שאלות נפוצות מפורום פסיכיאטריה של הילד והמתבגר

(0)
לדרג

גמילה? עצב? דיכאון? הילד מסתגר? כל התשובות לכל השאלות הנפוצות

שאלה: אני דודוה לילד שחווה טראומה קשה, לאחרונה הוא חורק שיניים עד לשבירתן, מה זה אומר? מה ניתן לעשות?

תשובה: חריקת שיניים היא בטוי של כעס שאינו מופיע הרבה פעמים 'לאור יום'.
היא גם דמוי לכעס עצור.
רופאי שיניים ,אגב, יודעים לזהות שיניים 'שעברו חריקה'.
בנוסף לסיפור הטראומה אותה עבר יש יסוד להניח כי קיים סבל ( מודע או לא מודע) המחייב איבחון וטיפול.
מומלץ בחום להפנות את הילד לאיבחון וטיפול.

שאלה: בני בן ה - 12 מאיים בהתאבדות, אני צועקת עליו הרבה ואנחנו רבים ללא הפסק, אני מאוד מפחדת שמא יממש את איומיו, מה לעשות? ועל מה זה מצביע?

תשובה: נער / ילד שבהתנהגותו חל שנוי שמתבטא בהסתגרות חברתית , [לאחר שקודם לכן לא התנהג כך], מצביע בפנינו ככל הנראה על מצוקה כלשהיא ממנה הוא סובל .
אפשר ,כמובן, לנסות ולברר את סיבות השנוי בבית הספר אם כי בדר"כ הברור אינו נושא פרי.

התבטאויותיו של הנער מצביעות על קשייו גם אם הן מופנות כלפי בן משפחה זה או אחר.
מאידך ההתבטאויות שלנו [הנובעות בדרך כלל מחרדה ] ושלובשות צורה של 'נידנוד' אינן יעילות ומשיגות בדרך כלל תוצאות הפוכות ולכן רצוי להמנע מהן.

שאלה: בני רוצה להיות "בת" הוא מתלבש ומתנהג בהתאם, האם יהיה הומוסקסואל? מה ניתן לעשות?

תשובה: ראשית: בדיקת רופא ילדים על מנת להוציא מכלל חשבון סיבות ביולוגיות.
שנית: הכנסת מימד של כפיה להתנהגות זו או אחרת יכולה לגרום לבעיתיות של 'דווקא', מה שבוודאי מיותר.

יחד עם זאת יש להפנות מדי פעם את תשומת לבו לילדים אחרים, צורת התנהגותם וראוי לעשות זאת בעדינות וכאמור רק מדי פעם , כי זה תפקידנו כהורים : להפגיש את ילדינו עם המציאות ולתווך בינם לבין מציאות זאת.

שאלה: בתי בת השנתיים מאוננת רוב היום (כאשר היא לא עסוקה בדברים אחרים) מה ניתן לעשות? ואיך להסביר לה שזה לא תקין?

תשובה: אזור המבושים מעוצבב באורח עשיר ולכן יוצר תחושה נעימה .
מאידך התרבות שבה אנו חיים מלמדת אותנו שלא לגרות אזורים אלו בגלוי.

אדרבא אנו אמורים ל'התבייש' [מבושים]
אנחנו כהורים אמורים לנווט בין הביולוגיה לתרבות ולהדריך באורח המתון ביותר לעשית המעשים הללו בצניעות.
על כל פנים במידה ואוננות היא עודפת או באה במקום פעילויות אחרות באופן מוגזם , יש לבקש עזרה ע"מ לבדוק כל מקרה לגופו.

שאלה: האם ניתן על דעת עצמי להפחית מינון של תרופות הרגעה לבני אחרי שחלפו אצלו התופעות שבעטיין נטל את התרופות?

תשובה: כלל ברזל : כל שנוי במינון התרופתי בתרופה שניתנת על פי הוראת רופא צריך להעשות על ידי רופא שמכיר את המטופל.

מעבר לכך: לגבי תרופות מסוימות, רופאים ימליצו מדי פעם להפחית או לשנות את המינון על מנת לבחון את מצבו של המטופל ואם עדיין יש צורך בהמשך הטיפול כפי שניתן מראש.

שאלה: אבי נפטר לא מזמן, האם לקחת את בני בן הארבע להלוויה? מה לספר לו על סבא?

תשובה: הליכה להלוויות שנויה במחלוקת יותר מהליכה לבית קברות.
בעקרון תפקידנו כהורים וכמבוגרים הוא לשלב את ילדינו בתוך המציאות
( קשה ככל שתהיה).
מאחר ובזמן ההלווויה אין לנו שליטה על הסביבה על האנשים ועל התגובות הרגשיות שמתחוללות שם, ראוי לקחת את הילדים לאחר ההלוויה לאחר מספר ימים או יותר, אז אפשר גם להראות להם את הקבר לספר על הנפטר .
אין להכביר בהסברים , אפשר לעודד לשאול שאלות. הילדים יקבלו ויקלטו את מה שהם מסוגלים לקלוט ולהבין על פי גילם ועל פי תבונתם.
אמירות מופשטות כגון 'סבא בשמיים' או 'הפך למלאך' נתפסות על פי רוב באורח קונקרטי ולכן ראוי להשתמש במונחים כגון : 'סבא בזכרון שלנו', 'סבא אתנו במחשבות' וכיו"ב.

שאלה: בתי בת השבע נדבקת כל הזמן לדברים ספציפיים, משחק, שיר, או חף, האם ייתכן שמדובר בהפרעה אובססיבית?

תשובה: ילדים [לא רק ילדים] רוכשים את בטחונם מתוך כך שהם נוכחים בקביעות הדברים, בקביעות העצמים שמסביב, ובקביעות הפרצופים שסובבים אותם.
הקביעות משרה בטחון. מכאן ועד לרכישת הרגלים - הדרך קצרה.
בשל כך קריאת אותו סיפור לפני השינה [ שינה מעוררת לא פעם חרדה - הילד נותר לבדו] היא הרגל המשרה בטחון . מה שאת מתארת הם נסיונות לרכוש הרגלים, לתת מימד קבוע למעשים על ידי כך שהם חוזרים על עצמם.
אני מאחל לך אושר ושמחה בגידולה של בתך , שימי לב שאת תמיד מנשקת אותה ומחבקת אותה ו(אולי) אומרת לה את אותם דברים לפני שאת נפרדת ממנה .

שאלה: בתי בת השבע משקרת כל הזמן (בעיקר סיפורים נוראיים ומזעזעים), וכמו כן היא גונבת חפצים קטנים ללא רשות ומחביאה אותם, האם זו קריאה לתשומת לב?

תשובה: מדובר לדעתי בילדה יצירתית שמגייסת את דמיונה ויכולותיה על מנת להתמודד עם מצבים שבדרך כלל ילדים אחרים יתמודדו אתם [אולי] בדרך אחרת ( עצב, כעס וכדומה) .

גניבות קטנות , שקרים הם נסיונות לשנות מציאות או נסיון לדווח על מציאות באורח שאינו נכון. מכאן קל להבין שהמציאות הנוכחית אינה טובה לה ושעבורה קיימת מצוקה החייבת במענה (ככל הנראה טיפולי) .

שאלה: בני בן ה-14 יושב כל היום על יד המחשב, בקושי קם לאכול או לישון, מה עושים? זו ממש אובססיה!

תשובה: כל תופעה שהיא בגדר תופעה מוגזמת וכזו שאין בה הפסקות או הפוגות [ גם במתבגרים] ראויה לבחינה ובדיקה מחדש, אני ממליץ לפנות ליועצת, למחנכת, למורה ולבדוק מה קרה. אולי שם נעוצה הסיבה ?

שאלה: בני הקטן אוסף שיערות מכל קצוות הבית, מהחתולים וכן מעצמו ומאנשים אחרים.. ואוכל אותן! מה עושים? אני ממש חרדה.

תשובה: התאור שלך מתאים להפרעת אכילה הקרויה 'סינדרום פיקה'
PICA SYNDROM
זו הפרעה המתבטאת ברעב לחומרים בלתי אכילים יש מי שאוכל אדמה, בדלי סגריות, צבעים, קליפות ביציםאו שיער כמו במקרה של בנך.
בנך זקוק לטיפול כי הוא עלול גם לפתח חסימת מעיים בעקב אכילת חומרים בלתי עכילים.
האוכלים צבעים עלולים לסבול מהרעלות עופרת או חומרים אחרים בתעשית הצבע. אלו מצבים המחייבים טיפול.

שאלה: הילד שלי ננשך באופן קבוע בגן, האם יש לכך השלכות על מצבו הנפשי? הוא בוכה כל הזמן.

תשובה: ההשלכות על בריאותו הנפשית של הילד ברורות : הוא נמצא בסביבה שאינה נעימה לו , מפחידה ואף מדווח לך על כך.
יש כמובן לקחת בחשבון גם את האלמנטים הגופנים ( פציעה / זהום) של הנשיכה עצמה.
אי לכך : יש לפנות לפקוח על הגנים , (כל גן נמצא בפיקוח ברשות המקומית) על מנת שאלו יפעלו בענין.

שאלה: הילד שלי ננשך באופן קבוע בגן, האם יש לכך השלכות על מצבו הנפשי? הוא בוכה כל הזמן.

תשובה: ההשלכות על בריאותו הנפשית של הילד ברורות : הוא נמצא בסביבה שאינה נעימה לו , מפחידה ואף מדווח לך על כך.
יש כמובן לקחת בחשבון גם את האלמנטים הגופנים ( פציעה / זהום) של הנשיכה עצמה.
אי לכך : יש לפנות לפקוח על הגנים , (כל גן נמצא בפיקוח ברשות המקומית) על מנת שאלו יפעלו בענין.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום