יום עיון מעי גס 2005

פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן ומירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הכריזו היום במסיבת עיתונאים על פתיחת "חודש המודעות לסרטן המעי הגס", אשר יחל ב - 1.3.2005 וימשך במהלך חודש מרץ. חודש המודעות מצוין בישראל במקביל למסע הסברה המתקיים בארצות הברית, באירופה ובמדינות נוספות בעולם. במהלך חודש זה תערוך האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה בכלי התקשורת, אשר יתמקד בחשיבות הגילוי המוקדם ויכלול תשדירי טלוויזיה, תשדירי רדיו וכן מודעות בעיתונים. האגודה למלחמה בסרטן תשלח, ללא תשלום, לכל פונה לטלמידע שמספרו 1- 800-599-995 , חוברת מידע מעודכנת בנושא גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס שנכתבה על ידי מומחים בתחום ומופיעה בשפות עברית, רוסית וערבית.

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל (אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים) ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים.

דר' מיכה ברחנא, מנהל היחידה לרישום סרטן לאומי, במשרד הבריאות מסר כי: "בשנה האחרונה אובחנו בישראל כ- 3,000 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת. רוב החולים המאובחנים בישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, עקב ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקות לגילוי מוקדם".

פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן והנשיא היוצא של אירגון הסרטן הבינלאומי, ה - UICC: "על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי (WHO) שיעור התחלואה בישראל הוא בין הגבוהים בעולם, בדומה לשיעור התחלואה במדינות המתועשות והמפותחות כמו ארצות הברית ומערב אירופה. בכל שנה נרשמים בעולם כ - 1,023,250 מיקרים חדשים של סרטן המעי הגס.

המחלה שכיחה במיוחד מגיל 50 ומעלה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים.

שר הבריאות, דני נוה אשר השתתף במסיבת העיתונאים, ציין כי הוא "רואה חשיבות מכרעת בגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ואף הכריז על תכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, אשר תצא לפועל ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן. השר פנה לקופות החולים להגביר את הבדיקות ולהצטרף לתכנית זו. תכנית זו דומה לתכנית הקיימת כבר לאיתור סרטן השד אצל נשים והיא נחוצה נוכח העובדה שסרטן המעי הגס הוא הסיבה העיקרית לתמותה ממחלות ממאירות וגילוי מוקדם שלה יעלה משמעותית את סיכויי החלמה. במסגרת התכנית, בראשה יעמוד פרופ' גדי רנרט ושתבוצע על ידי קופות החולים יוזמן כל אדם מעל גיל 50 לבצע בדיקות דם סמוי בצואה אחת לשנה וחולים אחרים, הנמצאים בסיכון גבוה, יערכו בדיקות בתדירות גבוהה יותר.

"אני מברך את האגודה למלחמה בסרטן על שמצאה לנכון להכריז על חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. הדבר יביא להגברת המודעות הציבורית לנושא ויקדם את התכנית הלאומית ויביא לחיזוקה", הוסיף השר נוה.

פרופ' איתן סקפה יו"ר האיגוד לגסטארואנטרולוגיה ומחלות כבד ומנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה למחלות כבד ולתזונה, המרכז הרפואי אסף הרופא: "למרות האמצעים העומדים לרשותינו לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס עדיין התחלואה והתמותה ממחלה זו גבוהים. הסיבה העיקרית לדעתי היא מודעות בלתי מספקת של האוכלוסיה וגם של רופאי המשפחה. מדובר במחלה שניתנת למניעה וגם לטיפול אם מגלים את המחלה בזמן. לכן, כל האזרחים הבריאים, נשים וגברים כאחד, חייבים לעבור בדיקת סריקה החל מגיל 50 שנה. כמו כן, כל אדם מבוגר, אשר מתגלית אצלו אנמיה מחוסר ברזל, שינוי ביציאות, כאבי בטן ובודאי אם רואים דם ביציאה חייב לדווח על כך לרופאו על מנת שיחליט לאיזה בדיקה להפנותו. כל האזרחים שלהם קרוב מקרבה ראשונה שלקה במחלה חייבים לדווח על כך לרופא המשפחה ולהיבדק בעצמם".

על פי הנתונים הקיימים, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר לאנשים מגיל 50 ומעלה, ומגיל 65 קיימת עלייה חדה במיוחד בתחלואה אצל גברים ונשים במידה שווה. בישראל יש יותר חולים בסרטן המעי הגס בין ילידי אירופה ופחות בין ילדי ארצות אסיה ואפריקה. באמצע נמצאים ילידי הארץ. ניתן להגדיר אנשים באוכלוסייה הכללית, כבעלי "סיכון גבוה" במיוחד לפתח את המחלה במקרים הבאים:
?- אנשים בגיל 40 ומעלה, להם קרוב משפחה אחד או יותר (הורים, אח, אחות וכו') שחלו בסרטן המעי הגס;
?- אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות, או במחלות הנחשבות קדם ממאירות - פוליפ שפיר (אדנומה), בגידול ממאיר במעי הגס, בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות);
?- אנשים עם תסמונת משפחתית של סרטן או פוליפים מרובים במעי. גיל הבדיקה לאנשים בקבוצה זו נקבע על ידי רופא מומחה למחלות אלה.
?- לאנשים בריאים, המצויים באחת מקבוצות "הסיכון הגבוה", מומלץ לבצע קולונוסקופיה מלאה לאיבחון מוקדם. על מועד ביצוע הבדיקה ותדירותה יש להיוועץ ברופא מומחה.

פרופ' גדי רנרט יועץ האגודה למלחמה בסרטן לבקרת סרטן, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשרותי בריאות כללית מרכז רפואי כרמל והפקולטה לרפואה הטכניון, מסר כי: "במחקר שנערך בשיתוף עם ד"ר זאב לב מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, נמצא כי הוספת בדיקות גנטיות לנוכחות גנים הקשורים לסרטן בצואה הצליחה להבחין בצורה טובה בין נבדקים שלהם דם בצואה מסיבה של מחלה ממארת לבין אלו שלהם בדיקה חיובית מסיבה אחרת. במחקר נבדקו מספר תקלות גנטיות בגן k-ras שהוא גן אשר תקלות בו שכיחות בשלב מוקדם של התפתחות תאים ממאירים במעי הגס. במדינת ישראל הוכרז על תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס על ידי בדיקות דם סמוי בצואה. על מנת לשפר את כושר הגילוי של ממאירויות ולהקטין את הצורך בביצוע פעולות פולשניות נערכו בדיקות לנוכחות תקלות בגנים (מוטציות) בתוך דגימת הצואה הנשלחת לבדיקת דם סמוי. בעוד שבדרך כלל בדיקה חיובית לדם סמוי מעידה על סיכוי של כ- 10% לממאירות, הצליחה קבוצת החוקרים להראות כי כאשר הבדיקה חיובית בלפחות ארבעה שדות ובנוסף לכך נצפית תקלה בגן k-ras, גדל הסיכוי לנוכחות ממאירות עד לכדי 80%. בעתיד ניתן יהיה קרוב לודאי להשתמש בבדיקות הגנטיות בצואה לזיהוי מדויק של נוכחות גידולים במעי הגס, תוך שימוש במספר גנים המאפיינים את כל מסלולי ההיווצרות של גידולים כאלו".

ד"ר אריה פיגר, יו"ר ועדת העדכון בנושא גידולי מערכת העיכול באגודה למלחמה בסרטן, מהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי: "שאתות המעי הגס הן שאתות "מיותרות". לו יכולנו לעשות קולונוסקופיה לכל אדם, היינו מונעים את הרוב המכריע של גידולי המעי הגס. מספר חידושים מעניינים ראויים לציון בשנתיים האחרונות: ראשית למדנו לנתח את הגרורות הכבדיות ובאלה שהצלחנו להוציא את כל הגרורות בשוליים נקיים, נשיג ריפוי מוחלט ב 35% מהחולים. העשור האחרון, ובעיקר השנתיים האחרונות, נכנסו לשימוש מספר תרופות חדשות : Oxaliplatin ו Irinotecan הן שתי תרופות כימיות שהעלו את שעור התגובה מ 20% ל 50%. Cetuximab ו Bevacizumab הם שני נוגדנים שהעלו את שעור התגובה עד לכדי 80% והוסיפו חודשים רבים להישרדות החציונית של החולים. אורך החיים הממוצע של חולה גרורתי שהיה כחצי שנה בעשור הקודם הוא עתה מעל לשנתיים. יתרה מזאת, יותר ויותר חולים בשלב מתקדם נכנסים למעגל המנותחים ובסופו של דבר נרפאים ממחלתם. בשנה האחרונה התפרסם מאמר של מחקר שבו נטלה חלק גם הקהילה האונקולוגית הישראלית. מחקר זה בדק האם השילוב החדש של כימותרפיה המכיל Oxaliplatin ישרת גם את החולים המנותחים וישפר את תוצאות הטיפול הכימי המונע. ואכן, אנו יודעים היום, שבעזרת השימוש בתרופה זו אנו מצליחים לרפא 8% נוספים מתוך החולים שבעבר מחלתם הייתה חוזרת לאחר הניתוח. אני קורא למדינת ישראל ולראשיה למצוא את המשאבים הכלכליים המתאימים ולהכניס את התרופות Oxaliplatin, Bevacizumab ו Cetuximab (אווסטין, ארביטוקס, אוקסליפלטין) לסל התרופות. השקעה בריפוי מלא של האנשים הינה השקעה נבונה. אלפי אנשים נוספים יחזרו למעגל העבודה ולמעגל החיים הפוריים. אין לי ספק ששכרנו יצא בהפסדנו הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית".

דר' יחיאל זיו, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום, מהמחלקה הכירורגית במרכז הרפואי אסף הרופא בצריפין וחבר ועדת העידכון לנושא סרטן המעי הגס באגודה למלחמה בסרטן מתריע: "מומלץ בכל גיל, לפנות מיידית לרופא אם מופיע אחד מהסימנים הבאים:
1. דם בצואה- רוב הגידולים בעלי נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, עשוי להופיע דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. יחד עם זאת, אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי אך עלול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואיבחון.
2. שינוי בפעולת המעיים- הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי אל מחוץ לגוף. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות, כגון: עצירות שלא היתה קיימת בעבר, נטייה לשלשול, שינוי בצורת היציאות ונפיחות בבטן. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות - כאשר תופעות אלה אינן חולפות תוך חודשיים - שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.
3. כאבי בטן קבועים- שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.
4. ירידה דרסטית במשקל - מחייבת פנייה לרופא לצורך בדיקה".

ריבוי המקרים של סרטן המעי הגס, שניצפה בשנים האחרונות בארצות המערב וגם בישראל, קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון, ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות האדנומה ולהפיכתה לגידול ממאיר. אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ - 15%) מאובחנת נטיה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה, כמו הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס, שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, על כן עליהם להיות במעקב קפדני יותר ולבצע קולונוסקופיה - בדיקה מהימנה של המעי הגס לכל אורכו, בה מוחדר מכשיר ארוך וגמיש למעי הגס. בחלק מאוכלוסיה זו ניתן, באמצעות בדיקות דם, לאבחן שינוים גנטיים שבעקבותיהם ניתן, לעיתים, להמליץ על פעולות רפואיות מוגדרות לצורך מניעה וגילוי מוקדם. לכן אם במשפחה ריבוי של גידולים במעי, ובמיוחד הופעת גידולים לפני גיל 50, חשוב לפנות לייעוץ.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מסרה כי: "על סמך המחקרים הקיימים היום, אנו מפרסמים המלצות לאורח חיים בריא המיועדות לכל אדם, כולל לאנשים בריאים. המלצות אלה מקטינות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת, ומחלות כרוניות (לב, סכרת):
· לאכול פחות שומן מן החי;
· לאכול יותר סיבים הנמצאים במזונות, כמו: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכד';
· להרבות באכילת פירות וירקות טריים;
· להימנע מהשמנת יתר;
· לבצע פעילות גופנית סדירה;
· להימנע מעישון".

1. גזר טבעי, שאינו מבושל, מסייע במניעת סרטן המעי הגס

תוצאות מחקר שפורסם בעיתון האנגלי "הכימיה של החקלאות והמזון" הוכיחו כי רכיב מיוחד הנמצא בגזר טבעי בלבד מסייע במניעת סרטן המעי הגס ובהפחתת הסיכון לחלות במחלה. מבצעי המחקר, חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה ואוניברסיטת דרום דנמרק, גילו כי מדביר מזיקים הנקרא "פלקרינול" Falcarinol, המצוי בגזר באופן טבעי, ומסייע בהגנה על שורשי הצמח מפני מחלות פטרייתיות, עוזר למניעת סרטן המעי הגס. ה"פלקרינול" יעיל אך ורק כאשר אוכלים את הגזר הטבעי מבלי שעבר תהליך של בישול, אפיה או טיגון, היות והפלקרינול רגיש לחום. חשוב לציין כי הפלקרינול מצוי בשורשי סלרי, פטרוזיליה וירקות טבעיים נוספים, ולכן רצוי לשלב אכילת גזר אחד ליום עם ירקות ופירות נוספים. מר מורטן לארסן, מנהל המחקר, בשיתוף עם המועצה הדנית למדעי החקלאות מנסים לפתח שיטות חדישות באמצעותן ניתן לייצר גזר עשיר בפלקרינול. מחקר זה מתפרסם לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס המתקיים בישראל בחודש מרץ במקביל לחודש המודעות הבינלאומי שיצוין בכל רחבי העולם. במהלך חודש זה עורכת האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה נרחב המתמקד בחשיבותו המכרעת של הגילוי המוקדם.

2. סידן יכול למנוע סרטן מעי הגס בקרב נשים

חוקרים באוניברסיטת מיניסוטה מצאו כי תזונה עשירה בסידן יכולה לסייע במניעת סרטן המעי הגס בקרב נשים. בנוסף, הוכח כי נשים הנוטלות תוספי סידן, ומעלות את רמת הסידן בגופן, מורידות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס אף יותר מאלו המקבלות סידן ממקורות תזונתיים בלבד. במעקב לאורך 8.5 שנות מחקר, נמצא כי מתוך 45 אלף נשים, 482 פיתחו סרטן המעי הגס. בקרב נשים שצרכו מדי יום 800 מ"ג סידן ומעלה, חלה ירידה של 26% בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת נשים שצרכו פחות מ 530 מיליגרם סידן ביום. נשים שצרכו מעל 412 מ"ג סידן ממקורות תזונתיים, ונטלו יותר מ- 800 מ"ג תוספי מזון רמת הסיכון לסרטן המעי הגס ירדה ל- 46%. יש להדגיש כי אחוז הירידה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס נמדד בהתאם לכמות סידן נצרכת, ללא קשר למקורו. חומצות המרה הנוצרות בזמן עיכול השומן גורמות לגירוי דופן המעי הגס. השערת המחקר המדעית היא שהסידן מנטרל את חומצות המרה וכתוצאה מכך מונע את גירוי דופן המעי. גירוי דופן המעי הגס עשוי להיות אחד הגורמים לסרטן המעי הגס בטווח הרחוק. השערה נוספת מניחה כי סידן פועל על נתיבים ביוכימיקליים המווסתים את גדילתם של התאים ובאמצעותם לקבוע אם ייהפכו לסרטניים אם לאו. המחקר פורסם בגיליון ינואר 2005 בעיתון "הסרטן, אפידמיולוגיה, ביו מרקרים ומניעה". מחקר זה מתפרסם לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס המתקיים בישראל בחודש מרץ במקביל לחודש המודעות הבינלאומי שיצוין בכל רחבי העולם. במהלך חודש זה עורכת האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה נרחב המתמקד בחשיבותו המכרעת של הגילוי המוקדם.

3. עישון מגדיל את הסיכון לפוליפים במעי הגס

בכנס ה - 69 של האסיפה המדעית של הקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה הוצג מחקר הצביע על כך שעישון מעלה את הסיכון להתפתחות גידולים טרום סרטניים (פוליפים) במעי הגס. חוקרי "Our Lady of Mercy Medical Center" בדקו 157 איש, בגילאי 55, את הקשר בין פוליפים במעי הגס, תזונה, הרגלי שעות הפנאי, עישון ונטילת תרופות. במחקר נמצא כי מעשנים נמצאו בסיכון גבוה יותר לפתח פוליפים טרום סרטניים, רבים וגדולים יותר במעי הגס מאשר לא מעשנים. על פי בחישוב מיוחד שנעשה במהלך המחקר הוכח כי בכל שנה נוספת של עישון, עולה רמת הסיכון לפתח גידול טרום סרטני ב- 4% נוספים!

4. קפה יכול להגן מפני התפתחות סרטן המעי הגס

צוות מדענים גרמנים בראשות ד"ר תומס הופמן קובע כי מרכיב מסוים הנמצא בקפה, הנקרא מיטילפירידניום methylpyridinium, יכול למנוע התפתחות סרטן המעי הגס. קפה חזק, כגון אספרסו, מכיל פי 2-3 מכמות החומר המצויה בקפה חלש עד בינוני בחוזקו. כמו כן, מרכיב אנטי סרטני זה התגלה בקפה נטול קפאין ובסוגים שונים של קפה נמס. המחקר פורסם בעיתון החקלאות והכימיה של המזון. האגודה למלחמה בסרטן, מסתייגת מיישום מסקנות המחקר, היות ועל אף אפשרות השפעת הקפה על מניעת סרטן המעי הגס, הוא מכיל חומרים אחרים מזיקים ואין לראות במחקר זה משום המלצה לציבור, להרבות בשתיית קפה כאמצעי למניעת סרטן, שכן לשתיית קפה מרובה עלולה להיות השפעה שלילית על הבריאות. מחקר זה מתפרסם לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס המתקיים בישראל בחודש מרץ במקביל לחודש המודעות הבינלאומי שיצוין בכל רחבי העולם. במהלך חודש זה עורכת האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה נרחב המתמקד בחשיבותו המכרעת של הגילוי המוקדם.

5. שמן דגים יכול למנוע התפתחות סרטן המעי הגס

במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת טקסס ופורסם בעיתון "מחקר הסרטן" עולה כי שמן דגים יכול לסייע בהפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. החוקרים, טיפלו בחולדות בעזרת מרכיבים פעילים שונים הקיימים בשמן דגים, ומצאו כי מרכיב ה-N-3 PUFA, בעל השפעה הגנתית על רירית המעי הגס ולכן מונע שלבים ראשוניים בהתפתחות סרטן המעי הגס. ההגנה על רירית המעי נובעת, ככל הנראה, מהשפעה גנטית של מרכיב זה על תאי הרירית והודגמה בהצלחה על ידי החוקרים. מחקר זה מתפרסם לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס המתקיים בישראל בחודש מרץ במקביל לחודש המודעות הבינלאומי שיצוין בכל רחבי העולם. במהלך חודש זה עורכת האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה נרחב המתמקד בחשיבותו המכרעת של הגילוי המוקדם.

6. על הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן מעי הגס

· בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה
בדיקה פשוטה ולא פולשנית המומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 אחת לשנה עד לגיל 75. הבדיקה ניתנת חינם בכל קופות החולים. מטרת הבדיקה לגלות עקבות של דם בצואה שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה גם לגלות נוכחות של גידול קדם ממאיר (פוליפ - אדנומה) או גידול. אם נתגלה פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר ניתן לכרות אותו באמצעות קולונוסקופיה, ובכך להקטין את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס בעתיד. גם אם נתגלה גידול ממאיר בבדיקה, הוא מתגלה בד"כ בשלב מוקדם,דבר המקטין את התמותה ב- 30%. תוצאות בדיקה המעידות על הימצאות גידול, מתקבלות רק אם הגידול אמנם מדמם ביום שבו מתבצעת הבדיקה, לכן היא מתבצעת במשך שלושה ימים רצופים. ניתן לגלות באמצעות עקבות של דם בצואה כ - 50% של הפוליפים הגדולים, או הגידולים הממאירים. לכן יש צורך לבצע בדיקות עוקבות אחת לשנה, כדי לוודא שאין סימני דימום בתוך הצואה.

המועצה הלאומית למניעה, איבחון וטיפול במחלות ממאירות, במשרד הבריאות, ממליצה לאוכלוסיה הכללית הנמצאת בסיכון רגיל, על ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה, מדי שנה מגיל 50 שנה. המלצה זו קיבלה אישור כל הגורמים המעורבים בתחום בישראל בישיבת קונצנזוס ארצית שנערכה בחודש דצמבר 1997, וקיבלה אישור בישיבתה ב- 21.1.2003, אישור התואם את החלטת הדיון שנערך ע"י ארגון הסרטן הבינלאומי, ה- UICC באוסלו, יוני 2002. הבדיקה כלולה בסל השירותים של קופות החולים, וניתנת חינם.

בדיקות נוספות:
· בדיקת פי הטבעת באצבע
בדיקה המתבצעת באנשים מגיל 50 ומעלה. היא מאפשרת לרופא למשש את הגידול כאשר הוא ממוקם בטווח האצבע הבודקת.

· הסתכלות ישירה אל תוך המעי עצמו סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה
הבדיקה מתבצעת דרך הסתכלות בחלל המעי תוך שימוש במכשירים אופטיים שונים. על דור המכשירים המודרניים נמנים האנדוסקופים הגמישים - הפיבר-אופטיים. לקטגוריה זו שייכים:
הסיגמואידוסקופ הגמיש - המאפשר בדיקה בעומק של עד 60 ס"מ מפי הטבעת. בדיקה זו גורמת לאי נוחות מסויימת לנבדקים, אך אינה גורמת סבל. הבדיקה מחייבת הכנה מוקדמת עם חוקן, ונמשכת דקות ספורות. בדיקה זו מאפשרת לגלות גידולים במעי הגס, ומאפשרת לקיחת דגימה לבדיקה פתולוגית, או כריתת הפוליפ.
הקולונוסקופ - הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר לבדוק את המעי הגס לכל אורכו. זו בדיקה מהימנה ביותר, המבוצעת במכונים הגסטרואנטרולוגים בארץ. אין היא מחייבת אישפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת על-ידי חוקני ניקוי. לפני הבדיקה נותנים חומר טשטוש והבדיקה נמשכת כ- 10 עד 20 דקות. יתרונה על-פני כל הבדיקות האחרות הינו בבדיקה של כל המעי הגס לאורכו, ובאפשרות לכרות גם פוליפים שפירים ללא קושי, כדי למנוע את התפתחותם לגידולים סרטניים.

בדיקות אלה מבוצעות בד"כ על פי המלצת הרופא לקבוצות בסיכון גבוה, או כחלק מתהליך האיבחון, כאשר מתעורר חשד למימצא כלשהו.

בשנים האחרונות יש הממליצים על ביצוע בדיקה זו כבדיקת סקר לגילוי מוקדם גם לקבוצות בסיכון רגיל, אחת ל - 10 שנים מגיל 50. יחד עם זאת, אף מדינה עד כה לא החליטה על עריכת בדיקת סקר ארצית באמצעי בדיקה זה.

· צילום רנטגן חוקן בריום בשיטת "הניגוד הכפול" וקולונוסקופיה וירטואלית (קולונוגרפיה)
חוקן בריום הינו בדיקה הכרוכה בהחדרה של מעט בריום עם תוספת אויר, היוצרים שכבה עדינה של חומר ניגודי על דופן המעי, ומאפשרים גילוי פגמים קטנים יחסית. כך ניתן להבחין בחסימות, או בבליטות העלולות להיות גידולים. בדיקה זו פחות מדוייקת מקולונוסקפיה לצורך איבחון גידולים קטנים, ואינה מאפשרת לקיחת דגימות לבדיקות פתולוגיות, או כריתת פוליפים. אם מסיבה טכנית לא ניתן לבצע קולונוסקופיה שלמה של המעי, ניתן להשלים את הבדיקה על-ידי צילום רנטגן בשיטת "הניגוד הכפול". בדיקה זו נעשית רק על פי הפניית רופא.
לאחרונה הוכנסה לשימוש רנטגנאי 'קולונוסקופיה וירטואלית', שהיא בדיקה של כל המעי, תוך שימוש במכשיר C.T., שאיננה מחייבת טשטוש, אולם מחייבת הכנת המעי ע"י חוקנים. בדיקה זו נמצאת בשלבי בדיקה ראשוניים בארץ על מנת לקבוע את יעילותה לעומת אמצעים אחרים.

להלן עמדת האגודה למלחמה בסרטן בנושא זה: "קולונוסקופיה וירטואלית הינה שיטה חדשה, הנמצאת בשלבי בדיקה. שיטה זו אינה מקובלת עדיין בעולם כאמצעי לבדיקת סקר לגילוי מוקדם. ההנחיות המקובלות כיום הן לשימוש בשיטה זו בנבדקים בהם קולונוסקופיה רגילה נכשלה או בנבדקים בעלי סיכון לביצוע קולונוסקופיה רגילה בשל גילם או מצבם הבריאותי. עם התבססות הניסיון והמחקר, אנו צופים לבדיקה זו יהיה מקום חשוב".

בואו לדבר בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול