אלצהיימר, דיוקן אישי

מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, המתבטאת בהרס תאים ובניוונם- ובירידה משמעותית ביכולת ההגבה של תאים אחרים, המחלה פוגעת בעיקר (בשלב הראשון) בזכרונו של החולה ומתבטאת בשיכחה של פרטי היום יום, טלפונים, מקומות, פגישות.

מהלך המחלה הוא בדרך כלל איטי למדי, הזיכרון המתעתע עשוי להיות מיוחס בבדיחות הדעת על ידי הסביבה לגיל מתקדם, לעייפות, או לתנאי החיים של החולה.
הביטוי הבא המשמעותי ביותר הוא אבדן יכולת ההפשטה, החולה מתקשה בביצוע פעולות מתמטיות פשוטות, לעיתים החולה עובר שינוים אישיותיים משמעותיים, ותכונה זו או אחרת עשויה לקבל הבלטה מוגזמת.
קשה מאוד לאבחן אלצהיימר, ובמקרים מסויימים (כ- 80%) תבוצע האבחנה הסופית רק בניתוח שלאחר המוות, בו ימצאו הרופאים שטחים נרחבים הרוסים ורבדים וסבכים של חלבון עמילני הנוצר במוח.

חשוב מאוד לאבחן את המחלה בשלביה הראשונים, משום שקיימות כיום תרופות העשויות להאט את מהלך המחלה (אם כי למרבה הצער ריפוי מוחלט עדיין אינו בנמצא)
יש כמה סימנים בולטים העשויים לגרום חשד כי אכן מדובר באלצהיימר, וקיימים מבחנים נוירופסיכולוגים קצרים המועברים על ידי מומחים וסריקות מוח העשויות להועיל באבחון.

הסימנים המחשידים כפי שפורסמו על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ב1994:

1. התפתחות בו זמנית של מספר בעיות קוגניטיביות:
הפרעה בזיכרון לטווח הקצר, הפרעה אחת (או יותר) מתוך הרשימה הבאה: הפרעה בשפה, קושי לבצע פעילות מיומנת כלשהי (להתלבש, להתרחץ), קושי לזהות חפצים או קושי לנהל פעילות כלשהי (לזכור את קיומה, להתארגן לקראתה וכו')
2. הבעיות המוזכרות לעיל חייבות לגרום להגבלה תפקודית בעבודה או בחברה.
3. התפתחות הדרגתית של הבעיות.
4. יש לשלול מחלה אחרת כמו אירועים מוחיים, מחלות אנדוקרינולוגיות, מחלות נוירולוגיות אחרות כמו פרקינסון או גידול מוחי, נטילת תרופות מסוימות או שתיית אלכוהול מוגזמת וגם לא מחלה נפשית כמו דיכאון או סכיזופרניה שיכולות להסביר את הבעיות האלו.

החולה המגלה כי לקה באלצהיימר עשוי לחוש תחושות סותרות של בלבול ודכדוך, דיכאון אופייני מאוד לחולי אלצהיימר (אם כי צריך להיזהר מאבחון לקוי של דיכאון כאלצהיימר- מכיוון שלעיתים התסמינים דומים) תרופות אנטי- דכאוניות בהחלט עשויות לסייע אם כי תופעות הלוואי שלהן בעייתיות.
ישנם חולים המנסים להתכחש ולהתחמק מפעילויות יומיומיות המדגישות את מוגבלותם, יש חולים המאבדים את בטחונם העצמי ואת יכלתם לתפקד (גם כשמחלתם אינה בשלב המחייב בעיה זו) אז מה עושים??

1. קובעים סדר יום קבוע- שעות מדוייקות לשינה ואכילה, תחושת היציבות מסייעת לחולה ומאפשרת לו לזכור טוב יותר (ולו על דרך ההרגל) מה כוללות פעילויות היום יום.

2. יש לתלות במקום נגיש רשימה הכוללת שמות ומספרים של ארגונים המספקים שירותים תחבורתיים ותעסוקתיים, כמו גם ארגוני תמיכה, עזרה ומידע. (ביטוח רפואי מקיף עשוי להוסיף גם עזרה סיעודית מסוגים שונים)

3.אין לנזוף בחולה ואין להענישו או "ללמדו לקח" מה שעשוי רק לפגוע בנפשו ולערער עוד יותר מצבו העדין.

4. יש להסתיר או להחביא מפתחות או תרופות מסוכנות, ולענוד לחולה צמיד זיהוי המכיל פרטים רלוונטים במקרה של איבוד הדרך, תאונה או אשפוז.


למרות התמיכה הגדולה שמקבלים חולים מקופות החולים, מהמדינה ומהסביבה, הרי שרוב העול ייפול בהכרח על המשפחה הקרובה, הקושי עשוי להיות עצום ורב ובהחלט כדאי מאוד להעזר בתמיכה נפשית על מנת לאפשר תפקוד תקין לא רק של החולה, אלא גם של סביבתו הקרובה.
לעיתים מגיע היום שבו המשפחה לא יכולה יותר לשאת בעול, ורצוי לתכנן למפרע את העתיד הנראה לעין, משום שמהלך המחלה ידוע מראש וסופו ידוע וגלוי, תכנון מראש ואיסוף מידע יכול לעזור למשפחה לדעת כיצד יראו חייה, ולהקל עליהם- ולו במעט.

ש: ממה נגרמת מחלת אלצהיימר?

ת: אין תשובה "נכונה" לשאלה זו, ישנן תנאים מקדימים וסברות שונות לגבי הגורמים, מה שבטוח הוא שתנאים סביבתיים עשוים להשפיע על התפתחות והתקדמות המחלה (תנאי היגיינה בילדות, מצב סוציו אקונומי ותנאים סביבתיים רגשיים ונפשיים), אלצהיימר בסביבה הקרובה (גנטיקה) בהחלט עשוי להשפיע, וכמו כן מצבים מקדימים כגון שבץ, או מחלות שונות הפוגעות במוח.

ש: האם יש טיפול לאלצהיימר? ריפוי?

ת: ריפוי מלא איננו אפשרי למרבה הצער, למרות מחקרים חדשים ותרופות חדשות היוצאות חדשות לבקרים, ישנן תרופות מסויימות המאטות את התקדמות המחלה (ומכאן החשיבות לגילוי מוקדם) ויש דרכים לעבוד עם החולה על מנת לאפשר לו חיי יום יום תקינים ככל האפשר, תקווה לעתיד בהחלט יש, חשיבות המיפוי המושלם של הגורמים למחלה והמקומות הספציפיים במוח בהן היא פוגעת יעזרו בעתיד לבניית תרופות שיוכלו להועיל.

ש: האם יש דרכי טיפול אלטנרטיביות?

ת: כמו בשאלה הקודמת- ריפוי מוחלט איננו אפשרי, אולם ישנם צמחים שונים (כגון מליסה) שהוכחה יעילותם בעזרה לזיכרון ולתפקוד, נטילת ויטמינים איי וסי עשויה להועיל מכיוון שידועה השפעתם המועילה על עצירת התחמצנות התאים במוח וחסימת רדיקליים חופשיים המהווים חלק משמעותי מהתפתחות המחלה, בנוסף לכך, כל טיפול נפשי או פיזיז המסייע לחולה וגורם לו לתחושה טובה יותר- תורם גם למלחמה במחלה