ללא מרשם

רביב סובל הדגיש, כי מטרת הרפורמה הייתה להגדיל את הנגישות לתרופות ללא מרשם ולהביא להוזלתן. מטרה נוספת היתה להביא לייעול המערכת הרוקחית ולביטול חסמי כניסה לתרופות ללא מרשם בעלות פרופיל בטיחותי גבוה. לאחר סיום תהליך החקיקה הממושך בכנסת התוצאה היא שרשימת התרופות המותרת למכירה מחוץ לבתי המרקחת עדיין מצומצמת לעומת הפוטנציאל ולעומת המצב הקיים בחו"ל. כמו-כן, הוטלו מגבלות רבות ומופרזות בכל הקשור לאריזות, לפרסום ולאופי נקודת המכירה. כל המגבלות הללו גרמו לכך שלא נוכל לראות בקרוב הוזלה משמעותית במחירי התרופות חרף הרפורמה.

עם זאת, כי משרד האוצר ימשיך לפעול להרחבת רשימת התרופות שניתן למכור מחוץ לבתי המרקחת, להגמשת המנגנון לשינוי סטטוס התרופות, להתאמה הדרגתית של המערכת למכירת התרופות לתנאי השוק ולהרחבת סמכויות הרוקחים.

לעומתו, תקפו נציגי הרוקחים את רשימת התרופות שאושרו למכירה מחוץ לבתי המרקחת וטענו כי היא חסרת תקדים בהיקפה יחסית לעולם. יו"ר הסתדרות הרוקחים לשעבר, מגיסטר ורדה מיידר, טענה שבשום מדינה בעולם לא אושרו בבת אחת 100 חומרים למכירה מחוץ לבתי המרקחת. לטענתה, הוצאת התרופות ללא מרשם למכירה מחוץ לבתי המרקחת תחסל למעשה את כל ענף בתי המרקחת הפרטיים.

לדברי מיידר, המרווחים ממכירת תרופות ללא מרשם היוו את העוגן האחרון להישרדותם של בתי המרקחת הפרטיים, זאת לאחר שהממשלה חיסלה את כל ההגנות על בתי המרקחת בעשור האחרון. יישום החוק צפוי לצמצם את נתח השוק של בתי המרקחת ולגרום לסגירת בתי מרקחת חלשים, במיוחד באזורי הפריפריה.


עמדת ועדת הרווחה ובראשה שאול יהלום היתה כי כניסת הרפורמה לתוקף תלויה ביכולת משרד הבריאות להפעיל פקחים על מכירת התרופות. כפי שנקבע בועדה, עד אשר המשרד לא יתחייב בפניו בכתב לא תופעל הרפורמה. גם לאחר קבלת האישור בכתב ממשרד הבריאות יידרשו עוד 6 חודשים להפעלת הרפורמה הלכה למעשה.

מגיסטר אלי מרום, עוזר בכיר למנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות, קרא בכנס לשינוי יסודי באופיים של בתי המרקחת הקהילתיים ולהפיכתם למרכזי בריאות וייעוץ תרופתי, לרבות ייעוץ ברפואה מונעת ועריכת בדיקות. מרום אמר כי יש לתגמל את הרוקחים על מתן המידע התרופתי ועל קופות החולים לשאת בעלות הייעוץ כחלק מסל הבריאות. הוא קרא לרוקחים לשנות את מבנה ואופי בית המרקחת, להקים דלפקי שירות וחדרי ייעוץ, וזאת כדי שיוכלו לשרת את קהל הלקוחות בכיוון הייעוצי.

רמת מחירי התרופות ללא מרשם בישראל אינה גבוהה יותר מאשר בארה"ב ובאנגליה ולעיתים אף נמוכה מהן. גם בהשוואה למחיר המלא (הלא מסובסד) של התרופות רמת המחירים זהה. חברות התרופות עומדות מבולבלות נוכח הדרישה להוריד את מחירי התרופות, שכן משרדי האוצר והבריאות טרם הסירו את הפיקוח על מחירי התרופות. בנוסף, היקף המגבלות שהוטלו על מכירת תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת הוא כה רב שאיננו מאפשר את הוזלתן. בין השאר מדובר על ייצור אריזות בטיחותיות מיוחדות, דבר שיחייב שינוי בקווי הייצור, והוספת מלל על האריזות, אגרות חדשות לאריזות ולפרסום והגבלה על כמות התרופות באריזה. כל זאת, בנוסף לגידול הצפוי בעלויות ההפצה עקב הגדלת פריסת נקודות המכירה, יגדילו את הוצאות החברות ויימנעו את הוזלת התרופות.

שוק התרופות ללא מרשם בישראל הוא שוק מנוון ביחס למדינות אירופה והוא עומד על 15% מכלל שוק התרופות לעומת 30% באירופה.

מרב שפירא, מנכ"ל משותף במכון המחקר "מידע שיווקי" (סי.אי.), הציגה בכנס ממצאי סקר בנושא מכירת תרופות מחוץ לבתי המרקחת. מהסקר עולה, כי הציבור מגלה פתיחות למכירתן של תרופות ללא מרשם רופא ברשתות מזון. כ- 60% (שני שלישים) מהציבור סבורים, כי מתאים שתרופות ללא מרשם רופא, כגון אקמול, ימכרו ברשתות המזון על המדפים. לעומת זאת, רק כשליש סבורים כי מתאים שתרופות ללא מרשם רופא תימכרנה במתקנים ציבוריים כגון קניונים, תחנות דלק וכדומה.


בואו לדבר על כך בפורום תרופות ורוקחות