שאלות נפוצות מפורום רפואת ילדים ופזילה

תשובה: לפני כל דבר אחר- בתך צריכה להרכיב משקפיים להגנה על העין היחידה.
ילדים נפגעים בתאונות בית או במשחק בחוץ. כאשר ילד עם 2 עיניים מתפקדות מאבד עין בתאונה, הוא מגיע למצב של בתך, שעם כל אי הנעימות סה"כ לא מפריע לתפקוד רגיל.
כאשר ילד עם עין יחידה נפגע בעינו הטובה- זו קטסטרופה טוטלית.
משקפיים רגילים ויפים עם עדשות פלסטיק ללא מספר מספקים הגנה סבירה בהחלט.

לשאלתך- לדעתי כדאי לה לעבור ניתוח לתיקון הפזילה. נכון שיש סיכוי לא קטן שבמשך הזמן הפזילה בעין שאינה רואה תחזור (לאו דוקא מיד- ניתחתי רבים כאלו וחלק לא קטן נשארו ללא פזילה שנים, או לתמיד).
הנקודה היא שכיום היא פוזלת, ומכיון שכמובן מגבילים את הניתוח לעין שאינה רואה, לא צפוי סיבוך משמעותי פרט לחזרת הפזילה. כלומר במקרה הגרוע את חוזרת למצב של היום, ובמקרה הטוב-שיפור קבוע או למספר שנים.
גיל 4 הוא הגיל בו המודעות לצורתנו החיצונית מתפתחת, ויש משמעות פסיכולוגית לתיקון ה"קוסמטי" לפני גיל זה.

תשובה: רפואת עיניים בילדים היא על התמחות לרופאי עיניים, המתמחים בבדיקת הראיה והעיניים בתינוקות וילדים ובטיפול בהם.
הם מתמחים במיוחד בכל הקשור במניעת וטיפוך עין עצלה, בדיקת העין והראיה בגילים השונים, מחלות עיניים הקשורות בפגות ועוד. בנוסף עוסק התחום בכל הקשור באבחון וטיפול בפזילה על סוגיה השונים, בבני כל הגילים.
באופן אידאלי אמור רופא העיניים לילדים (או רופא עיניים המיומן בבדיקת תינוקות כולל תשבורת ("מספר" המשקפיים), לבדוק את כל הילדים בערך בגיל שנה, ועל ידי כך לגלות בזמן את כל אלו העלולים לפתח עין עצלה ולמנוע את המצב השכיח הזה. (אחד מכל 25 מבוגרים סובל כל חייו מעין עצלה!)

תשובה: אם המשקפיים מתקנים את הפזילה כמעט במלואה,
כך גם ניתוח הלייזר יתקן באותה מידה את הפזילה ( כמובן במידה והניתוח יצליח).
ניתוח הלייזר פשוט יחליף את המשקפיים.
יש להיועץ לפני כן עם רופא עיניים לילדים או עם אופטומטריסט שמתמצא בבעיות תפקודיות של העיניים.

תשובה: קרוב לודאי שרופאת העיניים צודקת.
בתינוק בריא בן חודשיים עם בדיקת עיניים מלאה (כולל תשבורת ומראה עצב הראיה) תקינה לחלוטין, בדרך כלל הגורם לכך שהילד לא עוקב הוא הבשלה מאוחרת של עצב הראיה, והילד יפתח ראיה תקינה במהלך 3 החדשים הקרובים.
אני גם מסכים שאין טעם להתקדם לבדיקות מעמיקות יותר כגון VEP ERG מכיון שהן תהיינה לא תקינות ותשתפרנה עם הבשלת העצב.
גם במקרה הנדיר של עוורון "אמיתי" מלידה, שיכול להיות מאובחן בבדיקות אלו, אין טיפול, ולא כדאי לבצע את הבדיקה לפני גיל 5-6 חדשים.
אם אכן בדיקת העיניים תקינה, את יכולה להרגיע אותה ולאמר שראיה טובה תתפתח בקרוב .

תשובה: ברוב המקרים- חסר משמעות. (בעיקר אם קיים מהלידה)
יש מספר פתולוגיות עיניות, חלקן מולדות וחלקן נרכשות, הגורמות להבדל בפיגמנטציה של הקשתיות. (השם ה"מקצועי" הוא "הטרוכרומיה"-כלומר "צבע שונה")
את כולם ניתן לשלול בבדיקת עיניים מקיפה.

תשובה: מצמוץ בעיניים (למעשה סוג של "טיק") שכיח ביותר בילדים (אני רואה בין 1 ל-4! מקרים בכל יום מרפאה).
ברוב המכריע של המקרים אין פתולוגיה עינית או נאורולוגית ברקע, והתופעה חולפת האליה תוך מס שבועות או חדשים מעטים.
אם בדיקת העיניים תקינה לחלוטין, ואין סימנים נאורולוגיים אחרים, לא מקובל להתקדם בבירור (CT וכדומה).
לדעתי בדיקת העיניים כן היתה צריכה לכלול בדיקת קרקעית בהרחבה ובדיקת תשבורת (ה"מספר" של המשקפיים), הן כדי לוודא שעצבי הראיה תקינים (לשלילת בעיה נאורולוגית) והן כדי לנצל את ההזדמנות ולודא שאין גורמי סיכון לעין עצלה, דבר החשוב בהרבה מהמצמוץ.
כמו לכל מחלה שחולפת לבד, יש הרבה "תרופות סבתא" למצמוץ. אני ממליץ השלמת הבדיקה בהרחבה ואחר-כך מעקב סבלני בלבד.

תשובה: יש סוגי פזילה היכולים להשתפר על ידי תרגילים. בדרך כלל הרופא מציע ניתוח כאשר הוא מחליט שהפזילה שלפניו לא תשתפר על ידי תרגול.

תשובה: מה הגורם? מדוע לעיתים אדום ולעיתים כהה עד שחור? למה יום אחד יש ויום אחר כאילו כלום?
כמו תמיד ברפואה, כאשר לא יודעים- יש הרבה תאוריות. (אלרגיה, חולשה של המחיצה המגבילה את השומן התוך ארובתי, כלי דם מורחבים ועוד)
אני יכול להרגיע אותך שזה לא קשור בפתולוגיה עינית מוגדרת או בהפרעה לראיה.
גוון סגלגל קבוע בעפעפיים התחתונים כן תואר עם מחלה סיסטמית חשובה יותר, אך זה כנראה סופר נדיר (אני לא נתקלתי מחוץ לספרות) ואז זה אמור להיות די קבוע.

תשובה: הטיפול הוא תיקון הבעיה שגרמה לעין העצלה (כגון משקפיים), ואם צריך גם "להכריח" את המח לעבוד עם העין החלשה (כגון רטיות או אטרופין).
יש סיכון בכל טיפול רפואי, וגם ברטיות.

תשובה: לא הוכח שקרבה למסך הטלוויזיה גורמת לנזק קבוע כל שהוא לעיניים.
(חשוב על מליוני האנשים שיושבים 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, במשך שנים במרחק כמה עשרות סנטימטרים ממסך מחשב (אותו מכשיר כמו מסך טלויזיה).
אם הדבר היה גורם לפגיעה עינית כלשהיא (מעבר לתלונות של עייפות וכד) הדבר היה מוכר וידוע.
צריך לוודא כמובן שהילד לא קצר ראיה. (כל ילד צריך בגיל שנה לערך לעבור בדיקת עיניים הכוללת מתן טיפות הרחבה וביקת תשבורת ("מספר" המשקפיים) כדי לאתר בזמן את אותם 4% מהאוכלוסיה (אחד מכל 25 אנשים!!) בהם יש בעייה ומפתחים עין עצלה עם לקוי ראיה קבוע לכל החיים).
אם נבדק והכל תקין, לא הייתי מתייחס למרחק הצפיה.

תשובה: כללית - חסימה מולדת בדרכי הדמעות מאד שכיחה, (6% מהילודים) וחולפת ברוב המקרים לבד עד גיל שנה.
אלו שלא חלפו עד גיל שנה, בדר"כ נזקקים לפתיחה. (אמנם עושים את זה בהרדמה, אך זה לא ממש ניתוח- זו פעולה הנמשכת כ2 דקות, ואין חיתוך של רקמה אלא רק העברת מחדר דרך דרכי הדמעות עד לאף.
אנטיביוטיקה בטיפות או במשחה- אין טעם. אמנם הורג את החיידקים, אך לא פותח את הסתימה. ההפרשות תחזורנה כעבור מספר ימים, ויש סכנה שיתפתחו זנים עמידים בשימוש ממושך באנטיביוטיקה.
מסז'- ניתן לנסות פעם או פעמיים (על ידי הרופא) לפתוח את החסימה על ידי לחץ חזק מבחוץ. (מצליח לי בערך בשליש מהמקרים, בעיקר בגיל קטן. זו פעולה מכאיבה מאד, אם כי רק למספר שניות).
ה"מסז'ים" הנעשים על ידי ההורים אין בהם טעם, הלחץ לא מספיק כדי לפתוח את החסימה, גם אם במקרה (וזה כמעט לא קורה) שההורה לוחץ במקום הנכון.
מקווה שזה עושה קצת "סדר" באינפורמציה.

תשובה: הסיפור מתאים בהחלט לחסימה מולדת בדרכי הדמעות.
ממתינים בדרך כלל עד גיל 6-12 חודש, תלוי ב"הרגלים" של הרופא.
לגבי ה"מסז" המבוצע על ידי הרופא, זה דבר שרופאים שמכירים את ה"טריק" מבצעים באופן קבוע, ובהצלחה די טובה (בערך אחד מכל 3 מקרים נפתח). זו לא פרוצדורה המופיעה באופן רוטיני בספרים, ואל תתפלאי אם הרופא לא יכיר או יאמר שאין צורך כי בטוח לא יעזור...
אין כמעט סיכון במצב זה. מקרים נדירים מתפתח זיהום המתפשט לעפעפיים ומחייב אשפוז וטיפול אנטיביוטי דרך הוריד. נדיר, ולא מצדיק התערבות מוקדמת כדי לפתוח.
כללית- רוב המקרים מסתדרים לבד, ואם לא חולף עד הגיל שאמרנו, הרוב מסתדר בפעולה ניתוחית פשוטה וקצרה.

תשובה: קרוב לוודאי "שעורה" (זיהום בבלוטת חלב של העפעף) שחלף והותיר את הבלוטה בצורת גושיש קטן, שיספג בהמשך.
תתכן גם אבחנה מבדלת רצינית יותר (דרמואיד?), כדאי לבדוק את הילד.

תשובה: בדרך כלל חסר חשיבות, (אם אין דמומים נוספים בגוף), פצוץ ספונטני של כלי דם קטן בלחמית. יעבור תוך כ-10 ימים .

תשובה: כמו תמיד בתלונת עיניים לא ממש מוגדרת, כדאי להוסיף לבדיקת הראיה בדיקת עיניים מלאה כולל תשבות (רוחק ראיה למשל יכול לגרום לתלונות אצל ילד שרואה טוב בבדיקה קצרה) וכן "מבחן העלמות צבע" שזה טסט לתקינות מערכת ניקוז הדמעות.

תשובה: עוורון הצבעים שלך לא יכול לעבור לבנך.
הוא יכול לעבור לנכדים שלך שיוולדו לבנות שלך.
(הפגם עובר בכרומוזום X, מאב לנכד דרך הבנות)
אין דרך לרפא עיוורון צבעים בשום צורה שהיא.

תשובה: ריצוד יכול להיות בטוי ללקוי ראיה מסיבות שונות, וכן יכול להיות ראשוני (ללא גורם ידוע) ואז עלול להיות הגורם להתפתחות לא תקינה של הראיה.
בריצוד קל תתכן ראיה תקינה.
האם יש גם הטיית ראש ו/או תנודות ראש?
מבחינת רפואת העיניים, יש צורך בבדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת משקפיים והערכת עצב הראיה. לעיתים ניתן לשפר את התפתחות הראיה על ידי מתן משקפיים מתאימים.