שאלות נפוצות מפורום חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה, נחרה ודום נשימה בשינה

תשובה: רופא אף, אוזן וגרון יחליט על סמך בדיקת האוזניים באמצעות מיקרוסקופ טרם ניתוח החיך באם לשלבו בצנרור התופיות. החלטתו על צנרור התופיות מתבססת גם על בדיקת שמיעה התנהגותית. בדיקה זו באם נעשית ע"י קלינאית תקשורת מיומנת די בה מבחינת הערכת השמיעה.

תשובה: לזונדה חסרונות לא מבוטלים. אך היא איננה עוברת בגרון אלא באף, מעל לחיך, בלוע ומשם דרך הושט לקיבה.
הזונדה גורמת לאי-נוחות משמעותית לתינוק וכן לנזלת מוגלתית, כלומר לסינוסיטיס. עם זאת כאשר מדובר בניתוח תיקון חיך שסוע בתינוק הרי שלא נמצאה דרך טובה יותר לספק לתינוק במשך הימים הראשונים לאחר הניתוח את המזון לו הוא זקוק. בעירוי ניתן לתת רק נוזלים ובכך אין די. לצורך ריפוי פצע הניתוח יש צורך בחלבונים ואבות מזון שונים.
אי-לכך כשמדובר בניתוח שפה וחיך שסועים בתינוקות זהו הכרח בל-יגונה.
מובן שמדובר רק בתינוקות ולא בילדים שם אין הזונדה נחוצה כלל וכלל.

תשובה: מנגנון הבליעה ומנגנון הנשימה שלנו משולבים וחלק מהם הינו בעל נתיב משותף וזהו הפה והלוע. אנו מצויידים במנגנון מורכב יחסית שעליו למנוע מעבר של מזון לדרכי הנשימה. חלק ממנגנון זה הוא אזור אסור בגישה למזון והמעוצבב כיאות. בעת מעבר מזון לאזור זה, עצב ששמו Superior laryngeal nerve מתריע על כך ואז אנו מגיבים בחוזקה עד השתנקות. תקלות כידוע אינן נדירות ולעיתים בעיקר כשדיבור משולב באכילה אנו משתנקים קלות עקב מעבר של מזון מעט פנימה לאזור האסןר. הארוע המטריד אותך הינו חלק מאירועים המלווים אותנו בחיינו אך בד"כ אינם כה דרמטיים. אין לדבר משמעות והנך יכול לחזור להרגלי אכילה רגילים ואל לך להטריד את עצמך בזכרון זה.

תשובה: דום נשימה חסימתי בשינה נגרם עקב פגמים אנטומיים במערכת הקרניופציאלית (ראש-צוואר). תכנון הטיפול יכול להתבצע רק לאחר בדיקה ספציפית הכוללת בשלב ראשון בדיקת רופא אף, אוזן וגרון עם אוריינטציה לנושא זה וכוללת בדיקה אנדוסקופית. לאחר מכן יש לבצע בדיקות הדמיה רנטגניות וכך ניתן לאבחן בכל פציינט את הסיבה מדוע הוא סובל מנחרה והפרעות נשימה בשינה. הבדיקה במעבדת השינה מוסיפה מידע מסויים אך איננה מצביעה על הגורמים ועל כן איננה יכולה להיות בסיס להצעה טיפולית. הטיפול הוא בד"כ ניתוחי. כידוע מעטים ביותר הם הפציינטים המסוגלים לישון עם מכשיד ה- CPAP שעל כן איננו בד"כ טיפול ריאלי. הישנים עם המכשיר בד"כ משלמים מחיר מבחינת הזוגיות.

תשובה: במצבך בד"כ עליך קודם כל לרדת במשקלך. מובן שהדבר נכון רק לאחר שנבדקת ע"י רופא אף, אוזן וגרון ששלל גורמים אחרים לנחרה.
במידה ואינך יכולה לרדת במשקל באמצעות דיאטה יתכן מאד וכדאי יהיה לך לשקול ניתוח הצרת קיבה.

תשובה: אני מניח שמדובר בניתוח תיקון חיך שסוע בילד שגילו כשנה. אם כך הוא הדבר, הרי שההזנה באמצעות הצינורית המוחדרת מבעד לאף לקיבה (הזונדה) נמשכת כעשרה ימים לאחר ניתוח. לאחר מכן ניתן לעבור לכלכלה הרגילה של הילד. יש צורך בסדים כל עוד הזונדה במקומה.
לפני ניתוח החיך יש צורך בבדיקת האוזניים ע"י רופא אף, אוזן וגרוןע"מ להחליט באם צריך גם לצנרר את תופיות האוזניים בעת הניתוח.
לגבי קלינאית התקשורת יש לשאול את הקלינאית המטפלת משום ןעל פי אופן עבודתה וכל פציינט ספציפי היא תקבע את מועד הביקורת אצלה.

תשובה: בשלב כה מוקדם של החיים נדיר ביותר שהלשון כה מוגבלת בתנועתה שיש כבר צורך לטפל בכך. כל מגבלה בתנועת הלשון מן הראוי להסיר גם אם אכן בד"כ אין הדבר גורם לליקוי בדיבור. אך היכולת ללקק גלידה, ללקק את השפתיים, לנשק כראוי ועוד ועוד חשובה.
האם כיום יש קושי ביניקה?
בד"כ אין צורך לטפל בכך לפני גיל שנה אך כל מקרה לגופו ויש לבדוק את הילד ע"מ לתת תשובה אחראית.
מומלץ לפנות לרופא אף, אוזן וגרון.

תשובה: הטיפול בשפה וחך שסועים מתקיים, בשלבים, לאורך שנות ילדותו של הילד ולעיתים אף בבגרותו. מפניתך אני מבינה כי הטיפול שאתה מתכוון איליו הינו הניתוח לסגירת השסעים. ובכן, נהוג במרבית המרכזים בעולם לבצע ניתוח לסגירת השסע בשפה בגיל 3-4 ח', בעוד שאת השסע בחך נהוג לסגור בגיל 9 ח' לערך. אומנם במקרים בודדים ובעיקר על פי בקשת ההורים סוגרים את השפה כאשר הילוד בן מספר ימים, ברם תוצאות ניתוח זה אינן כה מוצלחות בהשוואה לניתוחים הנערכים בגיל 3-4 ח'.
מנסיוני (של כ- 30 שנה) קיימת, במרבית המקרים, הסתגלות של ההורים והמשפחה הקרובה לשסע בשפה ובחך. זאת משום שהרך הנולד, מעבר לשסע בשפה, מקרין מתיקות וקסם אנושי ובטוחני כי גם התינוק בו מדובר הינו בעל קסם מיוחד המאפשר התמודדות עם השסע על פי השלבים המומלצים.
לידיעתך, רגיעה, סבלנות, ברור אפשרויות ניתוחיות, מרכזים שונים בהם מתקיים צוות רב מקצועי המומחה לשיקום שסעי חיך ושפה, ולמידה יסודית של כל שלב ושלב בשיקום מבטיחים התמודדות נכונה.
בעצם שאלתך אני כבר רואה התחלה של התארגנות נכונה לקראת בירור אפשרויות השיקום השונות ואני חושבת שדוקא טווח של 3-4 ח' עד לניתוח של סגירת השפה יאפשרו לך בירור ופגישות עם מנתחים שונים וצוותים שונים עד לבחירה הנכונה.

תשובה: טיפול ניתן להציע לאחר בדיקה והערכה מתאימים כולל צילומי רנטגן מיוחדים שבלעדיהם לא ניתן להציע כל טיפול. יש המתאימים לניתוחי חיך ולוע. יש הזקוקים לניתוחי לסתות ויש הזקוקים לניתוחי לשון. לעיתים מכסה הגרון (אפיגלוטיס) חוסם ואז ניתן לקצרו.

תשובה: אטימות אף היא בעיה נפוצה ביותר והטיפול בה נועד לשפר את איכות החיים וגם את הבריאות. במידה ואכן הערכת הפציינט נעשית נכונה ועל סמך בדיקה אנדוסקופית כלומר בדיקה באמצעות סיב אופטי, והניתוח מתבצע כיאות סיכויי הצלחתו טובים מאד.
לייזר גורם לפגיעות טרמיות, כלומר נזקי חום לרקמות והשימוש המוגבל יחסית, שנעשה בו נסיונית באף נכשל.

תשובה: לצורך טיפול בהפרעות בליעה יש צורך בבדיקת בעלי מקצוע בתחום זה ובתוספת לכך ביצוע על ידם של בדיקות עזר כבדיקה ווידאו-אנדוסקופית ובדיקה ווידאו-פלואורוסקופית. כלומר חזיון של המנגנון הן פנימה והן בשיקוף רנטגני לפחות משני כיוונים. האינטגרציה של כל הנתונים מאפשרת לקבוע את המדיניות הטיפולית ואף במידת הצורך לתרגל שיטות אכילה או שיטות הזנה שונות.

תשובה: הנושאים שבהם עוסקת המרפאה היא מנגנוני ראש וצוואר של נשימה, דיבור ובליעה. ולכן הפרעות השינה שברובן הן הפרעות נשימה הן מהנושאים המרכזיים של המרפאה.
חשוב לזכור שבמעבדת השינה לא ניתן לבדוק את הפציינטים אלא רק לרשום כמותית את עוצמת הנחרה, מספר הפסקות הנשימה ועוד. נתונים שבעצם אינם כלל בסיס לתכנון הטיפול אלא בדיקת עזר שתרומתה מוגבלת ביותר.

תשובה: רפלוקס פרושו החזר נוזל חומצי מהקיבה לושט, או/ו-מהושט ללוע ולגרון. הסיבות יכולות להיות ראשוניות עקב פגם מבני או בבקרה העצבית ויכול להיות משני לעודף משקל נשימה מאומצת אשר גורמת להיוצרות לחץ נמוך בבית החזה מעל הסרעפת.
האבחון נעשה ע"י בדיקה אנדוסקופית של רופא אף, אוזן וגרון, בדיקות גסטרואנטרולוגיות כולל בדיקה אנדוסקופית של הושט והקיבה, ע"י מדידת חומציות בושט, בדיקה ווידאו-פלואורוסקופית של מנגנון הבליעה ועוד. שיטות הטיפול הן ע"פ הממצאים או בשיטת "ניסוי ותהייה".
גרגור מלח לא מקל.
הקושי שיש לך בבליע ככל הנראה קשור לתהליך ההזדקנות של מנגנון הבליעה, האבחנה נעשית בבדיקה ווידאו-פלואורסקופית של מנגנון הבליעה שהיא בדיקה רדיולוגית.
יתכן שהצרידות קשורה לדבר.
לגבי נשימתך בשינה, בניגוד לאמונות נפוצות עדיין בארצנו מיעוט מהנחרנים שמנים. מכל מקום במידה והנך מעוניין בטיפול יש לבצע ברור מתאים כולל צימוני רנטגן מיוחדים. כאשר הסיבה לנחרתך ידועה ניתן להציע טיפול.

תשובה: באופן כללי ניתן לאמר כי אין קשר בין דיבור לא ברור ודיסלקציה. ברם, אם הדיבור הלא ברור הינו על רקע העכבה שפתית, יתכנו, לעיתים, קשיי למידה וקושי בהבנת הנקרא. אני מציעה לך לדון עם קלינאית התקשורת המטפלת על אופי הבעיה בדיבור של בתך הקטנה, ובטוחני כי הטיפול שינתן על ידה, במידה וקיים אלמנט שפתי בבעיה בדיבור של בתך, ימנע בעתיד קשיי למידה.

תשובה: ככל הידוע קיים קושי לגילוי שסע בחך בלבד בסקירת מערכות ואפילו בסקירה תלת-ממדית.
שסע בשפה מצד אחד או משני צדדים בשפה העליונה, עם או בלי שסע בקשת השניים, ניתן לגלות בסקירת מערכות.
שסע בחך יכול להופיע עם שסעי שפה אך גם ללא שסעי שפה. כאשר תינוק נולד עם שסע בחךבלבד, הוא עובר ניתוח לסגירתו בגיל 9 ח' לערך. לאחר מכן הוא נמצא במעקב אצל קלינאית תקשורת על מנת שיוכל לפתח דיבור תקין. לעיתים בכ-30% מהמקרים יש צורך בניתוח נוסף בגיל 4 ש' לערך. הניתוחים אינם קשים וכרוכים, בדרך כלל, ביומיים אשפוז בלבד (לילה אחד).
רצוי ביותר להיות בקשר עם צוות מומחים לשסעי החך והשפה (הכולל קלינאית תקשורת, מומחה לכירורגיה פלסטית, מומחה אף אוזן וגרון, אורתודונט, מומחה פה ולסת, רופא שניים ואודיולוג) המאפשר טיפול מתאים בכל שלב בהתפתחות ובהתאם לצורך. חשוב לציין כי לא כל ילד צריך שיקום כה מורכב. לרוב ניתוח אחד ומעקב - טיפולי אצל קלינאית תקשורת ולא נודע כי היה שסע בחך. חשוב לציין כי מעבר לשסע בחך, במרבית המקרים, הילד תקין גופנית ושכלית.

תשובה: הנזולים מצטברים באוזניים מאחר ומנגנון האורור שלהם איננו פועל. תרופות אנטיהיסטמיניות כפניסטיל אינן קשורות כלל למנגנון האורור של האוזניים ואמונות ביכולתן "ליבש" את האוזניים אינן אלא אמונות שוא.
בנך זקוק לבדיקת רואפ אף, אוזן וגרון שתכלול בדיקה אנדוסקופית, כלומר בעזרת סיב אופטי, של האף והלוע מאחורי האף, המקום בו נפתחות החצוצרות שהן מערכות האורור של האוזניים. בעצם שם ממוקמת המחלה הראשונית הגורמת לליקוי בתפקוד החצוצרות. יתכן ושם האדנואיד, המכונה גם "השקד השלישי" או בלשון ההדיוטות "פוליפ" גדל וגורם לבעיה.

תשובה: במידה והשקדים מוגדלים יתכן מאד ואין די בפתיחת האף לנשימה, אלא יש צורך בקיום חלל אויר נאות מאחורי הלשון, כלומר כריתת השקדים המוגדלים.
השילוב של כריתת האדנואיד עם כריתת השקדים הינו נוץ מאד. במידה ויש גם תחלואה, כלומר דלקות שקדים אז התועלת מהניתוח היא כפולה משום שכך גם בעיה זו תיפתר.
משך הניתוח הוא כשעה, בד"כ משאירים באשפוז יום אחד. מהלך הניתוח ומהלך ההחלמה תלויים במידה רבה במיומנות המנתח. בד"כ מומלצת חופשה של שבוע לאחר הניתוח.

תשובה: ברוב המקרים שפה שסועה איננה תורשתית אלא תקלה אקרעית בעת התפתחות העובר.
השכיחות של שסע השפה ו/ או החיך היא כאחד ל- 750 לידות. בין השסעים, שסע השפה החד-צדדי עם שסע החיך הוא הנפוץ ביותר. כאשר השסע הוא חד-צדדי הוא מופיע יותר משמאל.
כאשר מדובר בילד ראשון עם שסע למשפחה בריאה הסבירות לשסע נוסף היא 4%. כשאר יש שני ילדים עם שסעים הסבירות ללידת ילד נוסף עם שסע היא 9%. כאשר לאחד ההורים יש שסע הסבירות ללידת ילד נוסף (שני) עם שסע היא 17%.
עם זאת לעיתים השסע הוא חלק מתסמונת כלומר צירוף ידוע של מומים. ובכל זאת כאמור יש גם מקרים תורשתיים.