באמת עם מישהו אחר את החיים.
תהליך טבעי של הסתגלות:
רוב האנשים נמצאים בין הקצוות השונים האלו. עושים שינויים בחיים, מנסים להסתגל לשינויים הנכפים עליהם, עוברים תקופה קשה יחסית של הסתגלות ובהמשך מצליחים להתייצב שוב במקום החדש. אם כך, מה יכול לעזור בתקופת המעבר, למה יש לצפות ואיך להתמודד?
תקופה של מעבר ושינוי מאופיינת בדרך כלל בעומס רגשי רב יותר מהרגיל. טווח הרגשות העשויים לעלות הוא רחב מאוד ומשתנה מאדם לאדם, ובהתאם לנסיבות. דאגה לעתיד, למשל במקרה של פיטורין מהעבודה,
היא תגובה טבעית וצפויה נוכח חוסר הוודאות שבתקופת המעבר. גם רגעים של חרדה ופחדים הם טבעיים. כשנכפה עלינו מבחוץ שינוי, כמו פיטורין המוזכרים לעיל, יש גם רגשות של כעס, פגיעה ועלבון, אבל ואובדן, קושי להשלים ולקבל את השינוי.
לכאורה, שינויים שאנו בחרנו בהם אמורים להיות קלים יותר לעיכול, אך לא תמיד הדבר כך. החלטה על שינוי, כמו עזיבת מקום עבודה או פרידה מבן זוג,, מלווה לעיתים קרובות ברגעים של חרטה, אשמה, תחושת "מה עשיתי?", התייסרות והלקאה עצמית שלעיתים קשה יותר מכעס על מישהו אחר.
חשוב לדעת שמדובר בתהליך טבעי, שבשפה המקצועית מכונה "עיבוד אבל". סערת הרגשות עלולה להיות קשה, גם עבור האדם עצמו וגם עבור בני המשפחה הסופגים את הכעסים וקוצר הרוח ולא תמיד מצליחים לעזור. אך בסופו של דבר הסערה שוככת ומתחילים להשלים עם השינוי, לראות את הדברים בצורה מעט יותר שקולה ופחות סוערת, להסתגל ולהתארגן, להסתכל אל העתיד ולהמשיך הלאה. אפשר ומותר לתת זמן לרגשות הקשים. הבעיה נוצרת רק כש"נתקעים" בתוך הכעס והאבל לאורך זמן, בלי יכולת להתקדם.
נשים - לדבר, גברים - להסתגר:
אנשים רבים יכולים להיעזר ברגעי המשבר בתמיכה של אנשים במצב דומה, או של אנשים קרובים. כך למשל, עבור אמהות טריות עם תינוק ראשון, המפגשים על הספסל בגינה או בטיפת חלב עם אמהות אחרות, עשויים להוות חוויה מחזקת ומאווררת. זו הזדמנות להחליף חוויות, ולדבר על הנושאים החשובים לאם ובעיקר לצאת מהבדידות ולהבין שרגעי הדכדוך, החששות והעייפות, הם גם מנת חלקן של אמהות אחרות. למרות החשיבות הגדולה של קבוצות התמיכה, לא כל האנשים נהנים מסוג כזה של עזרה. אנשים רבים מעדיפים למעט בדיבור על הקושי ולהתנתק ממנו בצפייה בטלוויזיה, בשינה, ובכל פעילות אסקפיסטית אחרת. כל עוד לא מדובר בפעילות הממלאת את כל הזמן ומלווה בבריחה מהתמודדות, אלא רק באמצעי לרגיעה ולמנוחה, זה לא בעייתי.
אחד ההבדלים הנפוצים בדרכי ההתמודדות של גברים ונשים, הוא היכולת והרצון לחלוק את הקשיים. למרות שיש גם דוגמאות הפוכות, רוב הנשים מעדיפות לדבר ולהתחלק, ואילו הגברים - מעדיפים להסתגר ולהתרחק. זהו אחד הגורמים המקשים לא אחת על בני זוג לסייע זה לזה בהתמודדות עם השינוי. מצבים דומים קיימים לא פעם גם בין הורים למתבגרים. חשוב להבין ולקבל שלאנשים שונים יש דרכי התמודדות שונות עם משבר ושינויים. למעט מקרים קיצוניים, כל מה שעשוי להקל על כובד הרגשות, ובהמשך להרגיע, לארגן ולעודד הסתגלות, בסופו של דבר הוא חיובי. כדאי להפנות לייעוץ מקצועי במקרים שמופיעה התקבעות בצער ושקיעה בדיכאון ובחרדה, או קושי מתמשך להתארגן ולהסתגל. בנוסף, פנייה לטיפול יכולה להועיל גם כאשר מזהים דפוסי התנהגות מתמשכים, שלא מצליחים להשתחרר מהם, בתחומי העבודה והיחסים. בירור ובדיקה מעמיקה של ה"תקיעות" עשויה לעזור להשתחרר ממנה ולהמשיך הלאה בחיים. יחד עם זאת, אסור לשכוח כי התמודדות ונכונות לשנות היא המפתח להתפתחות אישית והזדמנות לגדילה. 
