בצל הטרור

פגיעה נפשית בעקבות אירוע טרור אינה מוגבלת לאלו שנפצעו או נכחו בפיגוע. גם אנשים שקרוביהם או חבריהם נקלעו לתופת עלולים לפתח הפרעת חרדה פוסט-טראומטית. עובדה זו מגדילה את קבוצת הסיכון לפיתוח ההפרעה למאות אלפי(!) אזרחים ישראלים.
ההערכה היא שיותר מ-3% מהמתבגרים בישראל סובלים מהפרעה פוסט-טראומטית, אך המוסדות הממלכתיים מגדירים בצורה צרה ביותר את נפגעי הטרור רק כמי שנכח פיזית בפיגוע. וכך, רק מעטים מהילדים מגיעים לטיפול.

זוהי הפרעה השייכת למשפחת הפרעות החרדה. היא נוצרת כתוצאה מחשיפתו של הילד/ה נער/ה לאירוע שבו נשקפה לו עצמו או לאחר (חבר, הורה, אדם קרוב אחר) סכנת חיים או סכנת פגיעה רצינית לשלמותו הגופנית. מיד עם החשיפה לאירוע הטראומטי רוב האנשים חווים פחד, אימה או תחושות של חוסר אונים. אצל מרבית האנשים הפחד והחרדה שוככים, והם חוזרים לתפקוד תקין תוך מספר שבועות. אצל מיעוט ניכר מן האנשים תמונות ותחושות מהאירוע הטראומטי עולות וצפות ללא שליטה. הם חווים מחדש את האירוע בזיכרונות חוזרים ומטרידים, פלשבקים, סיוטי לילה, בהלה מוגזמת, ונמנעים מלעשות דברים שמזכירים את הטראומה (למשל, לבקר במקומות מסוימים, לנסוע ברכב, לישון לבד וכו').

הטיפול ניתן במרפאת הפוסט-טראומה במרכז שניידר לרפואת ילדים, למתבגרים שחוו טרור ישיר או עקיף, הוא מיושם ומונחה על ידי ד"ר איוה גלבוע-שכטמן ממרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן ומומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים, ופותח במקורו על ידי פרופ' עדנה פואה, ישראלית מאוניברסיטת פנסילבניה.
שיטת הטיפול, שנקראת "חשיפה ממושכת", יועדה למבוגרים שסבלו מטראומה בעקבות אירועים קשים אחרים ובעיקר אונס, והוכחה כיעילה ביותר. כעת, מנסים אנשי מרכז שניידר ומרכז גונדה לשחזר את הצלחת הטיפול במתבגרים, ועד כה התוצאות מרשימות 90% מהמטופלים חזרו לחיים שגרתיים.
הטיפול בנפגעי הטרור ממומן על ידי ה-UJA וניתן ללא תשלום. מחקרה של ד"ר גלבוע-שכטמן ממומן על ידי המוסד הלאומי האמריקאי לבריאות נפשית (NIMH), והוא פרוייקט משותף של המרכז למחקר וטיפול בחרדה בפילדלפיה (בניהולה של פרופ' פואה), המרכז לחקר המוח על שם גונדה באוניברסיטת בר-אילן ומרכז שניידר לרפואת ילדים.
המרפאה מטפלת בתשלום גם בילדים אשר נחשפו לחוויות טראומטיות שאינן טרור כגון: תאונות דרכים, אונס, התעללות.

עיקרו של הטיפול הוא עיבוד הטראומה: המטופל משחזר את האירוע בדמיונו, מתוך מעורבות רגשית, אך עם מודעות להיותו בסביבה בטוחה. האירוע מפורק למרכיביו, והמטופל לומד להתמודד עם כל חלק בנפרד. בהמשך, המטופל לומד כיצד לחזור באופן הדרגתי לבצע פעולות מהן נמנע בעבר.
בניגוד לשיטות טיפוליות רבות אחרות, המדגישות היסטוריה משפחתית ופסיכולוגית של המטופל, השיטה החדשה מתמקדת באירוע הטראומטי בלבד. מיקוד זה מאפשר מהלך טיפול מובנה וקצר, כך שתוך כ-12-15 פגישות הילד/מתבגר חוזר לתפקוד מלא.כמו כן, ניתנת הדרכה להורים שבמהלכה ניתנים להם כלים שיאפשרו הבנה וסיוע לילדם.

למעונינים בטיפול ניתן לפנות למרפאת פוסט טראומה בשניידר: 03.5317153

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים