שאלות נפוצות מפורום זוגיות חברה ותעסוקה
קינאה נובעת פעמים רבות מחולשה, העדר ביטחון עצמי, וכו'. ידוע כי נקודות חולשה שלנו פושטות את הלבוש האמיתי, ומתחפשות לדבר אחר, באמצעות כסות כוחנית כלשהי. הקינאה, פעמים רבות, היא אחת מהמופעים הללו.
שאלה: אני ובעלי עוברים משבר רציני במערכת היחסים שלנו. אני מבקשת ממנו כבר כמה חודשים שנלך יחד ליועץ זוגיות אך הוא מסרב. החלטתי ללכת לפסיכולוג לבד, האם לדעתך זה יכול להספיק כדי לשקם את הערכת יחסים שלנו?עשית את הכי טוב שאפשר. פעמים רבות, או בעצם: מרבית הפעמים, אני מייצר תכנים מהסוג שמביא את הגברים לחדר
העבודה, בעקבות נשותיהם. אני מניח שכך צפוי לקרות אצלכם.
רבים מאיתנו מרגישים בליבם את האמת לגבי מלאכה כזו או אחרת: מה שידענו ורצינו לעשות
לפני שנה או שנתיים - אנחנו לא רוצים או שחוששים שלא יודעים לעשות, כעת.
זה לא רק שהאחרים (נניח הצעירים...) יודעים יותר טוב. זה גם בגלל שאנחנו בעצמנו
משתנים.
ולכן טוב תעשי אם בטרם תצאי החוצה, תעשי סדר פנימה. תהליך ששמו 'הכוון תעסוקתי' -
מייצר את הכיוון, דהיינו: את פרישת התעסוקות שכן מתאימות לך. תוכלי לקרוא על כך
באתר שלי. תהליך כזה, שאצלי לוקח כ 5-6 שעות בלבד, מייצר את הבהירות הפנימית אצל מי
שיוצר לדרך.
ההערכות אח"כ היא עניין של מיומנויות וטכניקה, שאינה דורשת הרבה, ממי שהיה כבר
בעולם העבודה: קורות חיים מסוגננים כראוי, ראיונות מנוהלים טוב, וכו'.
טקסי פולחן חברתיים מהווים ביטוי לצורך של החברים ב'קבוצה'. בעצם, מה שמתרחש שם הוא: העברת ציפיות, יצירת קונצנסוס, והפחתת עמימות ומסתורין - וכל אלו מהווים מה שמסייע לרבים. וחוץ מזה, תמיד תקחי את הזכות לאמר תודה, ולא - ופשוט אל תלכי לארועים שכאלו.
אני בת 30 מת"א ואין לי מעגל חברים. אני אדם שרוצה לחיות ואוהב טיולים ואטרקציות אלא שאני חולמת ולא מעיזה. היכן למצא את האנשים האלו שאוהבים את מה שאני מחפשת?שאלה: את בכיוון הנכון, כי פנייתך מעידה על הרצון לנתק את שיגרת השממה החברתית. קחי את מה שיש ב'עכבר העיר', במדור 'רק השבוע', והקדישי שבועיים שלושה לארועים הללו. במדור 'עניין' יש גם סדנאות רבות שניתן ללכת למפגשי המבוא ללא התחיבות.
צעידה ליד בחורה אינה צריכה להעיד על בוגדנות כלפי בת הזוג. בתמיהה כלפיו, ובייחוס הבוגדנות - את מבטלת לחלוטין את האפשרות שעבור הצעירה, הפעילות הזו מאפשרת הכרות עם אדם מעניין, ולכן היא זו שמעודדת את זה. אם העניין חריג מבחינת הנורמות השכונתיות, טוב תעשה אישתו אם תצטרף אליו.
שאלה: אני רווקה בת 37, אקדמאית בעלת מקצוע חופשי, בודדה מאוד הייתי מעוניינת להכיר אנשים (גברים ונשים) כמוני, על מנת שנוכלליצור ביחד מעגל חברתי מגובש , שיחדיו נצא לבילויים, טיולים, תיאטרון, הרצאות מעניינות, ועוד.יוזמתך לצאת מהבדידות ברוכה. משהו על הבדידות:
אכן, זו חוויה ומהות שרווחת בתרבות המודרנית, וצריכים לדעת לקבל פרקי חיים כשהיא (הבדידות) לצידנו, וגם להעדיף את קיומה במצבים שהאלטרנטיבה היא חבירה למי שאיננו רוצים.
אבל!!!
לכשהיא (הבדידות) עוטפת אותנו יותר מדי, או כאשר רק היא איתנו ובקירבנו - אל לנו להשאר איתה. היא נעשית נגע מאיים, ומכרסם בנו בכל פה, ויש לבצע הנתקות...
וכעת אלייך:
יחד עם הברכות על היוזמה, אני מרשה לעצמי להציע שאל תפתחי חוג או מעגל חברתי משלך. לכשיתחברו אליך עוד שניים -שלושה לכל היותר - תתחברו אתם לפעילויות קיימות שיוזמים אחרים. יש מאגר עצום שכזה ב'עכבר העיר' התל אביבי (ראי במדורים 'רק השבוע' וגם 'עניין'). למרבית הפעילויות לא צריך תקציב בכלל, או תקציב גבוה.
והסיבה להצעתי:
היוזמה אכן מביאה את היוזם להיות פעלתני ו'מסמר הערב' - אבל... יש לארגון הרבה קשיים, ומרבית המיזמים נופלים. איננו עוסקים כעת בלמה זה קורה, אלא האם זה צפוי
שיקרה, והתשובה - חיובית. וחבל שלכשתתקלי בכך - תרגישי שאת לא טובה, ואז תפרשי במפח נפש. עדיף לכן, לצרכי הפעילות של הוצאתך מאימת הבדידות, להסתובב כמו פרפר בין הצוף הקיים, וככה ללקט מי שנפגשים איתו/ה ומתחילים לייצר משהו משמעותי.
הרבה פעמים העבודה הפסיכולוגית דומה לעבודת בישול - ששם צריך לדעת מה עושים קודם
ומה אחר כך, ומתי שמים את כל הרכיבים בסיר אחד.
במצבכם:
צריך לטפל קודם בחלק שבחייו שהוא יותר קל לשינוי, וזה ההתיחסות אליך, והמידה בה הוא מרגיש בטוח איתך. ולכן, מומלץ שהתחנה הראשונה שלכם תהיה: חדר הפסיכולוג.
רק לאחר שינוי דגם התקשורת ביניכם, סביר יהיה להמשיך לחדר האירוח של הוריו, ולשנות שם את דפוס ההתיחסות של בעלך כלפיהם.
