הגוף זוכר
"זמן קצר לאחר שעברתי ניתוח להסרת שד חשתי לחץ באזור השד השמאלי החסר", מספרת לילי שוקני בת ה- 50, "הרגשתי כאילו השד נלחץ בהתקן לעריכת ממוגרפיה". "לעתים הרגשתי גם כאילו הפיטמה עיקצצה, ולפעמים, הרגשתי פתאום כאב חד, כמו של דקירת סיכה". תחושות אלה באו ונעלמו לסירוגין במשך שבע שנים.
התחושות הטורדניות לאחר הסרת שד אינן נדירות, ומכונות בשפה המקצועית - "תסמונת הפאנטום של השד". התופעה דומה לתופעת הפאנטום (כאב מדומה) שחווים כרותי גפיים.
לפי מחקר גרמני שפורסם בגיליון ינואר 2004 של הירחון Pain, 28% מתוך הנשים שנכללו בסקר חוו תחושות פאנטום. מיעוטן תיארו את הכאב לאחר הכריתה ככאב "חותך וחריף" והאחרות דיברו על "עקצוץ, גרד או לחץ".
"במחקר שערכנו בנושא כאבי פאנטום בשד, נמצא כי כאב בשד לפני הניתוח עשוי להיות גורם מנבא לכאבים לאחר הסרת שד", אומר ד"ר בריאן בלוק, מנהל תחום הכאב במרכז הרפואי ג'והנס הופקינס, בבולטימור, מרילנד שבארה"ב. במחקר דיווחו 31% מהנשאלות על כאבי פאנטום, בין אם עברו שחזור של השד ובין אם לא. 39% דיווחו על תחושות לא מכאיבות. נשים מעל גיל 60 דיווחו על פחות כאב באופן משמעותי, בהשוואה לנשים מתחת לגיל 60.
למרות הנתונים, הרופאים עדיין אינם יודעים בוודאות מה גורם לכאבי פאנטום ולתחושות בשד החסר. אחת התיאוריות גורסת כי במהלך הסרת שד, מנותקים עצבים קטנים בין רקמת השד לבין העור, דבר המביא לארגון מחדש של חיבורי העצבים אל המוח. המוח עשוי לפרש מידע מקצות עצבים קטועים או מעצבים שניזוקו בסמוך למקום הניתוח ככאב, או לפענח אותם כתחושות הבאות מן השד שהוסר. חוקרים אף חושדים כי כאב שהיה טרום הסרת השד נושא עמו דפוס חישה מתמשך במוח, אשר נמשך גם לאחר הניתוח.
"ניתן לטפל בכאבי פאנטום בצורה יעילה בעזרת טכניקות של הרפייה, דיקור ובטיפול תרופתי כגון תרופות נוגדות-פרכוסים וחומרי הרדמה מקומיים" אומר ד"ר בלוק.
לילי שוקני מייעצת לרופאים לשוחח עם המטופלות על הכאבים או התחושות שהן עלולות לחוש לאחר הסרת השד. "זהו חלק מתהליך ההסתגלות של המטופלת, וצריך לדון עליו, כך שנשים לא תחשובנה שהן יוצאות דופן בנושא זה", היא אומרת. ולנשים במצבה, הסובלות מכאבי פאנטום, היא מייעצת לשמור את התחושות האלה בפרופורציה הנכונה: "זה אינו בהכרח דבר רע", היא אומרת - "גופך מנסה לומר לך שאת עדיין אדם שלם".
המאמר תורגם מתוך כתב העת "Mamm" גיליון מאי-יוני, 2004.
תרגום מאנגלית בהתנדבות: דיאנה מרפוגל
