מצנתרים

לכתבה מורחבת כולל סרטון וידאו אודות מידע עדכני על צינתור לב - לחצו כאן

למעלה מ- 500,000 איש בישראל לקו בתסמונת כלילית חריפה (ACS), כאשר כל שנה מתווספים אליהם 30,000 איש נוספים. תסמונת כלילית חריפה משמעה הפרעה או חסימה בזרימת הדם בעורק כלילי (עורק המספק דם ללב) כתוצאה מיצירת קריש דם על פני רובד טרשתי שומני. התקף לב שהוא אחת מצורות הביטוי הקשות של התסמונת הכלילית החריפה, נגרם כתוצאה מהיווצרות קריש דם החוסם את חלל העורק. קריש הדם הנוצר על פני משטח טרשתי- שומני הנמצא בדופן העורק בולט אל תוך חלל העורק ובכך למעשה חוסם את זרימת הדם.
כ-40%-50% מהלוקים באוטם חד בשריר הלב עלולים למות בתוך שעה או פחות מרגע הופעת הסימפטומים.
תסמונת כלילית חריפה היא מצב הדורש אבחון וטיפול מיידי. ברוב המקרים מיועד הטיפול הראשוני לייצב את החולה באמצעות טיפול תרופתי. אם בעבר הלא רחוק טיפלו בחסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות ניתוח מעקפים, הרי, שכיום בעזרת שילוב של תרופות חכמות וטכנולוגיה מתקדמת ניתן לטפל במספר רב של חסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות צנתור.
אנשים הסובלים מעודף משקל, מעשנים, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, רמה גבוהה של שומני הדם (כולסטרול) וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם מצויים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב.
במדינת ישראל נערכים מדי שנה כ-40 אלף צנתורים, כאשר ישראל נמצאת בשורה הראשונה בעולם מבחינת זמינות הצנתורים. למעלה מ-30% מהמגיעים לבית החולים עם תעוקת לב עוברים צנתור, בין אם למטרות אבחון בלבד ובין אם למטרה טיפולית של פתיחת עורקים סתומים.
פרופ' שמואל בנאי, מנהל המחלקה לקרדיולוגיה התערבותית של המרכז הרפואי ת"א מבחין בין צנתור אבחוני לבין צנתור טיפולי. צנתור אבחוני של עורקי הלב נחשב לבדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי קיום וחומרה של היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הנבדק. מידע שבאמצעותו ניתן לבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה. הצנתור מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, בדרך-כלל באזור המפשעה, כיוון שעל החולה להישאר ערני ולשתף פעולה עם הרופאים במהלך הבדיקה.

הצנתור האבחוני נמשך כ-10-30 דקות בממוצע ותוצאות הצנתור מוסרטות ונשמרות בארכיון דיגיטלי בבית החולים.
במידה ובצנתור האבחוני נמצאו חסימות או הצרויות בעורקי הלב, ניתן להמשיך מיד לשלב של צנתור טיפולי, במהלכו פותחים את הסתימות בעורקי הלב באמצעות בלון או סטנט.
הפרוצדורה נעשית באמצעות החדרת צנתר שבלון מיוחד בקצהו אל תוך העורק עד לאזור החסימה. שם מנפחים את הבלון בלחץ כדי שידחק לצדדים את החומר הטרשתי בדפנות העורק ויפתח מעבר לזרימת הדם. לאחר מכן מושתל סטנט תומך לייצוב אזור החסימה ולמניעת חסימה עתידית בעורק.
בקרב חלק מהחולים, יתכן ותתפתח הצרות חוזרת בתוך הסטנט במהלך החודשים הראשונים שלאחר השתלת הסטנט. ההיצרות החוזרת נגרמת כתוצאה משגשוג תאים בדופן העורק היוצרים שכבה חדשה של תאים בין הסטנט לבין חלל העורק ובכך גורמים להיצרות חלל העורק. ניתן למנוע את ההיצרות החוזרת אם משתמשים בסטנטים המצופים בתרופה המונעת הצרויות חוזרות על ידי מניעת תהליך שגשוג התאים בדופן העורק.

כיום קיימים בשוק מס' סוגי סטנטים מצופי תרופה, דוגמא לסטנט כזה הוא ה"סייפר". (דוגמא נוספת הוא הEndeavor אנדבר - של חברת מדטרוניק - שמצטיין בתכונות ייחודיות כגון גמישות הסליל ועל כן עבירות גבוהה בעורקים המפותלים, וכן פרופיל בטיחות גבוה)
התרופה משתחררת מפני השטח של הסטנט ומחלחלת אל תוך דופן העורק במשך מספר שבועות, ומונעת גדילה מואצת של תאים באזור הסטנט. המניעה אינה מוחלטת, אך מניסיון קליני עולה כי הצנתר משפר באופן משמעותי את תוצאות הצנתור לאורך זמן, ומקטין צורך בצנתורים ואשפוזים חוזרים. מי שנהנה בעיקר מהסטנט הינם חולים המצויים בסיכון מוגבר לפתח היצרות חוזרת. לדברי פרופ' בנאי , לאחרונה הוכנס הסטנט המצופה לסל הבריאות ומתווה לשימוש אצל כ- 40% מהחולים העורברים צנתור טיפולי על פי קריטריונים של האיגוד הקרדיולוגי בישראל.

סטנט "סייפר" הינו בעלת רמת בטיחות גבוהה. הסכנה העיקרית לאחר השתלת סטנט היא היווצרות קרישי דם בתוך הסטנט העלולים לגרום להתקף לב. מצב זה עלול לקרות לכ- 1% מהחולים המטופלים.
לדברי פרופ' שמואל בנאי "הפתרון לבעיה הוא טיפול משולב של פלויקס ואספירין. שילוב שתי תרופות אלו, מונע הצמדות טסיות הדם והיוצרות קרישי דם, כך שהדם ממשיך להיות נוזלי עד להחלמת הדופן הפנימית של העורק. זו הסיבה המרכזית, שבעטייה רוב הקרדיולוגים ממליצים לחולים שעברו אירוע כלילי חריף והושתל אצלם סטנט טיפול בפלויקס למשך שנה. יש לציין כי לחולים שעברו צנתור טיפולי ורגישים לאספירין יש צורך בטיפול מעכב קרישת דם בפלויקס לכל החיים".
פלויקס ( Plavix) של חברת התרופות סאנופי - אוונטיס, היא תרופה מהדור החדש שנועדה לסייע בהפחתה של אירועים הגורמים להפרעה באספקת הדם התקינה לאיבר, כדוגמת שבץ מוחי ואירועי לב. מבוססת על רכיבים המעכבים יצירת קרישי דם, אשר הוכחה במחקרים קליניים כמפחיתה אירועים לבביים ומוחיים הנובעים מטרשת עורקים.
האיגודים הקרדיולוגיים בארה"ב, אירופה ובישראל ממליצים אחרי צינתור על מתן פלויקס למשך 12 חודשים לפחות, אולם עדיין התרופה מאושרת בסל הבריאות בישראל ל- 3 חודשים בלבד. התרופה אמנם ניתנת בהנחה משמעותית לבעלי ביטוחים משלימים, אך יחד עם זאת מחירה נותר גבוה.
הדרך הטובה ביותר, עליה ממליץ פרופ' בנאי היום למניעת הישנות התקפי לב היא על ידי טיפול בגורמי הסיכון, הפסקת עישון, איזון יתר לחץ דם וסוכרת. ושילוב של תרופות המורידות את רמת הכולסטרול בדם לערכים נמוכים ביחד עם אספירין ופלויקס, שמעכבות יצירת קרישי דם ומקטינות באופן משמעותי את הסיכון להתקף לב חוזר.

בואו לדבר על כך בפורום קרדיולוגיה ובפרט קרדיולוגיה התערבותית
ובפורום מכשור רפואי