חדשות סרטן השד

נשים שטופלו בהקרנות במהלך הטיפול לסרטן השד הן בעלות סיכוי גבוה יותר להישרדות כעבור 15 שנה, בהשוואה לנשים שלא טופלו בהקרנות. אלו הן מסקנותיו של צוות בינלאומי (Early Breast Cancer Trialists' Collaborative Group-EBCTCG ) אשר בחן 78 מחקרים אודות למעלה מ-42,000 נשים עם סרטן השד.
הממצאים העיקריים של צוות המחקר הם:
שילוב הקרנות בטיפול מביא לשיפור של למעלה מ- %5 בהישרדות אחרי 15 שנה.
טיפול בהקרנות מקטין את הסיכון להישנות המחלה אחרי 5 שנים.
טיפול בהקרנות ניתן כדי להרוג תאי סרטן שנשארו בגוף לאחר הניתוח. לרוב משולב הטיפול עם טיפול כימותראפי, כדי להרוג מספר רב ככל הניתן של תאי סרטן.
המטרה היא שיפור תוחלת החיים של החולות ומניעה של הישנות הסרטן.
החוקרים ידעו כי טיפול בהקרנות אחרי ניתוח להסרת הגידול בסרטן השד מפחית את הסיכון להישנות הסרטן באותו השד בחמש השנים שלאחר הניתוח. המחקר החדש מעריך את השפעת ההקרנות על הישרדות בטווח הארוך. "כעת ברור כי ההקרנות גם מפחיתות את הסיכון למוות מהמחלה בטווח הארוך," אומרת ד"ר שרה דרבי, ממחלקת הניסויים הקלינים באוניברסיטת אוקספורד.
המחקר כלל נשים שעברו ניתוח להסרת הגידול ונשים שעברו ניתוח להסרת השד כולו.
במשך 15 שנות המחקר, שרדו כ-36% מהנשים שקיבלו טיפול בהקרנות, לעומת כמעט 31% מהנשים שלא טופלו בהקרנות. יתרונות ההקרנה מעבר ל-15 שנה אינם ידועים, מציין המחקר.
"ההבדלים בתמותה מסרטן השד גדולים יותר אחרי 15 שנה מאשר אחרי 5 שנים," מציינים החוקרים.
מניתוח הנתונים עלתה הערכה זו: על כל ארבעה מקרים של הישנות מקומית שנמנעים באמצעות הקרנות, יש מקרה מוות אחד פחות מסרטן השד. הישנות מקומית היא הישנות הסרטן בשד שטופל מלכתחילה.
המחקר מציין סיכון מסוים למחלות לב, לבעיות ריאות, או לסרטן בשד האחר אצל נשים שטופלו בהקרנות. טכניקות הקרנה חדישות הפחיתו (אם כי לא חיסלו) סיכונים אלו, מציינים החוקרים.
החוקרים הדגישו כי דבריהם אינם בגדר המלצה על טיפול.

מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA ) אישר את השימוש בתרופה פמרה לטיפול משלים בקו ראשון בסרטן שד מוקדם עבור נשים לאחר גיל המעבר שהגידול שלהן רגיש להורמונים. עד כה אושרה התרופה לנשים אלו רק לאחר טיפול בטמוקסיפן.

האישור התבסס על תוצאות מחקר בינלאומי רחב היקף, מחקר BIG 1-98, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine בדצמבר 2005.


על פי תוצאות המחקר נמצא כי נשים לאחר גיל המעבר עם קולטנים חיוביים להורמונים הנוטלות פמרה
(Femara) אחרי ניתוח להסרת גידול בשד, נמצאות בסיכון נמוך יותר להישנות המחלה, ובעיקר להתפשטות הסרטן לאזורי גוף אחרים, מנשים במצב דומה הנוטלות טמוקסיפן(Tamoxifen).

"בעיקר משמעותיות התוצאות שמצאנו לפיהן פמרה הפחיתה את הסיכון להתפשטות גרורות ב- % 27 נוספים על-פני הטמוקסיפן" כותבת דר' טורלימן, שהינה מרצה בכירה באוניברסיטת באזל, ובעלת מניות בחברת נוברטיס, יצרנית פמרה, אשר מימנה את המחקר. חדשות אלו פורסמו כבר בעבר על ידי נוברטיס ובכנס של מומחים לסרטן. כעת מתפרסם המחקר בגליון דצמבר 2005 של הניו-אינגלנד ג'ורנל.

אין זה אומר שטמוקסיפן לא עבד. שיעור ההישרדות לנשים הלוקחות טמוקסיפן לאחר 5 שנים מיום מחלתן עומד על % 84 רק % 2.6 נמוך יותר משיעור ההישרדות לנוטלות פמרה. אך לפמרה יש יתרון גדול יותר לעומת הטמוקסיפן במניעת גרורות.

פמרה נחשבת לתרופה הבולטת ביותר בקרב קבוצת תרופות חדשה הנקראת מעכבי ארומטאז. תרופות אלו מפסיקות כמעט לחלוטין את ייצור האסטרוגן בגוף. גידולים בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן מתפתחים בנוכחות אסטרוגן. גם הטמוקסיפן מונעת את השפעת האסטרוגן, אך עושה זאת באופן שונה מן הפמרה והתרופות ההנוספות המשתייכות לקבוצה זו - ארימדיקס וארומזין.
מחקרים נוספים, בהם השתתפו בסה"כ קרוב ל30,000 נשים, הראו אף הם כי שימוש במעכבי הארומטאז (לבד או בשילוב עם טמוקסיפן) מביא לתוצאות טובות יותר מאשר שימוש בטמוקסיפן בלבד.

עם זאת, שאלות רבות עדיין פתוחות, ביניהן:
כמה זמן יש להמשיך את הטיפול ?
האם יש ליטול טמוקסיפן לפני מעכבי ארומטאז או לאחר מכן?
איזו תרופה מקבוצת מעכבי הארומטאז כדאי לקחת פמרה, ארימידקס או ארומזין ?
האם כדאי לקחת שתי תרופות שונות אחת אחרי השניה ?
האם לנשים אשר שחלותיהן הוסרו יש טעם לקחת מעכבי ארומטאז ?

והשאלה הגדולה מכולן איזו תרופה כדאי לקחת. מחירם של מעכבי הארומאטז גבוה יותר בהשוואה לטמוקסיפן, הקיימת כיום גם כתרופה גנרית. מעכבי ארומטאז אף מגבירים את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. במחקר ה1-98 BIG, נשים אשר נטלו פמרה נטו יותר לשברים בעצמות מאשר אלו אשר נטלו טמוקסיפן.
גם לטמוקסיפן יש סיכונים, הכוללים קרישי דם וסרטן הרחם.
כמו כן, אצל נשים הנוטלות פמרה נצפו רמת כולסטרול גבוהה יותר, ויותר בעיות לב מאשר אצל נשים הנוטלות טמוקסיפן. עם זאת, לא ברור האם הדבר נובע מתופעת לוואי של הפמרה או מיכולת מניעתית של הטמוקסיפן.

בשורה התחתונה ניתן לומר כי תמיד יש לזכור שתרופה הטובה לאישה אחת אינה בהכרח זו הטובה לרעותה. לנשים המתמודדות עם סרטן השד ולרופאיהן מחכות החלטות לא קלות, אך החדשות הטובות הן שהברירות הולכות ומשתפרות.

תורגם בהתנדבות על ידי ג'ולי מידן.

בואו לדבר על כך בפורום סרטן השד