גזרת גורל או סתם גיזרה?

למרות הקדמה ברפואה, מחלות לב עדיין נחשבות לגורם התמותה מספר אחד בעולם. מומחים מעריכים כי 16.7 מיליון איש או 29.2% מכלל התמותה בעולם נגרמת כתוצאה ממחלות לב וכלי ודם. ישנם אומדנים לפיהם בשנת 2010 מחלות לב תהיינה הגורם העיקרי לתמותה במדינות המפותחות.

ההערכות הן כי למעלה מביליון אנשים בעולם, סובלים ממשקל עודף ויותר מ-300 מיליון איש סובלים מהשמנה.
השמנת יתר (Obesity) אינה עניין קוסמטי או עניין הנוגע למראה ולהופעה חיצונית, אלא מחלה כרונית מסכנת חיים.

הנטייה להשמנת יתר נובעת, בין השאר, מהסביבה בה אנו חיים: החל מחוסר בפעילות גופנית, דרך זמינות המזון בעולם המערבי וכלה בצריכה קלורית גבוהה. כמו כן אצל חלק מהסובלים מהשמנת יתר חולנית, קיימת נטייה גנטית לעלייה במשקל וצבירת שומן.

במקרים רבים, בעלי משקל יתר רב מדי אינם מייחסים את בעיותיהם הבריאותיות להשמנה, אולם הוכח כי השמנה הינה גורם סיכון בריאותי להתפתחות מחלות נלוות רבות, כגון: סרטן לסוגיו, סוכרת, לחץ דם גבוה, כשל בתפקוד הלב, כשל בתפקוד הכליות, כשל בדרכי מרה, עודף כולסטרול, דלקת מפרקים, בעיות אורטופדיות, אי-פוריות, דום נשימה במהלך שינה ועוד.
עוד נמצא במחקרים כי לאחר ירידה במשקל, בעיותיהם הבריאותיות של הסובלים מהשמנת יתר מוקלות ברוב המקרים.

השגה ושמירה על משקל גוף תקין נחשבים למאבק מתמשך. אולם, כאמור משקל יתר בפני עצמו אינו הבעיה היחידה. בשנים האחרונות הוכח כי למבנה הגוף ולהתחלקות השומן בגוף השפעה מכרעת על הסיכון ללקות בסוכרת, מחלות לב וכלי דם. מחקרים מראים שמספיקה ירידה של 5%-10% ממשקל הגוף, על מנת לגרום לירידה של 30% מהשומן התוך בטני.

"לסובלים מהשמנה ביטנית, סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת, מחלות לב וכלי דם", אומר ד"ר דיקר דרור, מנהל מחלקה פנימית ד' ומרפאת עודף משקל וסיבוכיו במרכז רפואי רבין, בי"ח השרון ויו"ר הפורום הישראלי למניעת מחלות לב וכלי דם. ד"ר דיקר מסביר כי "גורמי הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם הם- עישון, השמנה בטנית, חוסר פעילות גופנית, סוכרת, יל"ד, יתר שומנים בדם (כולסטרול גבוה) וגיל. ככל שמצטברים יותר גורמי סיכון, הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם עולה בהתאם. השומן הבטני מגדיל את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, מכיוון שהוא גורם להתפתחות סוכרת, יל"ד ויתר שומני הדם (התסמונת המטבולית)".

ד"ר דיקר מציין כי "נהוג למדוד בעולם את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם באמצעות שני מדדים: מדד פרמינגהם האמריקאי ומדד סקור (score) האירופאי. שני המדדים משקללים את מכלול גורמי הסיכון , רק שבעוד מדד פרמינגהם מודד את הסיכון לתחלואת לב ב-10 שנים הבאות, מדד סקור מחשב את הסיכון לתמותה מתחלואת לב וכלי דם בעשור הבא. בישראל משתמשים בשני המדדים".

ד"ר דיקר מבדיל בין שומן בטני לבין שומן תת עורי. "שומן בטני נחשב לשומן מסוכן מאחר והוא נוטה יותר מהשומן התת עורי, להפריש רעלנים לאיברי הגוף השונים. בנוסף, שומן בטני נוטה להתפרק לחומצות שומן חופשיות בקלות רבה יותר, שכאשר הן שוקעות באיברים כמו שרירים, לבלב וכבד, הן גורמות להם נזק. וכן, שומן בטני נמצא בסמיכות לכלי דם גדולים ולכבד, עובדה היכולה להשפיע על יחסי הגומלין בין הכבד לאינסולין ולגרום להפרעה במאזן הסוכר".

זו הסיבה שהיום מדברים יותר ויותר על גזרה בריאה ועל מיקום השומן בגוף. ידוע היום כי לאנשים בעלי גזרת תפוח סיכון גבוה יותר ללקות במחלות לב וכלי דם, מאשר לבעלי גזרת האגס, שנחשבת לבריאה יותר.
הסיבה היא, כי לבעלי מבנה תפוח קיימת נטייה לאגור שומן באזור הבטן, לעומת אנשים בעלי מבנה אגס, שנוטים לאגור יותר שומן באזור הישבן והירכיים.

ד"ר דיקר אומר כי "גזרה בריאה ניתנת למדידה באמצעות היקף מותניים. הדרך הנכונה היא, למדוד את המרווח בין הצלע התחתונה לאמצע המותן. הסייג הוא שלא ניתן להכליל את אותה מידת מותן עבור כל האנשים בעולם ולכן היקף המותן התקין משתנה לפי השתייכות לקבוצה אתנית. בארה"ב למשל, היקף המותן התקין אצל גברים הוא עד 102 ס"מ ואצל נשים עד 88 ס"מ. באירופה היקף המותן התקין אצל גברים הוא עד 94 ס"מ ואצל נשים עד 80 ס"מ. ישראל אמנם שייכת לאירופה, אך ד"ר דיקר מציין, כי לא ניתן לאמץ עבור הישראלים את היקף המותן המומלץ באירופה בלבד, ויש להתייחס גם להיקף המותן המומלץ גם באמריקה".

"גזרת גוף היא לא גזרת שמיים מסכם ד"ר דיקר, ולהיות בריא משמעו אימוץ אורח חיים בריא, שכולל בראש ובראשונה צריכת קלוריות מבוקרת ופעילות גופנית קבועה".

בואו לדבר על כך בפורום תזונה קלינית
ובפורום קרדיולוגיה