מעשנים? כדאי לקרוא

לאתר מכללת תמורות
עוד על עישון וגמילה מעישון: ערוץ "גמילה מעישון" בדוקטורס

עישון הטבק הוא הגורם העיקרי לתמותה ולתחלואה במדינות המפותחות. כיום ידועות 25 מחלות קטלניות ובניהן מחלות הסרטן השונות (בעיקר סרטן ריאות), מחלות לב, מחלות דרכי נשימה, בנוסף פגיעה בתפקוד המיני, שינויים בעור ובשיניים ועוד.
בשנים האחרונות רוב הציבור מודע לנזקים הנגרמים מעישון, למרות זאת כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת במדינות המערב מעשנת בקביעות.
מחקרים מראים שרוב המעשנים אינם מאושרים משעבודם לסיגריות, ורובם אף מנסים להיגמל. יותר מ- 50% מהמעשנים ניסו להיגמל, אך רק 10% מאלו שניסו להיגמל הצליחו להחזיק מעמד שנה ויותר.

אנחנו שומעים מדי פעם על מטפל זה או אחר שמצליח לגמול ללא מאמצים ובפגישה אחת. אלו מקרים נדירים, שתמיד יכולים להתרחש אצל כל אחד. אבל מי שמבטיח שיגמול ללא מאמץ בזמן קצר, למעשה מכריז הכרזות ללא כיסוי.

היסטוריה:
מקורות העישון הם מהמאה ה-15 בתקופת גילוי אמריקה מלחיו של קולומבוס מצאו את הצמח וקראו לו "טובגו", ובמרוצת הזמן התקבל השם טבק.
אומרים שהענקת הטבק לאדם הלבן הייתה נקמתם המתוקה של האינדיאנים. אם אכן זה נכון זו הייתה נקמה מתוחכמת ומוצלחת מאוד. האינדיאנים עצמם נהגו לעשן טבק לצרכים טקסיים בלבד.
עד ראשית המאה 20 נהגו ללעוס את הטבק גברים קשוחים כמו מלחים, חיילים שכירים, בוקרים חסרי רחמים וכו´. עישון סיגרים ומקטרת אפיין יותר את החברה הגבוהה, אצילים, בחצר המלוכה, אומנים בוהמיים.
בחצר המלוכה של אנגליה של המאה ה-15 הועברו שיעורים פרטיים לעישון ובהם התרכזו בעיקר בעישון חברתי, צורת החזקת הסיגר או המקטרת, תנוחות של עישון, נימוסים הקשורים בו.
עם הופעת הסיגריה הלבנה במאה ה- 20 חל שינוי בהרגלי הצריכה, מוצר זה הפך המוני ונפוץ בכל שכבות האוכלוסייה. חברות הסיגריות השכילו להשריש ולהגביר את השימוש בקרב ההמונים.
בתחילה כל מעשן היה צריך לגלגל את הטבק בנייר.
בשלב הבא חברות הטבק פתחו מכונות המגלגלות את הסיגריות והעישון הפך יותר נגיש.
המצאה רדפה המצאה וכך הופיע האריזה הקשיחה המסוגלת לאחסן בתוכה כמות גדולה של 20 סיגריות, כך שכל אחד יכול היה לשאת כמות סיגריות גדולה מבלי שיתקמטו.
בשלב הבא נולד הפילטר , שעשה "שרות דוב" למעשנים. אומנם נוח יותר לעשן מבלי שמתפורר מלמטה אך בזכות הפילטר העישון הוא כמעט עד סוף הסיגריה, ובשליש האחורי של הסיגריה מצויה כמות גדולה ביותר של רעלים שמצטברים.
עד שנות השישים העישון היה נחלת הגברים, ובעקבות כל המהפכות הפמיניסטיות החלו הנשים לאמץ הרגלים של הגברים, ביניהם גם העישון. היום כבר יש לא מעט נשים שמעשנות סיגר ומקטרת.
רק בשנים האחרונות, החל גל גדול של פעילות אנטי עישון, תחילה בארצות הברית וכיום בהרבה מדינות העישון "מוקצה מחמת מיאוס".

