הנקה, למה לא להפסיק

תינוקות רבים נולדים כשהם סובלים מצהבת, מה שעלול להפחיד מאוד אמהות טריות שעשויות להתבלבל בין סוגי הצהבת השונים והדרך להתמודד עם ההנקה ואיתם.
ראשית- יש להבדיל בין המחלה הנקראת צהבת זיהומית- צהבת זיהומית נוצרת כתוצאה מנגיף התוקף את הכבד ומפריע לתפקודו, רוב התינוקות (אלא אם ביקשתם אחרת) יחוסנו כנגד צהבת זיהומית ביום הלידה וכחודש לאחר שובם מבית החולים.

צהבת היילוד- צהבת פיזיולוגית: נוצרת כאשר התינוק אינו מצליח לפנות בצורה יעילה חומר הנקרא בילרובין.
הבילרובין נוצר בגוף באמצעות פירוק כדוריות דם אדומות ומפונה מהגוף בצואה (ומעניק לה את צבעה)
מאחר וכדוריות הדם בהם משתמש התינוק היילוד שונות מאלו בהם משתמש העובר- הרי שלעיתים נוצרת כמות רבה של כדוריות דם שיש לפרק, וגוף התינוק הלא מתורגל מתקשה לפרקן ביעילות, גם הכבד שאינו בשל לחלוטין עדיין עשוי להאיט את התהליך. צהבת זו נחשבת חלק מתהליך טבעי של הגוף לעתים קרובות אין מטפלים בה כלל כל עוד רמות הבילירובין לא עוברות את ה 20 מ"ג לדציליטר.

הדרך הטובה ביותר לאפשר ולייעל עבור התינוק את פינוי עודפי הבילרובין מגופו היא על ידי עידוד התינוק להפריש צואה, הקולוסטרום- החלב הראשוני הנו משלשל עדין, המעודד את ניקוי הגוף מעודפי הבילרובין, ועל כן כדאי מאוד לא להפסיק את ההנקה.

לעתים, כשרמות הבילירובין גבוהות יחסית, משתמשים בפוטותרפיה טיפול באור מאחר והאור מפרק את הבילירובין. התינוק מונח מתחת למנורה מיוחדת עם כיסוי על עיניו. הבעיה בטיפול זה שקשה לראות את איתותי הרעב שלו במצב הזה, ובנוסף לכך שהוא עלול להפסיד הנקות החשובות כל כך להחלמתו הוא עלול אף להתייבש ולהזדקק לתוספת מים על כל השלכותיה, כפי שתוארו קודם לכן.

אם הרופא מחליט על טיפול באור ניתן לדון איתו על אפשרות לדחות את הטיפול לזמן מה ובינתים להניק לעתים תכופות ולחשוף בזהירות לאור שמש לא ישיר, ולאחר מכן לבצע בדיקת דם נוספת כדי לראות אם המצב השתפר. כמו כן ניתן לעשות הפסקות בפוטותרפיה לצורך הנקה שכן הטיפול לא חייב להיות רציף כדי שיהיה יעיל.

צהבת הנקה מופיעה מספר ימים לאחר הלידה, ולמעשה זוהי צהבת חוסר הנקה. היא נגרמת כתוצאה מכך שהתינוק אינו יונק די הצורך, ולכן אינו מרוקן את מעיו ואינו מפנה את הבילירובין.

הטיפול הוא, כמובן, לטפל בחוסר ההנקה. להניק לעיתים תכופות, ולוודא שההנקה יעילה. ייתכן שהתינוק נמצא על שדי האם כמעט כל היום ברציפות, אך ההנקה אינה מתנהלת בצורה תקינה והתינוק אינו מקבל די חלב. במקרה כזה כדאי מאד להיות בקשר עם יועצת הנקה, לוודא שההנקה תקינה וללמוד איך לתקן אותה במקרה שאכן יש בעיה.
לעתים הבעיה היא נהלי בית החולים שאינם מאפשרים ביות וקוראים להנקה בשעות קבועות ולא לפי צרכי התינוק, וכך גורמים למצב בו התינוק אינו יונק די צרכו ומפתח צהבת.

לעתים הרופאים רוצים לוודא שהילד מקבל את הכמות המספקת של חלב שתביא לפעולות מעים וירידה במצב הבילירובין, ולכן מורה על הפסקת הנקה ומתן תמ"ל לזמן מה. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם רופא התומך בהנקה או רופאה שהיא גם יועצת הנקה, שכן עדיף בהרבה לוודא שההנקה יעילה ולהניק על פני הפסקת ההנקה ומתן תמ"ל, גם כדי לטפל בצהבת טוב יותר וגם כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של ההנקה לאחר מכן.

זהו סוג נדיר הרבה יותר של צהבת, המופיע בדרך כלל כ 3 שבועות לאחר הלידה. צהבת זו נגרמת ככל הנראה מחומר הנמצא בחלב אם. בסוג זה של צהבת הנקה תכופה לא תוריד את רמת הבילירובין.

כל עוד רמת הבילירובין אינה עולה מעל סף המסכן את התינוק, ניתן להמשיך להניק. אם רמת הבילירובין מגיעה לסף כזה, יורה לפעמים הרופא על הפסקת הנקה של 24 שעות, או שילוב של הנקה ותמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) או חלב שאוב של אם אחרת. לאחר שרמת הבילירובין ירדה חזרה ניתן להמשיך להניק. גם בצהבת מסוג זה ניתן לטפל על ידי פוטותרפיה, ולשקול טיפול כזה במקום ההפסקה הזמנית של ההנקה.
שוב, זהו הסוג היחיד של צהבת שבו הפסקה זמנית של ההנקה יכולה להביא לירידה ברמת הבילירובין ולשיפור במצב התינוק. אך בדרך כלל לא מגיעים לרמות כאלה של בילירובין, הצהבת לא מהווה שום בעיה עבור התינוק, והטיפול היחיד הוא אבחנה שאכן מדובר בצהבת חלב אם ולא בצהבת מסוג אחר (זיהומית או חוסר בחלב אם), ומעקב אחרי רמות הבילירובין של התינוק.


מקורות:

הספר "הנקה פשוטה וטבעית" מאת גוון גוטש
breastfeeding a newborn with jaundice מאת דר סירס
breastfeeding and jaundice by jack newman, md, frcpc