חדשות סרטן השד

באפריל 2005 דיווח מכון הסרטן הלאומי של ארה"ב (NCI National Cancer Institute) כי תוספת הרצפטין (Trastuzumab) לטיפול כימותרפי משפרת באופן משמעותי את החיות ללא מחלה אצל חולות סרטן שד מוקדם עם ביטוי יתר של קולטן HER-2.
הסיכון להישנות המחלה בקרב מטופלות שקבלו כימותרפיה בשילוב הרצפטין היה קטן ב-52% לעומת מטופלות שקבלו כימותרפיה ללא התרופה.
הודעת מכון הסרטן האמריקני הסתמכה על תוצאות שני מחקרים שמומנו על ידו. תוצאות דומות התקבלו במקביל במחקר בינלאומי שערכה יצרנית התרופה, חברת Roche ( מחקר HERA ) בו השתתפו למעלה מ- 5000 נשים מ- 39 מדינות, כולל ישראל. תוצאות מהפכניות אלו הביאו את ה- NCI לקרוא להפסקה מוקדמת של שני הניסויים.
בשני המחקרים היו החוקרים תמימי דעים כי ב- 30 שנות מחקר של טיפול משלים בסרטן השד לא נצפו תוצאות כה מרשימות, הנחשבות "תוצאות המשנות טיפול מומלץ practice changing results ".
כ-30% - 20% מהחולות בסרטן השד הן בעלות ביטוי יתר של HER-2. חולות נחשבות "HER-2 positive " כאשר לתאי הגידול הסרטני אצלן יש ביטוי יתר של החלבון HER-2 הנמצא על גבי מעטפת תאי הסרטן. הרצפטין מאט או מפסיק את התפתחות אותם תאים, והוא יעיל רק לגבי גידולים סרטניים עם ביטוי יתר של HER-2. הגידולים אצל נשים עם ביטוי יתר של HER-2 נוטים להתפתח במהירות גדולה יחסית, ולחולות אלו יש סיכון של 25% להישנות המחלה. מכאן נובעת החשיבות הרבה בטיפול למניעת החזרה של המחלה אצלן.
בשלב זה עדיין לא מוסכם חד משמעית אם יש לתת את ההרצפטין עם הטיפול הכימי/הקרנתי או לאחריהם; נראה כי ניתן להתחיל במתן הרצפטין עד שישה חודשים מסיום טיפול כימי/קרינתי. כמו כן, לא ברור אם ניתן להסתפק בפחות משנה של טיפול.
אחת מתופעות הלוואי של השימוש בהרצפטין כטיפול משלים לסרטן שד מוקדם היא הרעילות ללב והסיכון לפתח אי ספיקת לב קלינית. ככל הנראה קשורה הרעילות לשילוב של ההרצפטין עם מרכיבים שונים של הטיפול הכימותרפי. נושא זה עדיין נבדק במסגרת המחקרים.
אונקולוגים ברחבי העולם ובישראל כבר ממליצים על הטיפול למטופלות שלהם שנמצאו מתאימות, למרות שהתוויה זו טרם זכתה בהכרה פורמלית של ה- FDA. מינון הטיפול מותאם לכל מטופלת בנפרד בהתאם למשקל גופה ופרטי מחלתה. העלות הממוצעת של השימוש בתרופה היא כ-13,000 ¤ בחודש, סכום אותו מתקשות רוב המטופלות לגייס. עמותת "אחת מתשע" מובילה מאבק ציבורי להכללת ההרצפטין בסל התרופות הבא כטיפול משלים לסרטן שד ראשוני, וכן למציאת מימון בינים לנשים הזקוקות לכך באופן מיידי.
קרן התרופות של קבוצת החברה לישראל למען הבריאות בישראל ("קרן עופר") הקצתה 35 מיליון ¤ לתרופות מצילות חיים לטיפול בסרטן, שאינן כלולות בסל הבריאות. הקרן כללה את ההרצפטין כטיפול מניעתי לחולות סרטן שד ראשוני בין ארבע התרופות לגביהן היא תעניק סיוע כספי למטופלים שיימצאו מתאימים.

מחקר חדש מגלה כי ממוגרפיה בטכנולוגיה חדשה, המאפשרת לרופאים להשתמש בדימות דיגיטלי על מנת לאתר גידולים סרטניים, טובה יותר מממוגרפיה רגילה המבוססת של שימוש בפילם לגבי נשים צעירות ולנשים שהן בעלות רקמת שד צפופה, אך אין לה עדיפות לגבי נשים לאחר גיל המעבר.

המחקר הינו המקיף ביותר שבוצע אי פעם במטרה להשוות שיטות ממוגרפיה שונות. מחקרים קודמים, אשר נערכו בקרב נשים בכל קבוצות הגילאים, מצאו כי אין הבדל בין שני סוגי הממוגרפיה.

רופאים טוענים כי נשים שאינן נמנות על הקבוצות אשר לגביהן הממוגרפיה הדיגיטלית יעילה יותר יכולות לחסוך לעצמן את העלות הנוספת הכרוכה בבדיקות חדישות אלו ולעשות בדיקת ממוגרפיה רגילה. עם זאת, צופים הרופאים שבדיקות דיגיטליות ייעשו בהדרגה למקובלות יותר בשל יתרונותיהן הרבים, ובכללם האפשרות לשמור אותן במחשב ולהעבירן בדואר אלקטרוני בכל עת שהאישה עוברת לטיפולו של רופא אחר.

"הכל עובר כיום לשימוש ללא פילם. אם אין כל חיסרון לממוגרפיה דיגיטלית, אני מניחה שעם הזמן היא תחליף את הקרנת הפילם", אומרת ד"ר קאתי בראנדט, מנהלת המחלקה לדימות שד בקליניקת מאיו שברוצ'סטר, מינסוטה, אשר לא לקחה חלק במחקר עצמו.

המחקר, אשר מומן על ידי המכון הלאומי האמריקני לסרטן, כלל 42,760 נשים בארה"ב וקנדה ובוצע על ידי ה-American College of Radiology Imaging Network. התוצאות תתפרסמנה בגליון
ה- 27 באוקטובר 2005 של כתב העת New England Journal of Medicine .
בקרב אוכלוסיית הנשים בנות 50 ומעלה ממוגרפיה מורידה את הסיכון למות מסרטן השד ב-35%, אך אחוז הירידה בסיכון בקרב נשים צעירות יותר, שהן בעלות רקמת שד צפופה יותר, הוא רק
ב15%-20%, מפני שקרני הרנטגן בפילם רגיל מתקשות לחדור דרך רקמת השד.

בממוגרפיה דיגיטלית ניתן לראות את התמונה על צג המחשב, ולפיכך ניתן אף להגדילה ולמקדה במטרה לאתר סימנים ראשוניים של סרטן. רופאים מקוים כי דבר זה יגביר את יעילות השימוש בממוגרפיה לגבי נשים צעירות יותר.

המחקר אף שם לעצמו מטרה לבדוק האם ממוגרפיה דיגיטלית היא מדויקת יותר משמע, האם בשיטה זו ניתן לאתר גידולים סרטניים ללא "אזעקות שווא".

כל הנשים שהשתתפו במחקר עברו את שני סוגי הממוגרפיה. התוצאות נבדקו על ידי שני רדיולוגים, וביופסיות נלקחו על מנת לקבוע באם תוצאות חשודות הן אכן סרטניות. כמו כן בוצע מעקב לאחר שנה על מנת לבדוק האם לא אותרו גידולים סרטניים כלשהם בסיבוב הראשון.

בסך הכל, נתגלו 335 מקרים של סרטן שד. שני סוגי הממוגרפיה לא איתרו כ30% מהם.

הממוגרפיה הדיגיטלית נמצאה מדויקת יותר ב-15% בקרב נשים מתחת לגיל 50, אצלן סרטן השד הוא פחות נפוץ. בקרב נשים בעלות רקמת שד צפופה ונשים שטרם סבלו מתופעות גיל המעבר ממוגרפיות דיגיטליות היו טובות יותר ב-11% ו-15% בהתאמה.

לגבי כל יתר הנשים ממוגרפיה באמצעות פילם טובה באותה מידה, אמרה ד"ר אטה פיזאנו, רדיולוגית באוניברסיטה של צפון קרוליינה בצ'אפל היל, אשר הובילה את המחקר.

היא הוסיפה ואמרה כי תוצאות המחקר יכולות לעזור לקבוע סדר עדיפויות לגבי הנשים המתאימות לבדיקות אלו, שהן יקרות יותר. "איננו יכולים לשלוח את כולן לממוגרפיה הדיגיטלית, ולחלק מן הנשים היא לא מועילה יותר ממילא" אמרה ד"ר פיזאנו.

הממוגרפיה הדיגיטלית הגיעה לשוק האמריקני לראשונה בשנת 2001. כיום, רק 8% ממכונות הממוגרפיה בשוק האמריקני הן דיגיטליות, בעיקר בשל עלותן הגבוהה- העלות הממוצעת של ממוגרפיה רגילה הינה 85.65$ בעוד שממוגרפיה דיגיטלית עולה 135.29$.

רוברט סמית' מהאגודה האמריקנית לסרטן ממליץ כי נשים לא ידחו את בדיקת הממוגרפיה באם אין ממוגרפיה דיגיטלית בנמצא. האגודה ממליצה לעבור ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40; הממשלה בארה"ב ממליצה על בדיקה כל שנה-שנתיים לנשים בשנות ה-40 לחייהן ובדיקה אחת לשנה החל מגיל 50.

כשני שליש מן הנשים שנבדקו במחקר היו בעלות רקמת שד צפופה, בנות פחות מ-50 או שטרם עברו את גיל המעבר. עובדה זו הובילה את ד"ר דניאל סאליבן, העומד בראש המחלקה לדימות סרטן במכון לסרטן, להסיק כי "יתכן וזה אינו מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה" היות ובמציאות את רוב בדיקות הממוגרפיה עוברות נשים לאחר גיל 50 ואשר רקמת השד שלהן הינה שומנית יותר.