עשן הסיגריות הוא תערובת המכילה כ- 4000 מרכיבים כימיים, העיקריים מביניהם ניקוטין, עטרן, פחמן חד חמצני, ותחמוצות חנקן שונות.

הניקוטין:
הניקוטין הוא חומר רעיל: הזרקה לווריד של 50 מלי גרם ניקוטין טהור גורמת למוות, שמקדימות אותו עוויתות עקב אי ספיקה של הריאות. הניקוטין פוגע באיברים שונים בגוף גם אם הוא ניתן בכמויות קטנות.

פעולה:
מרגע השאיפה עד שהניקוטין מגיע למוח עוברות 7 שניות בלבד.
הניקוטין הוא סם הגורם להתמכרות פיזיולוגית. הוא מאיץ את דופק הלב, מגביר את קצב הנשימות ומוריד את טמפרטורת העור. הוא מעלה את לחץ הדם על ידי כיווץ כלי הדם.
הניקוטין גורם לעצבנות סחרחרות וחוסר יציבות.
בנוסף הניקוטין משפיע על מרכז ההקאה בגזע המוח ויכול להביא לתחושת בחילה וחוסר תאבון.
הניקוטין גורם לאימפוטנציה ומחיש את תהליך סתימת העורקים המובילים דם לפין.
הניקוטין והפחמן החד חמצני גורמים נזק ללב.
בממוצע כל סיגריה מכילה 1.5 מיליגרם ניקוטין.

עטרן (זפת):
זהו חומר מעובה דביק המתקבל בתהליך הבעירה, בעל ריח חזק.
זו תערובת המכילה חומרים כימיים רבים, כ- עשרה פחממנים, שבניהם הנזפרין- שהוכח שהוא גורם לסרטן.
לאחר השאיפה העטרן מתיישב בריאות ו 70% ממנו נשאר שם.
הגזים הפוגעים בדפנות מאפשרים לעטרן לחדור דרכם ולהצטבר בשכבת התאים העמוקה יותר ולגרום לסרטן ומחלות ריאה נוספות.

חד תחמוצת הפחמן:
בזמן העישון נכנסים לריאות גזים שונים, ביניהם חד תחמוצת הפחמן ההרסנית.
גז זה הוא חסר צבע וריח ומופיע בסיגריות בריכוז גבוה עד 640 מהרמה הנחשבת בטוחה במפעלי תעשייה.
הגז מתחבר להמוגלובין שבאריטרוציטים ומונע מהם להיקשר עם חמצן, זיקתו של הגז להמוגלובין היא פי 210 מזו של חמצן. לכן כמות החמצן המועברת לרקמות ושריר הלב קטנה . הדבר דומה לעלייה להר בגובה של 2000 מטר ומעלה, שם קשה יותר לנשום.
לכן אנשים שרק התחילו לעשן ומעשנים רק 6 סיגריות ליום חשים עייפות וקוצר נשימה.

תחמוצת החנקן:
תחמוצת החנקן מגרה את מערכת הנשימה ועקב כך נוצרות מחלות כגון ברונכיט ושיעול. התחברות של תחמוצות אלה עם חומצות אמינו מסוימות גורמות ליצירת תרכובות מסרטנות.

גזים מגרים:
הגזים המגרים שבעשן הסיגריות מגרים את התאים הריריים העדינים של דפנות כלי הנשימה, גירוי זה גורם יצירה מוגברת של ריר, שנועד להרחיק את החלקיקים הרעילים.
בנוסף לזה חל שיתוק של הריסיות, (השערות שבדפנות הברונכות) עקב מעבר עשן הסיגריה, הגוף אינו מסוגל להיפטר, גם על ידי שיעול, מהחומרים המזיקים. הריר עם החומרים המזיקים נשאר כלוא בדפנות ועמו נשארים הכימיקלים המזיקים שבעשן הטבק.
הם הורסים את התאים החיצוניים ויוצרים פצעים דרכם נכנסים חיידקים. כל עוד נמשך הגירוי, הפצעים אינם מגלידים כי חסרה שכבת ציפוי טבעית העוזרת להחלמתם. בצורה זו נחשפות הסמפונות להתקפת פתוגנים וגם לשינויים סרטניים ברקמות.

מערכת הנשימה:
שיעור התמותה ממחלות ריאה גבוה בקרב מעשנים פי ארבעה לעומת לא- מעשנים.
המחלות הן: ברונכיט כרונית, אמפיזמה, סרטן הריאות, הלוע, הוושט, החיך.
כמו כן העישון תורם גם להתפתחות סרטן בשלפוחית שתן, לבלב, כליה וקיבה.

מערכת לב וכלי דם:
מעשנים סובלים מאוטם שריר הלב פי שמונה מאנשים שאינם מעשנים. קיימת שכיחות יתר של מקרי מוות פתאומי עקב הפרעות פתאומיות בלב בקרב מעשנים.
מחקרים הראו שהתמותה של צעירים בן 35-45 ממחלות לב קורונריות היא פי חמש.
העישון הוא גורם סיכון מרכזי במחלות של הסתיידות עורקים היקפיים וקורונריים. למעשן יש סיכוי רב לפתח אנגינה פקטוריס בגיל צעיר.

העישון גורם לנטייה לשיבוש בקצב פעולת הלב: פעימות מוקדמות, פלפיטציות וכך עולה סיכוי המעשן לסבול מהפרעות קצב הלב ומוות פתאומי.
עקב הסתיידות והצרות העורקים, העישון עלול לגרום היווצרות של קרישי דם בריאות, ולאירוע מוחי.

מערכת העיכול:
החומרים המגרים בעשן מגרים את רירית הקיבה והמעיים, מצב המגביר את ההפרשות החומציות בקיבה ואת ההתכווצות הטבעית של צינור העיכול.
עקב גירויים אלה המעשנים סובלים יותר מצרבות ומכיבי קיבה. מחקרים הראו שקצב הריפוי של הכיב משתפר ככל שיורדים בכמות הסיגריות.

מערכת העצבים:
אחת הבעיות היא פגיעה בהספקת החמצן למערכת העצבים המרכזית.
הגירוי הנגרם למוח גורם לעיתים קרובות להפרעות שינה, כאבי ראש, שכחה ורעד בידיים.
עצב הראייה רגיש במיוחד לניקוטין ועלול להיגרם בו נזק המתבטא בירידה בחדות הראייה.

מערכת העור:
מעשנים שמעשנים מעל 15 סיגריות ביום חווים קמטים והצהבה של העור, בעיקר עור הפנים. אפשר לזהות מעשנים על פי תכונות פניהם. ההצהבה והקמטים קשורים לפגיעה בזרימת הדם בעור, הגורמת להזדקנות מוקדמת של העור. העישון גורם להתכווצות כלי הדם שמובילים חמצן וחומרים חיוניים לעור דרך הדם.

תפקוד מיני:
מחקרים הוכיחו קשר ישיר בין בעיות זקפה ועישון. במחקר נבדקו 1000 גברים עם בעיות זקפה, 80 אחוז מהם היו מעשנים.
מחקר נוסף מצא קשר בין העישון וזרימת הדם בכלי הדם המובילים לפין.
בנוסף העישון מוריד את האון המיני והחשק. העישון פוגע בפוריות, תהליך יצירת הזרע מופחת, הכמות והאיכות נפגעות.

נשים המעשנות זמן רב סובלות יותר מאי סדירות במחזור, ירידה בפוריות, דמומים ומהקדמת גיל המעבר, מאשר נשים לא מעשנות. כמו כן הן מגיעות למנופאוזה שנתיים בממוצע לפני הלא מעשנות.
מחקרים מעידים על ירידה של 43% מהפוריות אצל מעשנות.
מחקרים הראו שנשים מעשנות, הנוטלות גלולות למניעת הריון סובלות פי 10 מהתקפי לב לעומת אלה שלא מעשנות.


פה חניכיים ושיניים:
מחקרים מעידים שמעשנים עלולים ללקות בסרטן הפה בשיעור גבוה פי 9 מאשר האנשים שלא מעשנים.
ריכוז הסידן ברובד הדנטלי של מעשנים גבוה יותר באופן מובהק, דבר המשפיע על קצב יצירת האבנית.
מחקרים אחרים מעידים שבמעשנים נסיגת החניכיים גדולה ודלקות החניכיים חמורות יותר ככל שהעישון כבד יותר. בנוסף השיניים מצהיבות וריחות לא טובים מופצים מהפה.

נזקי העישון הכפוי:
עישון פסיבי הוא עישון לכל דבר, העשן היוצא מהסיגריה רעיל יותר מזה שיוצא דרך פיו של המעשן, כי חלק נכבד נשאר אצל המעשן.
אנשים הנמצאים בחברת מעשנים וחשופים לעשן במשך תקופה ארוכה מסתכנים בתפקוד ריאות פגום, וסיכוייהם להתקף לב גבוה לעומת אלה הנהנים מאוויר נקי.
מעשנים פסיביים רבים מפתחים אלרגיות והתקפים אסטמתיים.
כמו כן רואים שאנשים, השוהים קבוע במחיצת מעשנים חולים בסרטן ריאות בשיעור גבוה לעומת אנשים שאינם חשופים לעשן סיגריות.

הריון:
העובר של אישה בהריון שמעשנת הוא קורבן להרעלה:
כתוצאה מהעישון של האם העובר חווה עלייה בקצב הלב ולחץ הדם, הפרעות במאזן החומצי בסיסי של דם העובר.
קיימת הפרעה לגדילתו והתפתחותו של העובר, ישנה שכיחות רבה ללידת פגים.
קיימת שכיחות גבוהה יחסית של מומים שמקורם בפגם במערכת העצבים, שפה וחך שסועים, מומי לב ומומים במערכת העיכול.

ילדים השוהים במחיצת מעשנים:
ילדים עד גיל חמש ובמיוחד פעוטות סובלים בשכיחות גבוהה יותר מדלקת ריאות, ברונכיט, דלקות גרון ודלקות קרום המוח.
ילדים הם רגישים במיוחד ונרשמת מייד עליה בקצב הלב ולחץ הדם, בדומה למעשנים פעילים.


העישון ממכר:
ניתן לצפות בגרפים המראים את ריכוז הניקוטין בדם ביחס לזמן העובר תוך כדי העישון ובין סוף סגריה להדלקת סגריה חדשה: כאשר ריכוז הניקוטין יורד האדם נכנס למצב מצוקה, מדליק סגריה ומעשן. הניקוטין הולך ועולה מגיעה לשיא. המעשן מסיים את הסיגריה וריכוז הניקוטין יורד עד שבשלב מסוים המעשן מרגיש צורך, המתבטא בסימפטומים שונים, לעלות את הריכוז בדם ומדליק עוד סגריה.
למעשה ההנאה בעישון היא מהתגובה לתהליך הפיזיולוגי של ניסיון הגוף להוציא את רעל הניקוטין. זו הנאה מדומה, שקרית. אם תשאלו נערים שמתחילים לעשן האם זה טעים או נעים להם? הם יאמרו שלא.

יש הרבה מיתוסים ואמונות טפלות לגבי העישון. אם תשאלו מעשן ותיק מדוע הוא מעשן, הוא יענה "מתוך הרגל", "כדי להירגע", "ליהנות", "כדי להעסיק את הידיים", "להתרכז", "להגביר ערנות", "להרפות מתח". אם יתעמק ימצא עוד הרבה סיבות סותרות זו את זו ומנוגדות, כמו: "כשאני עצוב", "כשאני שמח", "כשאני בודד", "כשאני בחברה".
בעיקר נפוצה האמונה כי העישון מעורר בזמן עייפות , אך מרגיע בזמן מתח.
מכאן אנו מבינים שלמעשה ההתמכרות היא פיזית וכל השאר אלו הרגלים שהתפתחו סביב העישון והם מביאים את המעשן לאשליה שאכן הסיגריה תורמת לו בתחומים האלה. כלומר, העישון הוא מעין הרגל נלמד, בדומה לאפקט פבלוב.
הפסקה אמיתית ויציאה אמיתית מתוך כל ההרגלים הפסיכולוגיים לוקחת בממוצע שלושה וחצי חודשים.

סינון:
חשוב לברר האם הפציינט באמת רוצה להפסיק לעשן. אנו נקבל לטיפול פציינט שברור לנו שגמלה החלטה בליבו שהוא מעוניין להיות אדם "בלתי מעשן".
אם לא גמלה החלטה אמיתית אצל הפציינט להפסיק אז הוא ימצא במהרה את הדרך חזרה לעישון. או שזה "ישמין אותה", או ש"הוא חש חוסר ריכוז בעבודה ופחד לא להצליח", או ש"הוא כאן בגלל אשתו", או מעצירות או משבר, מילואים וכו´.

אדמה: מעשן בחברה, לשם ההנאה, מחלק הרבה סיגריות, "הסיגריה עוזרת לחבר לאחד את כולם".

עץ: מעשן מבלי לשים לב להנאה שלו, מעשן מהר, חושב על מה שיש לו לעשות ולהשיג, לא מרכז ברגע הזה בעישון. יעשן תוך כדי עבודה. הסיגריה גם תשמש אותו להרגעה ומיתון של העוצמות הרגשיות של העץ.

מתכת: האדם עם "מתכת מינוס"- העישון יכביד עליו, יתלונן על הקשיים הפיזיים שהוא יוצר לו, יתקשה להוציא החוצה את העשן, כי הוא לעולם לא יהיה בטוח שיכנס משהו חדש במקום. הוא אפילו מעדיף להישאר עם מה שבטוח וידוע.
הוא צריך גם קצת את העישון כדי לאזן פנים וחוץ. זו הבעיה שלו למעשה, הסירקולציה עם העולם.

"מתכת פלוס" ינסה למצות את המקסימום ולשאוף במלוא היקף בית החזה את העשן, לא להשאיר משהו לא מנוצל. הוא יעשן עד הפילטר, עד שירגיש שאין כלום. אם כבר הוא מעשן, אז צריך לעשן סיגריות כבדות.

המים: ישתדל לשאוף עמוק למעמקים על מנת להזין את הכליות בעודף השקרי היורד מהריאות וכביכול להתחזק. או להחדיר את אש החיים החסרה בכליות.

האש: יעדיף מקטרת או כאשר הוא מתרכז בפתרון בעיה מסובכת לאנושות.

עוד נקודה שחשוב להדגיש: בהפסקת עישון, כמו בגמילה מהתמכרויות נוספות כמו: אכילה של מתוק, שתייה של קולה, אלכוהול, או סמים, מצבים של הימנעות מיחסי מין - יש תעתועי דמיון של הנפש, של חלקים נמוכים בנפש שמשכנעים אתכם שזה "טוב אולי רק הפעם בכל זאת לעשן". דוגמא דומה מהחיים, ששומעים לעתים ממטופלים: יכול להיות שהגבר יחשוב לרגע בגלל עומס טסטוסטרון שאכן הוא מאוד אוהב את הבחורה המסוימת. ואז "כשהאטמוספרות באשכים מתרוקנות" מסתבר לו שהוא לא סובל אותה. כך גם לגבי העישון, מתפתים להדליק סיגריה, מעשנים ומצטערים.

באותו שלב של קושי גם נתפסים לאותם תירוצים רבים ונוצרת התחושה שבהחלט לגיטימי לוותר על הגמילה בגלל הקושי בריכוז, השיעול שהתגבר עם ליחה, או ההשמנה, או העצירות, או כאבי הראש העמומים.

מעל 15 סיגריות נחלק את הגמילה לשני שלבים.

שלב ההכנה כולל:
* קביעת תאריך חגיגי להפסקת עישון.
* התארגנות- לספר לאנשים על התהליך, הנגמל מכין אותם לכך שהוא עלול להיות יותר עצבני, או פחות סבלני, או לחוץ, או לא מרוכז, או עייף. (לא לכל הנגמלים זה מתאים).
* לבקש שלא יעשנו בסביבה שלו.
* שלא יציעו לו סיגריות.

לנטרל גורמים הקשורים לעישון, כגון:
* בילוי בבית קפה.
* בילוי בחברה מעשנת.
* הוצאת כל הסיגריות מהבית
* הוצאת מאפרות מהבית.
* לתכנן שינוי סדר יום, בצורה כזו שלא ´מזמינה עישון´.
* לתכנן איך הוא מצ´פר עצמו לכשיפסיק לעשן, כיוון שהוא למעשה חוסך כסף.
* להדריך אותו לקנות מלאי של ירקות ופרות, מסטיקים ללא סוכר וסוכריות ללא סוכר.

בשלב ההכנה הנגמל ירד לחמש הסיגריות שהוא נהנה מהן בלבד ויוגבל לכמה תנאים:
* לעשן סוג שונה של סיגריות.
* לעשן שני שליש בלבד של הסיגריה.
* לעשן בשעה עגולה.
* לעשן ביד הנגדית.
* לעשן בזוית פה נגדית.
* לעשן במקום מסוים מוגדר בלבד.
* לאפר לתוך בקבוק אחד.

כאשר הנגמל מרגיש שקשה לו מאוד להתמודד עם עישון חמש הסיגריות, יבצע את השלבים הבאים: (את השלבים יש לארגן לו בכרטיסיה שיוכל לשאת בארנק).

ששת השלבים אותם יש לבצע כאשר מתעוררת תשוקה לעשן:
א - לשתות שתי כוסות מים גדושות במהירות.
ב - לשאוף שלוש נשימות עמוקות ולהחזיק את האוויר 5 שניות
ג - להריח את קופסת הבדלים הלחים.
ד - ללחוץ קלות על המחטים / גולות באוזן.
ה - ללעוס מסטיק ללא סוכר.
ו - לטלפן אל המטפל.

בין כל שלב לשלב יש להמתין שלושים שניות.

הניקוטין הוא חומר בסיסי חזק מאוד. ככל שהמאזן הכימי של הגוף חומצי כך הניקוטין נפלט ממנו יותר מהר והמעשן זקוק ליותר ניקוטין למילוי החסר. לעומת זאת, ככל שהמאזן הכימי של הגוף בסיסי כך פחות ניקוטין נפלט ממנו והמעשן זקוק לפחות ניקוטין למילוי החוסר.
לכן להרבות במזון בסיסי: פירות וירקות רבים. לאכול פרות עם גלעינים, כמו שזיפים ולמצוץ את הגלעין.
אפשר להכין בערב, בשעות הקשות יותר, פרוסות דקות של גזר, מלפפון, פרוסות תפוח בלי הקליפה, ובערב לכרסם, ולהעסיק את הפה במזון דל קלוריות ורב סיבים זה.

להמליץ לנגמל על תרגילי הרפיות ונשימות, תכנותים חשיבתיים.

דוגמא: להרפות את הגוף, להתכנס פנימה בצורה מדיטטיבית וכשמגיעים לשקט פנימי משמיעים קול פנימי שמהדהד בכל רחבי הישות: "אני אוהב לנשום אוויר נקי וצח", "אינני יכול לסבול שעשן הסיגריות יפייח את ראותי". "לעולם אני לא אעשן עוד" "אני אדם שלא מעשן".

לחפש משפטי חיזוק כמו: "הם חייבים לעשן כי אינם יכולים לחדול, הם משועבדים. אני יכול".

שלושה ימים ראשונים הם קשים מאוד, צריך להבהיר למטופל שאם יעבור אותם, הקושי ילך ויפחת. כדאי שישנן לעצמו את המשפט הבא:
"התשוקה לעשן תחלוף בעוד דקה," "בכל מקרה בקרוב מאוד אהיה חופשי מתשוקה זו". "כל יום שאני נמנע הימנעות מוחלטת מביא לכך שהיום הבא יהיה קל יותר".

במהלך היום, ללא מדיטציה, צריך לחשוב על ההרגשה הטובה יותר: "הנשימה השתפרה, כתוצאה מכך יש לי מרץ רב, אני רענן יותר". "עור הפנים שלי משתפר
. "אני נראה צעיר יותר" .

כבר כעבור 3-4 ימים להתבונן באנשים מעשנים, לראות את העשן היוצא מפיהם, לשאול: "האם זה יפה". להרגיש תחושת חופש ושחרור, שמחה מהמעבר מהמחנה של
המשועבדים אל החופשיים.

חשוב להבהיר למטופל: אם תיכנע לסיגריה אחת- תיכנע לכולן, ובמוקדם או מאוחר תחזור לעשן בדיוק כפי שעישנת קודם לכן!


העלייה במשקל:
חשש כבד מופיע אצל חלק נכבד מהנגמלים, בעיקר מהנגמלות, שהן תעלנה במשקל.
חשוב לציין שחלק לא עולים כלל במשקל וחלק אף מרזים. אך התופעה אכן קיימת. העולים במשקל מוסיפים כשניים- שלושה קילו גרם למשקלם. תוספת זו יורדת בקלות במשך שלושה ארבעה חודשים אחרי הפסקת העישון. העלייה במשקל לאחר הפסקת העישון מיוחסת לכמה גורמים:

א - לאחר הפסקת העישון החושים נפתחים ומתנקים, כך גם חוש הטעם שאיבד מרגישותו בזמן העישון. ושוב נהנים מטעמי המזון ולכן התאבון גובר.

ב - עם הפסקת העישון יש נטייה להיות פעיל וערני יותר. האדם מגלה בתוכו מרץ רב, וכדי לנצל זאת יש צורך ביותר קלוריות, ולכן אוכלים יותר.

ג - אותם אנשים שהסיגריה אפשרה להם למצות דחפים אוראלים, בלעדיה, נתקפים בבולמוס אכילה שמפצה על חוסר השימוש בפה שהיה קודם לכן.

ד - סיבה נוספת: הנטייה של אנשים לאכול יותר כאשר הם חווים קושי נפשי.

ה - מעשנים הנגמלים, בחלקם שותים הרבה מיצים ממותקים, בכל כוס מיץ יש הרבה מאוד סוכר.

ו - אדם מעשן מוציא יותר אנרגיה להתמודד עם חוסר החמצן, קוצר הנשימה. אבל זה לא צריך להתבטא ביותר מאשר הבדל של קילו במשקל.


דרכים להתמודדות:
א - מסטיק ללא סוכר, יעסיק את הפה כאשר לא ניתן להתגבר על הצורך.
ב - מזונות בעלי סיבים רבים הגורמים ללעיסה מוגברת- פלפלים, מלפפונים, גזר. ניתן לחתוך אותם לפרוסות ארוכות דקות, דומות לסיגריה.
ג - להיות מודע למה נכנס פנימה לתוכנו, לא להרגיש בשום שלב מלאות בבטן. לאכול רק בישיבה, לאכול לאט.
בכל מקרה! לא לחשוב ולהשקיע אנרגיה באיך לא להשמין בשלושה ימים הראשונים לגמילה.

בואו לדבר על כך בפורום רפואה משלימה
ובפורום גמילה מעישון