חדשות בסרטן השד
בגליון פברואר של כתב העתRadiology התפרסמו תוצאות ניסוי ראשוני, לפיו ממוגרפיה בטכניקת פאט - טומוגרפיה על ידי פליטת פוזיטרונים (PET ) - מאפשרת לגלות גידולים זעירים ברקמת השד בשלב התחלתי של סרטן.
במהלך סריקת פאט, מוזרק לגוף פלואורודקסיגלוקוז (FDG), מעין סוכר המתעכל בקצב מהיר במיוחד על-ידי תאי סרטן, ובכך מסייע לאיתורם.
ד"ר אריק רוזן מהמרכז הרפואי שבאוניברסיטתDuke שבצפון קרוליינה, ציין כי לרמת הספציפיות הגבוהה של סריקת פאט בעזרת FDG ערך קליני חשוב לגילוי סרטן השד, בהשוואה לכל שיטות הדימות האחרות הנהוגות, כגון: ממוגרפיה רגילה, אולטראסאונד, וMRI-. יחד עם זאת, דימות בעזרת FDG אינו נהוג באופן שגרתי כאשר כבר קיים ממצא חשוד או גידול ורוצים לקבוע את שלב המחלה.
במחקר השתתפו 23 נבדקות מקבוצה בה התגלו ממצאים חשודים כממאירים בבדיקות ממוגרפיה או אולטראסאונד. בניסוי הן עברו סריקת ממוגרפיה בטכניקת פאט על ידי יחידת מכשור משוכללת בעלת שדה ראיה רחב. לצורך ההשוואה, בוצעו גם ממוגרפיה רגילה וביופסית ליבה בעזרת מחט, המתבצעת באמצעות דימות.
בהשוואה בין ממצאי בדיקות אלו לבין תוצאות הממוגרפיה בטכניקת פאט נמצא, כי מתוך 20 מוקדים חריגים שנתגלו על ידי ממוגרפיה בטכניקת פאט, 18 היו ממאירים ושניים - שפירים. סריקת פאט החסירה שלושה מתוך 20 המוקדים הממאירים שנתגלו בממוגרפיה הרגילה. מידת הרגישות של סריקת פאט לצורך אבחון ממאירות היתה 86%. ערך החיזוי החיובי היה 90%, ערך החיזוי השלילי 25%.
מגבלות המחקר ומגבלות ממוגרפיה בטכניקת פאט כוללים, בין היתר, חוסר יכולת לקבוע ספציפיות ברמת דיוק גבוהה, קושי להדגים ממצאים חשודים באזור האחורי של השד, ותשובות חיוביות שגויות של החומר FDG שניתנות בגלל נמק שומני שנוצר ברקמת השד בעקבות בדיקות ביופסיה קודמות.
מסקנת החוקרים היא כי סריקה בטכניקת פאט מסוגלת להדגים גידולים ממאירים בשד בשלבים התחלתיים, וניתן לבצע אותה במסגרת מרפאה, תוך שימוש בכמות קטנה של FDG ובזמן-השגה של 5 דקות. יחד עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בנושא.
מחקר חדש מגלה, כי צריכה של אצות-ים חומות עשויה להוריד את רמת הורמון האסטרוגן בגוף. גילוי זה יכול להוות בסיס למחקר המשך אודות סוגי סרטן תלוי-אסטרוגן, כולל סרטן השד.
במחקר נבדקו חולדות, אשר תוספת אצות ים חומות למזונן הורידה את רמת ההורמון בגופן והאריכה את מחזורי הפריון שלהן. במאמר המדווח על המחקר, מציינת כריסטין פ. סקיבולה, טוקסיקולוגית מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, כי תזונה הכוללת אצות ים אף יכולה לצמצם את הסיכון לחלות במחלה מלכתחילה.
סוגי סרטן תלויי-אסטרוגן אינם נפוצים בקרב נשים בעלות מספר נמוך של מחזורי וסת בחייהן, כתוצאה מהריונות, מחזורי וסת ארוכים וגיל מעבר מוקדם. אצל נשים ביפן, בה התזונה המסורתית עשירה באצות ים, רמות האסטרוגן נמוכות יחסית, ומספר הימים בין מחזור וסת אחד למשנהו גבוה יחסית, בהשוואה לאלו של נשים במדינות המערב. יתרה מזאת, נשים ביפן חולות פחות בסוגי סרטן תלויי-אסטרוגן.
ההנחה הרווחת הייתה כי הסויה היא הגורם לתופעה זו, אולם המחקר החדש שופך אור על צריכת אצות הים כגורם משמעותי אפשרי.
יתרון נוסף בצריכת אצות ים נובע מהעובדה שהן מכילות חומרים נוגדי חמצון. יחד עם זאת, החוקרת מציעה לנקוט זהירות בכל הנוגע לתוספי אצות ים חומות הנמכרים בחנויות מזון וטבע. לדבריה, אצת הים החומה מכילה כמות גדולה של יוד, וכן כמויות קטנות של מתכות כבדות. צריכת אצות הים בצורה של תוסף מזון עלולה להביא לצריכה מוגברת של החומרים הרעילים הללו. כמו כן היא מציינת, כי אצת הים החומה אינה מומלצת לנשים הרות או מניקות, וכן לאנשים בעלי פעילות מוגברת של בלוטת התריס.
מחקר קנדי מגלה, כי איכותן של בדיקות ממוגרפיה לגילוי סרטן השד גבוהה יותר כאשר הן מבוצעות במכונים גדולים ומפוענחות על-ידי רדיולוגים שבודקים צילומים רבים.
במסגרת התוכנית לגילוי סרטן השד בקוויבק, קנדה, בדקו איזבל ט'ברג' ועמיתיה את היחס בין כמות בדיקות הממוגרפיה לבין שיעור הגילוי של סרטן השד וכן לשיעור התשובות החיוביות השגויות.
המחקר הקיף 307,314 נשים ללא סימפטומים של המחלה, בגילאי 50-69. מחברי המחקר דיווחו, שהמגמה הכללית בשיעור הגילוי של סרטן השד לפי גודל המכון היתה מובהקת (P=0.004) . ככלל, שיעור הגילוי המתואם עבור כל סוגי הסרטן למכונים המבצעים מעל 4000 בדיקות לשנה, בהשוואה למכונים המבצעים מתחת ל-2000, היה 1.28 (95% רווח סמך בין 1.07 ל-1.52).
רמת האמינות בפענוח בדיקות בקרב רדיולוגים שקראו מספר גדול יחסית של ממוגרפיות ועבדו במכונים שביצעו כמות גדולה של בדיקות, היתה גבוהה מזו של רדיולוגים שקראו פחות ממוגרפיות ועבדו במכונים שבצעו פחות בדיקות בשנה.
תדירות התשובות החיוביות השגויות לא הושפעה מההיקף הכמותי של הבדיקות במכון, אולם עמדה ביחס הפוך לכמות הבדיקות שהרדיולוג ביצע.
לסיכום, ציינו החוקרים כי תוצאות המחקר תומכות בהנחה, שניתן לייחס את איכות הבדיקות לכמות הבדיקות שרדיולוגים מבצעים וכן להיקף הבדיקות הנעשות במכונים, וההשפעות עשויות להשלים אלו את אלו.
ד"ר ז'אן אורביין, מנהל רפואה גרעינית במרכז הרפואי סנט ג'וזף בלונדון, אונטריו, טוען עם זאת שמסקנות המחקר צריכות להיבחן בהקשר ובמידת המעשיות שלהן שכן המטרה בסופו של דבר היא להפחית את התמותה כתוצאה מסרטן שד. מדיניות בריאות אחראית המבצעת בדיקות ממוגרפיה צריכה למצוא את האיזון העדין בין מספר גורמים כגון: מתן השירותים וזמינותם, מידת הכשרתם של רדיולוגים, סטנדרטים בני ביצוע של איכות הממוגרפיה והיבטים דמוגרפיים של האוכלוסיה.
