שאלות נפוצות פורום מחלות זיהומיות

תשובה: שלוש בעיות זיהומיות עיקריות מדאיגות אותי בהקשר לשריטה של חתול (ביתי או אחר):
א. זיהום בטטנוס- חיידק העלול לחדור לעור דרך השריטה ולגרום לתחלואה קשה אצל אנשים שאינם מחוסנים כנגד מחלה זו.
ב. זיהום חיידקי של אזור השריטה מחיידקים המצויים בדרך כלל על עורו של הנשרט (כמו כל זיהום עור "רגיל").
ג. מחלת שרטת החתול- מחלה הנגרמת ע"י חיידק הנושא את השם Bartonella henselae והיכולה להתבטא, בין השאר, בתסמינים של נפיחות בלוטות לימפה אזוריות. מחלה זו, בדרך כלל, אינה מסוכנת אצל אנשים עם מערכת חיסונית תקינה (אם כי סיבוכים שונים הם בהחלט אפשריים בכ- 5% מהחולים), ובהרבה מקרים חולפת בהדרגה באופן עצמוני. לעצם שאלתך על טיפול תרופתי- אפשר לקחת טיפול כזה לפני אישור האבחנה (רק ע"ס חשד קליני, כמו שנעשה בהרבה מאד מקרים של מחלות זיהומיות בהן אני עוסק), לאחר האישור, או בכלל לא (כמפורט לעיל). התרופה המומלצת (למבוגרים בריאים) היא Azithromycin (שם גנרי) במינון 500 מ"ג (ביום הראשון) ו- 250 מ"ג (פעם ביום במשך 4 ימים נוספים).

תשובה: הפטיטיס בי היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י נגיף (HBV) והמועברת מאדם לאדם בעיקר ע"י דם ומוצריו (כגון ע"י מחטים מזוהמות המשמשות להזרקת סמים) או מאם לעוברה. הזיהום בנגיף זה, שהינו שכיח באוכלוסיות רבות, עשוי להתפתח למחלה כרונית עם הרס / שחמת הכבד (CIRRHOSIS) ולכן החליטו מדינות רבות, ובינהן ישראל לפני מספר שנים, לחסן את כל היילודים החדשים כנגד נגיף זה, ובאופן זה- גם את כל "אוכלוסית העתיד" במדינה.
החיסון, המיוצר כיום בטכניקה מולקולארית (דהיינו אין בו מרכיבים של חומר חי) הוא בטוח למדי, ואנשים כמוך, שנולדו בתקופה שלפני החלת נוהל החיסון ה"אוטומטי", ושאין בדמם נוגדנים כנגד הנגיף- ולפיכך עלולים להידבק בו בעתיד, יכולים "להצטרף" למקבלי חיסון זה אם הם מעונינים בכך (זו אינה חובה!). לשאלתך הנוספת- לחיסון אין השפעה לוואי ידועה על מערכת המין, או על התיפקוד המיני.
ההחלטה אם לקבל חיסון זה או לו היא, אפוא, בידיך (אני, דרך אגב, קיבלתי חיסון זה).

תשובה: מחלת הסיפיליס (עגבת בעברית) היא מחלת מין הנגרמת ע"י חיידק בשם TREPONEMA PALLIDUM. הסימפטומים הראשוניים של המחלה הם בד"כ כיבים באזור אברי המין (אך במקרה של יחסי מין אוראליים- בפה), בהמשך יכולים להתפתח חום ופריחה, ובשלב השלישי- אם המחלה לא מטופלת- יכולים להגרם, אחרי מספר שנים, אף נזקים קשים במוח ובלב. סיפיליס גם פוגעת בעוברים של אשה בהריון הסובלת ממחלה פעילה.
האבחנה היא קלה יחסית (הסתכלות במיקרוסקופ בשלב הראשון, בדיקות דם פשוטות בשלב השני) וגם הטיפול מאד קל- פניצילין.

תשובה: CMV הוא שם של נגיף, כך שתחלואה בו היא בהחלט מחלה זיהומית. מחלה זו היא מאד נפוצה באוכלוסיה, ביטוייה הם מאד לא ספציפיים בד"כ (למשל חום וחולשה) והבשורות הטובות- היא בדרך כלל חולפת לבד ואינה מסוכנת לאנשים עם מערכת חיסון טובה.
לעומת זאת, הדבקות בנגיף זה במהלך הריון עלולה לגרום לסיבוכים קשים אצל העובר, ואצל אנשים עם בעיות של המערכת החיסונית (חולי איידס, מושתלי אברים וכד')- לתחלואה קשה ואף למוות.
לגבי בדיקות המעבדה לאיתור הנגיף- לאחר ההדבקות יש עליה קצרה בכייל הנוגדנים בגוף, ובהמשך- במהלך תקופה של שבועות עד חודשים- ירידה הדרגתית כמו שנצפה אצלך. יחד עם זאת, הנגיף לא נעלם לחלוטין מהגוף ויכול לעבור "ריאקטיבציה" בעתיד עם עליה חוזרת של כייל הנוגדנים כנגדו.

תשובה: 1. חיידקים רבים שיושבים באברים שונים בגופנו אינם מזיקים לנו בדרך כלל, היות ושם הם הגיעו ל"סטטוס קוו" עם הגוף במהלך אלפי שנים של אבולוציה, אך אם מתאפשר להם להיכנס למערכות גוף אחרות- הם גורמים שם לתחלואה. דוגמא קלאסית לכך הוא אי. קולי היושב "לאלפיו" במעי הגס (בינות לביליונים של חיידקים אחרים) ללא גרימת נזק, אך לאחר חדירה של מספר קטן של חיידקים אלו למערכת השתן, שהיא סטרילית בד"כ, הם יכולים לגרום לזיהום מקומי, ואף לאלח דם.
2. ע"פ אותו עיקרון- חיידקים מסוימים יכולים לגרום נזק אצל בעלי חיים מסוימים (כגון האדם) ולא אצל אחרים שהצליחו להתאים את עצמם, במהלך האבולוציה, לחיות בשלום עם חיידקים אלו.
3. אני לא מסכים עם נכונות המספרים שהבאת בקשר לליסטריה, אך עקרונית ההסבר לשאלה הקודמת נכון בחלקו גם במקרים אלו: בני אדם מסוימים, אולי בגלל מבנה גנטי שונה ואולי בגלל שהם פיתחו חסינות לאחר חשיפה קודמת לחיידק זה, מגלים עמידות בפניו בעוד שאחרים, בעיקר אלו להם יש החלשה של המערכת החיסונית- לרבות נשים בהריון- נוטים יותר לפתח מחלה קשה בעקבות ההדבקות בו.
4.נגיף ההרפס, לאחר חדירתו לגופנו, מצליח ל"התחבא" בתוך תאי מערכת העצבים ה"עמוקים" שלנו, וע"י כך להתחמק מהרס ע"י תאי המערכת החיסונית. בזמן זה הוא אינו בא לידי ביטוי, אך עם החלשה של המערכת החיסונית (למשל עקב הזדקנות או טיפול תרופתי מסוים) מצליח הנגיף לעבור לתאי עצב נוספים, למשל לאילו הסמוכים לעור, ולגרום לתחלואה.

תשובה: כדי לגלות מחלות מין יש לברר מהחולה הפוטנציאלי(ת) אם יש לו או לה הפרשות חריגות מאבר המין ולבדוק את איבר המין וסביבתו (ע"י רופא).
במעבדה - ניתן לבדוק סיפיליס ע"י משלוח דגימת דם ל- VDRL, הרפס ע"י משלוח דגימת דם לנוגדנים לנגיף זה, וזיבה ע"י משלוח דגימה מהפרשה של איבר המין לתרבית.

תשובה: כל תרומת דם בארץ נבדקת לנוכחות נגיף האיידס (HIV). הבדיקה אמנם אינה 100% אמינה אך אמינותה מתקרבת למספר זה. לכן, אם מסרת כתובת נכונה, ולא קיבלת הודעה על נוכחות הנגיף בדמך, הסבירות שיש לך איידס שואפת לאפס.

תשובה: 'מחלת הנשיקה' היא שם עממי לזיהום חריף בנגיף הנקרא EBV, העובר מאדם לאדם (כמו נגיפים רבים אחרים) דרך דרכי הנשימה או חלקיקי רוק. בדרך כלל הזיהום החריף חולף עצמונית וללא סיבוכים תוך מספר ימים, ועם החלמתו של החולה הוא מפסיק להיות מדבק. יחד עם זאת, הנגיף נשאר בגוף ה"חולה" גם לאחר החלמתו, ואז הוא כאמור א-סימפטומטי.
לשאלתך - אין מידע חד משמעי בנוגע לזמן ה"בטוח" להתנשק (לגבי מחלה זו או כל מחלה זיהומית אחרת של דרכי הנשימה העליונות), אך אם אתה מרגיש בריא (ללא חום, ללא כאבי גרון, ללא חולשה או הרגשה כללית רעה וכד')- קרוב לוודאי שאתה יכול כבר להתנשק ללא חשש (דרך אגב, ההדבקה בנגיף יכולה להיות א-סימפטומטית גם בשלב החריף שלה, כך שיכול להיות שחברתך כבר לקתה בה, ואולי אף הדביקה אותך!).

תשובה: שימוש נכון בקונדום מוריד בסבירות גבוה את סיכון ההדבקות מאיידס בזמן מגע מיני, אך לא לאפס. תקופת הדגירה של הנגיף (HIV) לאחר חדירתו לגוף נמשכת בד"כ מספר שבועות עד להופעת "מחלה דמוית שפעת" מאד לא ספציפית, ובהמשך- שנים עד שמופיעים זיהומים משניים או ממאירויות המגדירות את המחלה.

תשובה: ניתן בהחלט לייצר חיסון נגד נגיף ה-HIV הגורם לאיידס, וברגע זה ממש עובדים אלפי בני אדם ברחבי העולם על פיתוח תכשיר(ים) כאלו שיהיו גם יעיל(ים), גם בטוחים, וגם שווים לכל נפש (להזכירך- רוב הנדבקים בנגיף זה חיים בארצות העולם השלישי). נאחל להם הצלחה.

תשובה: מבחינה זיהומית- נשיכת כלב יכולה לגרום לשלושה סיבוכים עקריים: זיהום חיידקי באזור הנשיכה, טטנוס, וכלבת (אבל לא איידס או מחלות אחרות ה"שכיחות" אצל מזריקי סמים).
לאור זאת עליך לוודא כי אזור הנשיכה נוקה וחוטא הייטב (ואם הנשיכה היא עמוקה- לקבל גם אנטיביוטיקה מונעת), לקבל זריקת אנטי-טטנוס (אם לא קיבלת כזו בעשר השנים האחרונות), ולדווח על האירוע ללשכת הבריאות המקומית באזור מגוריך כדי שנציג מטעמה יעריך את הסבירות שהכלב הנושך הוא נגוע בכלבת וימליץ אם לתת לך חיסון נגד מחלה זו.

תשובה: CANDIDA היא פטריה המהווה חלק מה"פלורה" הטבעית של כולנו ובדרך כלל היא אינה גורמת לתופעות קליניות. לפעמים, למשל כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה לזמן ממושך (שהורגת הרבה חיידקים בגופנו אך לא פטריות), מתרבה הפטריה וגורמת לתופעות כגון הפרשות מהנרתיק בנשים, טעם רע בפה וכתמים לבנים על הלשון, ואולי אף את ה"פריחה" בעור שאתה מציין. יחד עם זאת, פטרת העור נגרמת, בדרך כלל, ע"י סוגי פטריות אחרות (כגון TINEA), כך שאינני בטוח כלל שה"פריחה" שלך נגרמה באמת ע"י קנדידה.
בכל מקרה, הקשר בין קנדידה (או פטריות אחרות) לבין חולשה, תשישות, מצבי רוח משתנים וכדומה מעולם לא הוכח, ואני הייתי מחפש סיבות אחרות לתופעות אלו.

תשובה: תקופת דגירה היא מונח קצת בעייתי בנושא השחפת- אך אם נגדיר אותו כזמן שנמשך מהחשיפה לחיידק ועד להתפרצות מחלה קלינית- מדובר במקרים רבים בעשרות רבות של שנים!!!
במהלך תקופה זו המחלה, ברוב המקרים, איננה מדבקת (ואין סיבה לחשוש משימוש בכלי מטבח משותפים כפי ששאלת) וניתנת לאיבחון (כבר לאחר מספר שבועות לאחר החשיפה) בעזרת תבחין עור ("מנטו"), צילום חזה (במקרה של שחפת ראתית), ובדיקות "מתוחכמות" נוספות.

תשובה: אני לא שמעתי על מקרה של טטנוס שנגרם משאיפת חלקיקי חלודה.
לשאלתך השניה- טטנוס לא נרם מחלודה אלא מחיידק (CLOSTRIDIUM TETANI) השכיח בעפר העשוי לבוא במגע גם עם ברזל חלוד.
לגבי החיסון - ההמלצה היא לתת סדרת חיסונים בילדות עד גיל הצבא- ובהמשך זריקת דחףכל עשר שנים (אלא אם נגרם פצע עמוק בו יש סבירות גבוהה להמצאות החיידק - ואז ניתן חיסון הדחף גם אם עברו רק 5 שנים ממועד הזריקה האחרונה).

תשובה: חיידק הסלמונלה יכול להמצא כמעט בכל מוצר מזון - בעיקר בחודשי הקיץ, וכן על ידיהם של אנשים (או ילדים אחרים) הסובלים מזיהום מעיים בחיידק זה, או אפילו ע"ג חפצים שהם נגעו בהם, וכל אחד ממגעיה של בתך או המאכלים (או הצעצועים) שהיא הכניסה לפה יכול להיות מקור הדבקה פוטנציאלי. ברוב המקרים המחלה איננה מסוכנת ואני צופה כי תוך מספר ימים, עם או בלי אנטיביוטיקה, השלשולים יפסקו.

תשובה: המשך ה"רשמי" שניתן בארץ לתקפות החיסון כנגד אבעבועות שחורות הוא 10 שנים, אך ייתכן
כי הוא יעיל רק לתקופה קצרה יותר, או לחילופין- שהוא יעיל גם לתקופה ארוכה יותר.