חדשות סרטן השד

על פי תוצאות מחקר מצומצם שבוצע לאחרונה בבריטניה עולה כי מתן אסטרדיול דרך הנרתיק עלול לסתור את ההשפעה של מעכבי ארומטאז על ידי כך שהוא מעלה את רמות האסטרוגן בדם, וכך מגדיל את הסיכון להישנות סרטן השד.
מעכבי ארומטאז הן תרופות הורמונליות חדשניות שהשימוש בהן לטיפול נגד סרטן השד הולך ומתרחב במטרה למנוע את הישנות המחלה על ידי הפחתת רמות האסטרוגן בדם. האסטרוגן הוא הורמון שמעודד גדילה של תאים סרטניים.

המחסור באסטרוגן גורם לכ-20% מהמטופלות בתרופות הורמונליות מעכבות ארומטאז לסבול מדלקות ומיובש בנרתיק (Atrophic Vaginitis ). במקרים כאלו, טיפול הורמונלי חלופי (HRT) יכול לסייע לנשים הנוטלות מעכבי ארומטאז, אך הוא אינו מומלץ בגלל הסיכון של העלאת רמות אסטרוגן. משום כך משמש לעתים קרובות טיפול אסטרדיול דרך הנרתיק כטיפול חלופי במצבים אלו, אך עד כה לא היה ברור אם גם בטיפול זה יש סיכון של העלאת רמות האסטרוגן בדם.

בכדי לבחון סוגיה זו, בדקו החוקרים את רמות הserum estradiol בדמן של 7 נשים המטופלות במעכבי ארומטאז לפני התחלת הטיפול באסטרדיול דרך הנרתיק ושנית מספר שבועות לאחריו. 6 נשים השתמשו בטבליות אסטרדיול לנרתיק (Vagifem) ואחת השתמשה במשחת אסטרדיול (Premarin).

אצל 6 מהנשים נרשמה עליה משמעותית ברמות אסטרדיול בסרום כשבועיים לאחר התחלת הטיפול באסטרדיול לנרתיק. רמות אלו חזרו לרדת לאחר מספר שבועות נוספים של טיפול, אך אצל 2 נשים הן שבו לרמות שהיו לפני הטיפול. יתרה מזאת, הרמות המשיכו לעלות גם לאחר מספר שבועות טיפול.

למרות שמדובר במחקר קטן, היקף ההשפעה באחוז כה ניכר של נשים מעיד כי ניתן יהיה לשוב על התוצאות גם במדגם גדול יותר. לדעת החוקרים חשוב מאד שהרופאים יהיו מודעים לממצאי המחקר, לאור השימוש ההולך וגובר במעכבי ארומטאז. בבריטניה בלבד יש כ- 100,000 מטופלות כאלו בכל רגע נתון, והצפי הוא שכל שנה יצטרפו כ-15,000 מטופלות חדשות.

על פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב זכתה שני סעדי, נפגעת סרטן שד, בתביעה שהגישה נגד קופת חולים לאומית לממן לה בדיקת MRI שנתית. התביעה הוגשה על ידי שני סעדי בצירוף שלושה ארגונים חברתיים - עמותת אחת מתשע, רופאים לזכויות אדם, ומרכז אדווה הוגשה בעקבות סירובה של קופת החולים לממן את הבדיקה, למרות שסל הבריאות כולל מימונן של בדיקות MRI, ועל אף קביעתה של נציבת הקבילות במשרד הבריאות כי הקופה מחוייבת לספק שירות זה. בבית המשפט ייצג את התביעה עו"ד דורי ספיבק מהתוכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

שני סעדי, בת 34, אם לארבעה, חלתה בסרטן השד תוך כדי הריונה האחרון. את בתה הרביעית היא ילדה בלידה מוקדמת לאחר שעברה טיפולים כימותרפיים במהלך ההריון. בבדיקה שערכה הסתבר לה שהיא נשאית של מוטציה בגן BRCA1, המעידה על סיכון גבוה להישנות המחלה. רופאיה הסבירו לה כי עליה לבצע בדיקות MRI שנתיות לגילוי מוקדם למקרה שהמחלה תתפרץ שוב.

קופת חולים לאומית בה מבוטחת שני סירבה לממן את הבדיקה בטענה שבדיקת MRI לשד אינה כלולה בסל הבריאות, והציעה לה החזר של 1,000 שקל לבדיקה, במקום המחיר המלא שהוא 4000 שקל.

במסגרת הפשרה בבית המשפט נקבע כאמור כי מעתה תממן הקופה לשני סעדי את הבדיקה השנתית, וכן תחזיר לה סך של 1,000 שקל שהוציאה בגין בדיקת MRI אותה מימנה מכיסה.

מקופת חולים לאומית נמסר כי הקופה "תכבד את פסיקת בית הדין ותנהג בהתאם".

עו"ד רקפת אנוך, רכזת פרויקט "שמירה על זכויותיך" בעמותת "אחת מתשע" אמרה: "זה אבסורד שמשרד הבריאות מאשר וממליץ לבצע את הבדיקה וקופת החולים מסרבת לממן אותה. שני סעדי עברה תקופה קשה של התמודדות עם המחלה ובמקביל נאלצה להתמודד גם עם המבוך הביורוקרטי שאיפשר לקופת החולים להסיר מעצמה כל אחריות. חבל שהמקרה היה צריך להגיע עד לבית הדין כדי שקופת החולים תסכים לממן בדיקה מצילת חיים שמשרד הבריאות קבע כי היא כלולה בסל הבריאות. אני מקווה שהצלחתנו במקרה זה תסייע גם לנשים אחרות ותחסוך מהן סבל מיותר".

גם עו"ד ספיבק מאמין שהפשרה שאושרה תסייע לחולות נוספות להשיג מימון לבדיקה, למרות שהקופה לא ויתרה על זכותה לשקול כל מקרה לגופו. "סביר להניח שמכיוון שהקופה מחויבת לעיקרון של אי אפליה ונסוגה מהעיקרון שאומר שהבדיקה אינה כלולה בסל תאושר הבדיקה מכאן ואילך גם לנשים נוספות".

מחקר חדש שפורסם בכתב העת CANCER מראה שגם שנים אחרי הטיפול בסרטן שד, יש נשים שעדיין חשות עייפות רבה, בעיקר נשים הסובלות מדיכאון או נשים שסובלות מבעיות רפואיות נוספות.

המחקר כלל 763 מטופלות שהחלימו וטופלו בעבר בסרטן אשר התגלה בשלב מוקדם. כשליש מהנשים (34% ) דיווחו על המשך תחושת העייפות במשך 5-10 שנים לאחר האיבחון. יותר מחמישית מהנשים היו כאלה שדיווחו על עייפות גם בסקר קודם.
למרות שגם גברים יכולים ללקות בסרטן שד, השתתפו במחקר הזה נשים בלבד. קבוצת הנבדקות היתה מלוס אנג'לס ומוושיגטון. גיל הנבדקות היה 59 שנים בממוצע במועד סיום המחקר.
בעקבות השיפור שחל בשיעור ההישרדות אחרי סרטן שד התאפשר לחוקרים לדגום קבוצת מטופלות גם במשך תקופה ארוכה יותר מעשר שנים אחרי המחלה.

בפעם הראשונה התבקשו משתתפות המחקר על שאלון כאשר עברו 5 שנים מאבחון המחלה, והפעם השניה הייתה לאחר 10שנים מהאבחון. בשאלון היה עליהן לדרג את תחושות המרץ והאנרגיה שהן חשו, או לחלופין את ההרגשה שהן "סחוטות" ועייפות, במהלך 4 השבועות שקדמו למילוי השאלון. השאלון כלל גם שאלות על דיכאון, על בעיות בריאותיות אחרות, ועל הטיפול נגד סרטן השד אותו קיבלו.

הנשים שדיווחו על עייפות העידו גם יותר על תחושות דיכאון, פחד מפני הישנות המחלה, יותר כאבים בגוף, גלי חום, והזעות לילה.

עייפות מתמשכת היתה גם תופעה שכיחה יותר בקרב נשים שקבלו טיפול משולב של הקרנות וכימותרפיה, לעומת נשים שטופלו רק בהקרנות. לעומת זאת לא נמצא קשר בין טיפול בטמוקסיפן לעייפות מתמשכת. טמוקסיפן היא תרופה הורמונלית הניתנת בדרך כלל כדי למנוע את הישנות המחלה אצל נשים שהגידול שלהן היה רגיש להורמונים.
תחושת העייפות דווחה בעיקר בקרב נשים בעלות רמת הכנסה נמוכה, נשים שסבלו מדיכאון ונשים שסבלו מסוכרת, יתר לחץ דם, בעיות לבביות שונות, ומחלות מפרקים.

המחקר אינו מנסה לענות על השאלה מה גורם לנשים להיות עייפות. החוקרים מציינים שהרגשת העייפות נחשבת תופעה מקובלת במהלך טיפול נגד סרטן, ושידוע שקיימים גורמים גופניים ונפשיים רבים המשפיעים על הרגשת העייפות המתמשכת.
ככלל, נשים נחשבות לקבוצה "עמידה" וחזקה, ולדעת החוקרים מספרן של הסובלות מעייפות מתמשכת בעקבות טיפולים נגד סרטן שד אינו גבוה. אין גם דרך לדעת מי מהנשים אשר דיווו על עייפות מתמשכת סבלו מתופעה זו גם לפני שאובחנו כחולות סרטן שד. צריך גם לזכור שרק % 61 מהנשים שהוזמנו להשתתף במחקר הנוכחי אכן הסכימו לעשות זאת. מי יודע, אולי דווקא אלו שלא השתתפו סבלו יותר מעייפות ?

החוקרים ממליצים לעקוב אחר נפגעות סרטן השד אשר מדווחות על עייפות במשך תקופה מתמשכת ולבדוק את האפשרות שייתכן והן סובלות מדיכאון.

בואו לדבר על כך בפורום סרטן השד