דוקטור כואב לי

מערכת העצבים היא רשת של סיבים הפזורה בכל הגוף ותפקידה להעביר פקודות מהמוח לגוף ותחושות מהגוף למוח. מערכת זו אחראית על הפעלת השרירים ועל קליטת גירויים שונים, כמו אלה המזהירים מפני סכנה או נזק אפשריים לגופנו (למשל: טמפרטורה גבוהה, גירוי כואב ועוד). כאשר רשת סיבים זו נפגעת, נפגם מעבר האינפורמציה התקין בין הגוף למוח ובין המוח לגוף.

כשהעצבים חולים, הגירויים מתורגמים ע"י המוח בצורה מעוותת, לדוגמא: גירויים נעימים, כמו ליטוף או מגע של בגד מועברים למוח כגירויים כואבים, שורפים ובלתי נעימים. תופעה נוספת: העצבים הפגועים מייצרים בעצמם גירויים, גם ללא כל גירוי חיצוני. הדבר מתבטא בתחושות לא תקינות, כשהנפוצות הן: הרגשת דקירות, נימול (תחושה כאילו נמלים הולכות על פני העור), כאב, שריפה, תחושת זרמים ורדימות בחלקים שונים בגוף. בדרך כלל העצבים הראשונים שנפגעים הם הארוכים, ולכן לרוב התלונות קשות יותר בחלקי הגוף המרוחקים: בכפות הרגליים והידיים, אבל הן יכולות להופיע בכל חלקי הגוף. תלונות שכיחות אחרות הן הרגשה כאילו דורכים על אבנים או סיכות בזמן ההליכה, או תחושה שהעור מתוח, או שמשהו לוחץ על הרגל.

השם הרפואי של מחלת העצבים בגוף הוא "נוירופתיה". התחושות הלא תקינות והכאבים כפי שצויינו, מופיעים לרוב כבר בשלבים הראשוניים של המחלה, ועלולים להעיד על קיומה. בחלק מהמקרים המצב עלול להתקדם ולערב את העצבים האחראים על תיפקוד השרירים, ואז תיגרם חולשה של השרירים, קשיי הליכה, קושי בביצוע פעולות בידיים וכו'.

בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנת המחלה ובאיתור הגורמים לה, אולם לא תמיד הם ברורים לחלוטין. הסיבות הידועות כיום לנוירופתיה הן רבות. בחלק מהמקרים פגיעה בעצבים ההיקפיים נובעת מסיבוך של מחלות אחרות. בין המחלות: סוכרת, אי ספיקת כליות, אי ספיקת כבד, גידולים, מחלות של מערכת הדם, מחלות דלקתיות ועוד. רבים מחולי הסוכרת סובלים מנוירופתיה, מתוכם כעשרים אחוז סובלים מנוירופתיה מטרידה, שלעיתים קרובות מאופיינת בכאבים חזקים. הנוירופתיה עלולה להופיע עוד בשלבים המוקדמים של הסוכרת, ולעיתים היא אף הסימן הראשון. חשוב לציין, כי איזון טוב של הסוכרת מפחית במידה משמעותית את הסיכוי ללקות בנוירופתיה, לכן יש להקפיד על שמירת רמת הסוכר כל השנה.

גורם נוסף העלול לעודד את הופעת המחלה הוא מחסור בוויטמינים בכלל, וויטמין B12 בפרט (המצוי בעיקר בבשר). צמחונים שלא כוללים בתפריט שלהם תחליפים ל- B12 ואנשים החולים במחלות שלא מאפשרות ספיגת B12 דרך הקיבה ולא מקבלים תחליפים, פגיעים יותר למחלה. מכאן, שתלונות בדבר נימול, שריפה, או כאבים בגפיים, בפרט ברגליים, עלולות להיות סימן למחסור בויטמינים.

מחקרים מלמדים, שעד שלושים אחוזים מהאלכוהוליסטים חולים בנוירופתיה. זאת משום שתזונתם לקויה ולרוב חסרה במרכיבי מזון חיוניים, כמו ויטמינים. האלכוהול הוא אומנם חומר עתיר אנרגיה, אך זו אנרגיה שאינה מורכבת מאבות המזון ולכן אינה בונה את הגוף. בנוסף, קיימות עדויות שלחומר הפעיל באלכוהול, האתנול, יש השפעה רעילה ישירה על העצבים.

לפעמים לאחר זיהום מתפתחת נוירופתיה, וזאת משום שבמעטפת העצב קיימים חומרים דומים לאלה שבמעטפת החיידקים. הגוף יוצר נוגדנים כדי להילחם בזיהום, אך הם מגיבים גם נגד העצב עצמו, ופוגעים בו.

בשנים האחרונות גילו חוקרים, כי אצל חלק מהחולים שסיבת מחלתם לא אובחנה, נמצא שמערכת החיסון שלהם מייצרת נוגדנים נגד העצבים. במקרים כאלה, טיפול שיוריד את רמת הנוגדנים בדם (כמו: תרופות המדכאות את יצירתם, או החלפת נוזל הדם, הפלסמה, המכילה את הנוגדנים) עשוי לגרום לשיפור משמעותי במצב החולה.

הסימפטומים התחושתיים של נוירופתיה הם השכיחים והמציקים ביותר. בדרך כלל הם מורגשים כאמור - תחילה באזורים המרוחקים בגוף: בכפות הרגליים והידיים. החולים מרגישים דקירות, מתלוננים על הירדמות בעור, נימול, הרגשה של שריפה או בערה. ישנם חולים שמתלוננים על כך שכשהם הולכים הם מרגישים כאילו הם דורכים על סיכות או אבנים. יש החשים זרמים או הרגשה שהעור בגפיים מתוח. הכאב, סימפטום שכיח בנוירופתיה, יכול להיות חד, עמום או שורף. הוא מופיע ספונטנית או עקב גירוי לעור כמו מגע או דריכה, ולעיתים הוא מציק יותר בלילה. מכאן, שכאבים בלתי מוסברים ברגליים או בידיים יכולים לנבוע ממחלה של עצבי הגפיים. בנוסף, חולשת שרירים, עלולה אף היא להיגרם עקב נוירופתיה.

איבחון המחלה מתבצע על ידי בדיקת נוירולוג, הכוללת בדיקה גופנית של תחושה, מגע, טמפרטורת גוף, ויברציות ועוד. בנוסף, מבצעים בדיקת הולכה עצבית: מגרים גירוי חשמלי את העצב ובודקים את הולכת הגירוי לאורך העצב.

לאחרונה הוכנסו לשימוש בדיקות חדשניות שהביאו לשיפור ניכר ביכולת האבחנה של המחלה. בשיטה אחת מחברים את החולה למחשב ומספקים לו גירויים של חום וקור או רטט בעוצמות שונות. החולה מתבקש לומר מתי הוא מרגיש שינוי בטמפרטורה או בתנודה. על פי תשובותיו מגדירה התוכנה את סף הגירוי שלו, ולפיו ניתן לקבוע האם מדובר בחולה נוירופתיה. בדיקה חדשנית נוספת היא ביופסיה של העור. לוקחים דגימה קטנטנה מהעור, צובעים אותה וסופרים את קצות העצבים עליה. אם המספר קטן מהנורמה מדובר בנוירופתיה.

הבדיקות מאפשרות לאבחן נוירופתיה, אבל כדי לדעת את הסיבה לה, יש לבצע בדיקות נוספות. כבר קרה שבגלל טעויות באיבחון, חולי נוירופתיה רבים עברו ניתוחים לשיחרור לחץ העצבים על מנת להקל על כאבם, למשל ניתוחים לשחרור העצב בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית) ורק לאחר מכן נעשתה האבחנה המדויקת של נוירופתיה.

הטיפולים במחלה מגוונים ונגזרים מהסיבה למחלה. במידה והנוירופתיה נובעת מסיבוך של מחלה ידועה, כמו: סוכרת, חוסר ויטמינים וכו', מומלץ לטפל במחלה הראשונית. אם הנוירופתיה נובעת מתגובה של המערכת החיסונית נגד מערכת העצבים, יש לתת טיפול מתאים לכך.

בכאבים ניתן לטפל במיגוון צורות: מלבד משככי כאבים רגילים, ישנן תרופות המיועדות להפחתת כאב נוירופתי (כאב שמקורו הוא מחלת העצבים עצמם). למשל - תרופות ממשפחת הטריציקליים. תרופות אלה פותחו במקור נגד דיכאון, אולם מסתבר שיש להן השפעה טובה מאד נגד כאב ממקור נוירופתי. קבוצה נוספת של תרופות היעילות בהקלה על כאב נוירופתי הן תרופות נוגדות כפיון (אפילפסיה). תרופות אלה מדכאות את מעבר הגירויים בעצבים, ובכך מפחיתות את הכאב. טיפול נוסף הוא על ידי משחה שמופקת מפלפל חריף, ואשר גורמת לירידה בכמות החומרים שאחראים להעברת תחושת הכאב בעצבים. יש למרוח את המשחה מספר פעמים ביום, והשפעתה נגד הכאבים מתחילה רק לאחר שבועיים עד שלושה שבועות.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת משפחה