שאלות נפוצות מפורום תרופות ורוקחות

בדקסמול קולד קיים חומר מכייח שעלול לגרום לבחילות. חומר זה איננו קיים באקמול פורטה. יתרה מכך החומרים הפעילים בכדור אקמול פורטה אינם אמורים לגרום לבחילה אלא במקרים נדירים. יתכן והרגשת הבחילה נבעה מהרגשה כללית רעה או מסיבה אחרת שאינה תלויה בכדורים שבלעת.
בכדור דקסמול סינוס לא נמצא המרכיב המכייח, ומרכיבי כדור זה אינם אמורים לגרום לבחילה, לכן תוכלי לנסות להשתמש בו על מנת להקל על תסמיני השפעת.

על כל תרופה מופיע תאריך תפוגה. תאריך התפוגה מופיע הן על האריזה החיצונית (הקופסא) והן על האריזה הפנימית (בקבוק במקרה של סירופ, בליסטר במקרה של כדורים וכו'). על התכשיר עצמו (הכדורים/ הקפסולות/ הנרות ), לא מוטבע התאריך לכן כדאי מאד לא להשתמש בתכשיר שאינו באריזתו.
אין להשתמש בתרופה שפג תוקפה. בד"כ תאריך התפוגה נקבע בהתאם ליציבות החומר הפעיל בתכשיר, יציבות הפורמולציה (הסירופ, הטבליה..) ומקובל לומר שבכל חצי שנה מיום תאריך התפוגה פוחתת יעילות התכשיר ב-10%. מכאן נוכל לומר כי אם נלקחה תרופה שעבר תוקפה הרי שיעילותה פחותה.

שמן פראפין משמש כתרופה לריכוך הצואה. השימוש בו לא נועד להיות ממושך אלא רק במקרי הצורך, כאשר ישנה המלצה לא להשתמש יותר מאשר שבוע ברציפות. המינון ליום נע בין כף ל-3 כפות פעם ביום.
מקובל להעריך את הערך הקלורי של שמנים כ-45 קלוריות לכל כפית. (לצורך הענין כפית = 5 סמ"ק וכף= 15 סמ"ק).

אמנם שני התכשירים שציינת מיועדים להורדת השומנים בדם, אך החומר הפעיל בשניהם אינו זהה.
החומר הפעיל ב-LIPANOR הוא CIPROFIBRATE, ואילו החומר הפעיל ב- LIPITOR הוא ATORVASTATIN.

אספירין ואיבופרופן (החומר הפעיל באדקס פורטה), נמנים על קבוצת תרופות הנקראת :תרופות משככות כאב לא סטרואידליות". הרבה פעמים רגישות לאחת מבנותיה של משפחה זו תצביע על רגישות לשאר בנות המשפחה. מכאן הפריחה שהופיעה הן בלקיחת אספירין והן בלקיחת אדקס פורטה.
לאופטלגין תופעת לוואי די שכיחה של הופעת פריחה. מכאן הפריחה שהופיעה בלקיחת אופטלגין.
ניתן לבדוק רגישויות לתרופות ומזון בבדיקה פשוטה הנערכת במרפאת אלרגיה

קיימות היום בשוק תרופות מצוינות נגד כאבים. תרופות אלה יעילות מאד ובעלות מעט תופעות לוואי יחסית לתרופות "הישנות". תרופות אלה מצריכות מרשם רופא ולכן לא אמליץ עליהן בפורום, אך פניה לרופא המשפחה תועיל במקרה זה.
הכדור פרוקסול פורטה יעיל בשיכוך כאבים כרוניים והוא משלב בתוכו שני מרכיבים יעילים. אני בכל זאת הייתי ממליצה על אחד התכשירים החדישים יותר.

בנוגע לSSRI: אלו תרופות מהדור החדש ואפיונן בכך שהן יותר ספציפיות, ופועלות רק על חומר כימי מסוים במוח (סרוטונין) ולא על כל המעבירים העיצביים(נוירוטרנסמיטורים). התרופות מסוג זה חוסמות את ספיגתו מחדש של הסרוטונין ועל ידי כך הוא נשאר זמן רב יותר באתר הפעולה. דרך פעולה זו הינה אנטי דכאונית משום שמשערים שדיכאון נגרם בגלל ירידה בכמות אותם נוירוטרנסמיטורים.
בגלל הספציפיות של בנות משפחה זו, תופעות הלוואי המיוחסות אליהן הן פחותות מאלה המיוחסות לדור הותיק יותר. הספציפיות אינה פוגעת ביעילות התרופה.

התכשיר אינו מוגדר כתרופה ועשוי מפרחי באך. בהוראות השימוש שמפרסם היצרן התכשיר בטוח לשימוש גם בהריון וגם בתינוקות.
לפיכך אם את מחסידי תכשיר זה על פניו לא נראה שיש בעיה לתת אותו לבתך.

