עשר עובדות על צינתור לב

למעלה מ-30,000 איש בישראל בשנה לוקים בתסמונת כלילית חריפה (ACS), שמשמעה הפרעה או חסימה בזרימת הדם בעורק הכלילי (עורק המספק דם ללב). התקף לב שהוא אחת מצורות הביטוי הקשות של התסמונת הכלילית החריפה, נגרם כתוצאה מהיווצרות קריש דם החוסם את חלל העורק. קריש הדם נוצר על פני משטח טרשתי- שומני הנמצא בדופן העורק וכך למעשה נחסמת זרימת הדם ללב.
כ-40%-50% מהלוקים באוטם חד בשריר הלב עלולים למות בתוך שעה או פחות מרגע הופעת הסימפטומים.

תסמונת כלילית חריפה היא מצב הדורש אבחון וטיפול מיידי. ברוב המקרים מיועד הטיפול הראשוני לייצב את החולה באמצעות טיפול תרופתי. אם בעבר הלא רחוק טיפלו בחסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות ניתוח מעקפים, הרי, שכיום בעזרת שילוב של תרופות חכמות וטכנולוגיה מתקדמת ניתן לטפל במספר רב של חסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות צינתור.

אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מעשנים, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם מצויים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב.

במדינת ישראל נערכים מדי שנה כ-40 אלף צינתורים, כאשר ישראל נמצאת בשורה הראשונה בעולם מבחינת זמינות הצינתורים. למעלה מ-30% מהמגיעים לבית החולים עם תעוקת לב עוברים צינתור, בין אם למטרות אבחון בלבד ובין אם למטרה טיפולית של פתיחת עורקים סתומים.

פרופ' שמואל בנאי, קרדיולוג בכיר בבי"ח הדסה עין כרם בירושלים מבחין בין צינתור אבחוני לבין צינתור טיפולי. צינתור אבחוני של עורקי הלב נחשב לבדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי לב הנבדק. מידע שאין באפשרותו להשיג בצורה אחרת, מאחר ובאמצעותו ניתן לבדוק קיום וחומרה של היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים ולבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה. הצינתור מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, בדרך-כלל באזור המפשעה, כיוון שעל החולה להישאר ערני ולשתף פעולה עם הרופאים במהלך הבדיקה.
צינתור לב וירטואלי אבחוני נמשך כ-10-30 דקות בממוצע ותוצאותיו מוסרטות ונשמרות בארכיון דיגיטלי בבית החולים.
במידה ובצינתור האבחוני נמצאו חסימות או הצרויות בעורקי הלב, ניתן להמשיך מיד לשלב של צינתור טיפולי, במהלכו פותחים את הסתימות בעורקי הלב באמצעות בלון או סטנט.

לדברי פרופ' בנאי צינתור טיפולי, שמטרתו פתיחה של עורק האוטם וחידוש זרימת הדם ללב, הוא הטיפול המועדף היום במקרה של חולים המגיעים עם התקף לב הוא מהיר ויעיל, ויחד עם טיפול תרופתי משלים, של התרופות פלויקס ואספירין, אחוזי ההצלחה שלו גבוהים יותר. בהליך טיפולי אחוזי ההצלחה נעים בין 95%-97%. אחוזי ההצלחה בצינתור בזמן אוטם טובים יותר מאשר טיפול תרופתי להמסת הקריש (כ 50%-70%).

1. צינתור אבחוני של עורקי הלב נחשב לבדיקה לכל דבר. באמצעותו ניתן לבדוק האם נחסמו עורקים כלשהם ולבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה.

2. תוצאותיו מוסרטות ונשמרות בארכיון דיגיטלי בבית החולים.

3. החולה אינו מורדם בהרדמה מלאה במהלכו - להיפך, הוא נמצא במצב של ערות, כיוון שעליו לשתף פעולה עם הרופאים במהלך הבדיקה.

4. במידה שבצינתור האבחוני נמצאו חסימות או היצרויות בעורקי הלב, ניתן להמשיך מיד לשלב של צינתור טיפולי, במהלכו פותחים את הסתימות בעורקי הלב.

5. לצורך זה מתבצעת הרדמה מקומית בלבד - בדר"כ באזור המפשעה.

6. צינתור אבחוני אינו נחשב לניתוח והוא נמשך כ-10-30 דקות בלבד בממוצע; השלב הטיפולי נמשך כ-30-90 דקות נוספות.

7. התהליך אינו כואב, אך חשוב לדווח על תחושות מטרידות כגון בחילה, כאב באזור מסוים וכדומה.

8. הצינתור הטיפולי הוא הטיפול המועדף היום במקרה של חולים המגיעים עם התקף לב - הוא מהיר ויעיל, ויחד עם טיפול תרופתי משולב של אספירין ופלויקס, למניעת קרישת דם, אחוזי ההצלחה שלו גבוהים יותר.

9. השילוב של תרופות הדור החדש וטכנולוגיה מתקדמת מאפשר היום לטפל במספר רב של חסימות והצרויות בעורקי הלב בצינתור טיפולי - מצבים שבעבר הלא-רחוק היו מחייבים ביצוע ניתוח מעקפים.

10. הסיכונים שבביצוע הצינתור נמוכים מאוד, ולכן התפיסה כי נעשים "צינתורים מיותרים" רבים היא מוטעית והמידע שמתקבל על הלב הוא רב.

בואו לדבר על כך בפורום קרדיולוגיה