שבץ מוחי: נכות קשה בקרב מבוגרים

12 אלף חולים לכל מליון איש בעולם חולים בשבץ מוחי בדרגות שונות ובכל שנה לוקים בשבץ 2400 בני אדם לכל מליון. בישראל, למעלה מ- 15,000 ישראלים לוקים מדי שנה בשבץ מוחי והשכיחות עולה עם הגיל.

הסוג הראשון והשכיח יותר (כ- 85%), הינו אוטם במוח- שבץ איסכמי שנגרם כתוצאה מסתימת עורק מוחי ע"י קריש דם שנוצר באזור של עורק הנגוע בטרשת עורקים מתקדמת. בעקבות זאת נגרמת הפסקה פתאומית של זרימת הדם אל המוח. עם הפסקת זרם הדם, נמנעת גם אספקת החמצן וחמרי אנרגיה כגון סוכר לתאי עצב. התא ניזוק או מת תוך דקות ספורות (רק אלו שנפגעים פגיעה מלאה) וכתוצאה מכך לא יתפקדו אותם האיברים אשר נשלטים ע"י אותו אזור מוח שנפגע. קיימות שתי אפשרויות לחסימת כלי דם הגורמות לשבץ מוחי: חסימה של עורק במוח או חסימה של עורקים המובילים דם למוח ובעיקר עורק התרדמה, אחד משני העורקים החשובים בצוואר שתפקידם להזין את המוח.

הסוג השני של שבץ מוחי נגרם מקריעה של כלי דם ודימום תוך מוחי. סוג השבץ המוחי השני נובע משטף דם במוח כתוצאה מקרע בכלי הדם. סוג שבץ זה פחות שכיח והטיפול בו הוא מניעתי ובאמצעות טיפול בגורמי הסיכון למחלה.
גורמי הסיכון לשבץ מוחי הם: יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, סכרת, עישון סיגריות מחלות לב והעדר פעילות גופנית, אשר מגבירים את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים וזו בסופו של דבר עלולה לגרום לאירוע מוחי או לאירוע לב.

יתר לחץ דם הינו גורם משמעותי ביותר אשר במידה ואינו מאוזן כהלכה, עלול לגרום לאירוע מוחי. גורמי סיכון נוספים הם: רמת שומנים גבוהה בדם, סכרת, עישון סיגריות מחלות לב והעדר פעילות גופנית, אשר מגבירים את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים וזו בסופו של דבר עלולה לגרום לאירוע מוחי או לאירוע לב.

לראשונה בישראל, התקיים בשנת 2004 סקר ארצי בנושא שבץ שערך האיגוד הנוירולוגי בישראל בתמיכת המרכז הלאומי לבקרת מחלות ומשרד הבריאות. ההחלטה לרכז סקר ארצי שישמש מאגר מידע על חולים שלקו בשבץ מוחי התקבלה לנוכח העובדה כי מדובר בגורם התמותה השלישי בעולם ולגורם הראשון לנכות.

במסגרת הסקר הארצי, רוכזו ונאספו נתונים על חולים אשר הגיעו לבתי החולים בישראל ואובחנו ככאלה שלקו בשבץ. בין הנתונים שנאספו: ההיסטוריה הרפואית של החולים, תרופות אותן נוטלים, מצבם עם הגעתם לבית החולים, הבירור והטיפול שקיבלו במהלך אשפוזם ומצבם בעת השחרור מבית החולים. תוצאות הסקר הצביעו על כך כי הגיל הממוצע ללקות בשבץ מוחי על רקע איסכמי הוא 71, וכי רוב החולים שהגיעו לבתי החולים סבלו מיתר לחץ דם, סכרת ורמת שומני דם גבוהה.

בישראל לוקים מידי שנה כ- 3,000 חולים בשבץ חוזר.
הסיכון של חולים ששרדו שבץ מוחי ראשון ללקות באירוע נוסף גדול פי 9 מהסיכון של כלל האוכלוסייה, על כן חשובה מניעת האירוע החוזר. הברור המקיף לסיבת האירוע והטיפול בגורמי סיכון עיקריים למחלות לב וכלי דם הוא הפן הנוסף למניעה חוזרת של שבץ מוחי.

במסגרת טיפול מניעתי לאירוע שבץ חוזר, מקובל להשתמש בתרופות נוגדות איגור טסיות הדם כגון: אספירין ופלויקס. רוב החולים מקבלים טיפול באספירין במינונים של 100-325 מ"ג אולם למרות זאת, בתוך 3 חודשים מהאירוע:
- כ- 20% נפטרים
- קרוב ל- 50% הופכים לתלויים וזקוקים לעזרת אדם נוסף בתפקוד היומיומי.

במצבים שבהם החולים לוקים בשבץ חוזר נקבע על ידי האיגוד האמריקאי ACCP American College of Chest Physicianבהנחיות הטיפוליות לשנת 2004 כי התרופה פלויקס עדיפה על פני אספירין. הנחיות אלו התבססו על מחקרים קליניים שפורסמו בשנים האחרונות ושהראו את יעילותה ובטיחותה לעומת אספירין. המחקרים הראו כי ככל שיש לחלוה יותר גורמי סיכון (יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, סכרת, עישון סיגריות מחלות לב והעדר פעילות גופנית) כך גדל הייתרון שבנטילת פלוויקס לעומת אספירין.

סקר השבץ הישראלי הראה כי 14% בלבד מהחולים המאושפזים בישראל לאחר שבץ מוחי מטופלים בפלויקס לעומת 82% המטופלים באספירין. בישראל כלולה פלויקס בסל התרופות לחולי שבץ מוחי הרגישים לאספירין אולם כל קופות החולים מאפשרות למבוטחיהן בעלי הביטוח המשלים את האפשרות לרכוש אותה בהנחה של כ- 50%. פלויקס, הינה תרופה מהדור החדש שנועדה לסייע במניעה של אירועים איסכמיים (אי-ספיקת דם באיבר) כדוגמת שבץ מוחי ואירועי לב כתוצאה מחסימתם של כלי דם.

בואו לדבר על כך בפורום שיקום לאחר אירוע מוחי