שתי המחלות מהן את סובלת יוצרות בעיות בגלל שתי סיבות: המחלה עצמה ואינטראקציות בין התרופות למחלות אלה ותרופות אחרות.
בסירופים לשיעול: סירופים נגד שיעול מכילים בד"כ חומרים שמדכאים את השיעול. חומרים אלה עלולים לגרום בחולי אסטמה לאי ספיקת ריאות בגלל הצטברות הפרשה ריאתית ודיכוי השיעול. מסיבה זו את מוצאת את האזהרה לגבי חולי אסטמה בכל הסירופים. כמו כן חולים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס מטופלים בתרופה, ומכיון שלתרופה זו עלולות להיות אינטראקציות עם תרופות אחרות ומכיון שתרופות אחרות אינן מומלצות במקרים של תת פעילות של בלוטת התריס, תמצאי בהרבה תרופות אזהרה לחולי תת פעילות של בלוטת התריס.
אוכל להציע לך להשתמש בכדורי מציצה שיקלו מעט על השיעול ולהמנע מטיפות אף.

רפלוקס מטופל בד"כ בהצלחה יתרה ע"י לוסק. משך הטיפול המומלץ הינו 4-8 שבועות. במשך זמן זה מושגת מקסימום הריפוי אותה מצליחה התרופה לעשות. המשך לקיחת התרופה במינון הטיפולי לא יועיל יותר ממה שהושג . טיפול ממושך יותר אינו מומלץ גם בגלל תופעות לוואי. נהוג לאחר אותם 4-8 שבועות להמשיך לקחת לוסק במינון נמוך יותר כ"מנת אחזקה".
דעה מקובלת היא כי אורח חיים כפי שאת מתארת, דהיינו המנעות מעישון, מאלכוהול, ממאכלים מטוגנים, שינה במנח מוגבה והמנעות ממספר מאכלים משפרת מאד את איכות החיים.

Isotsard 20 הינה תרופה אשר גורמת לתופעות לוואי כמו כאב ראש, סחרחורת והסמקה. תופעות לוואי אלה מאפיינות את תחילת הטיפול בכדור והולכות ופוחתות עם ההמשך בטיפול בתרופה. ניתן להקטין תופעות לוואי אלה על ידי לקיחת מנות קטנות של התרופה בתחילת הטיפול. בכל מקרה יש להמנע או לנהוג במשנה זהירות בנושא הנהיגה עד אשר התגובה לכדור מתייצבת עם הזמן.

ציפרמיל שייכת לדור חדש של תרופות לטיפול לטיפול בדיכאון.
לתרופות אלה פחות תופעות לוואי יחסית לדורות הקודמים של תרופות אנטי דיכאוניות, וכן בעלות פחות אינטראקציות עם תרופות אחרות. בכל מקרה למשפחה זו פחות השפעה מזיקה ללב מאשר תרופות אחרות.

לוליום בשימוש ממושך ישנן שתי בעיות עטקריות: האחת שבמשך הזמן יעילותה פוחתת ויש לעלות במינון על מנת להשיג אותן תןצאות ושנית שעל מנת להפסיקה לא ניתן לעשות זאת בבת אחת אלה בהדרגתיות על מנת להמנע מתופעות "כמו גמילה".

התרופה TERIL CR ניתנת לטיפול באחד משתי הבעיות: אפילפסיה ומחלת העצב המשולש. לעיתים היא ניתנת גם לטיפול בהפרעות התנהגותיות מסוימות. את התרופה יש לקחת בזמנים קבועים ואין להפסיקה ללא התייעצות עם הרופא. בתחילת הטיפול תתכנה תופעות לוואי של סחרחורת, טשטוש, נמנום ולעיתים בחילות והקאות. יש לבצע בדיקות דם אחת לתקופה אם התרופה נלקחת במשך זמן ממושך. לתרופה יש גם מספר אינטראקציות עם תרופות אחרות, ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא או הרוקח לפני לקיחה של תרופות נוספות.

קו אנזים הינו חומר אשר משפר פעולת אנזימים בגוף. קו אנזים Q10 משמש תפקיד מפתח במערך האנרגיה והנשימה בגוף. מכיוון שהלב הינו צרכן "כבד" של אנרגיה, משפיע עליו קואנזים זה. ההשפעה הינה הן שיפור תפקודו של לב בריא והן שיפור תפקודו של לב "חולה". לא ידוע לי על השפעתו על החניכיים.

לינק בעברית:
www.healthclub.co.il/article/default.asp?kind=1
בלינק זה קיימות מספר כתבות ביניהן גם לגבי Q10.