סקר: כמחצית מהישראלים מבלים את טיסתם בשינה

הישראלים מסתבר, אוהבים לישון בטיסות ארוכות והרבה. 44% מקרב הטסים לחו"ל בטיסות ארוכות בשנתיים האחרונות נוהגים לישון במהלך הטיסה. זהו האמצעי השני בחשיבותו להעברת זמן הטיסה אחרי קריאה (57%) ולפני הסרטים המוקרנים בטיסה (39%), האזנה למוזיקה (14%) ואכילה ושתיה (9%).

נתונים מעניינים אלה עולים מסקר שביצעה חברת המחקר, מרקט ווטש, עבור חברת התעופה בריטיש איירוויס לרגל הגעתו לישראל של דר' כריס איזיקובסקי, המומחה לשינה בטיסה של בריטיש איירווייס. דר' איזיקובסקי הוא מהמומחים המובילים בבריטניה בתחום חקר השינה ומנהל מכון השינה באדינבורו, שבסקוטלנד, אשר הגיע לישראל לרגל השקתן של מיטות שטוחות לחלוטין במחלקת העסקים של בריטיש איירווייס Club World.

מן הסקר עולה כי קרוב למחצית מהנוסעים לחו"ל בטיסה מעל 4 שעות מבלים את זמנם בשינה. לפי תפיסת הטסים לחו"ל - מושב נוח עוזר במידה הרבה ביותר לישון בטיסה: 89% מהציבור ציינו כי מושב נח יעזור להם לישון, לעומת 79% שציינו כי שקט עוזר להם לישון בטיסה, ושיעורים נמוכים יותר מקרב הציבור שציינו כי בידור בטיסה (61%), אוכל ושתייה (39%) או כדורי שינה (18%) עוזרים לישון.

הסקר נערך ע"י מכון המחקר MARKET WATCH בקרב 500 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינת ישראל.

נושא השינה במהלך טיסה מתחבר לתופעת היעפת (ג'ט לג), המתרחשת כאשר השעון הביולוגי הטבעי שלנו משתבש עקב חציית כמה אזורי זמן. התסמינים כוללים עייפות, קשיים בהתמצאות וחוסר יכולת להירדם. למרות שתסמינים אלה אינם מזיקים במיוחד, ג'ט לג עלול להרוס את הימים הראשונים של חופשה שייחלנו אליה, והוא מטריד באותה מידה בין אם טסים בענייני עבודה או בילויים.

דר' כריס איזיקובסקי, מהמומחים המובילים בבריטניה בתחום רפואת השינה, פיתח את ה-British Airways Jet Lag Advisor, כלי אינטרנטי המשמש לייעוץ במקרה ג'ט לג.

השעון הביולוגי שלנו מושפע מארבעה גורמים עיקריים: אור, שינה, פעילות גופנית ומזון. באמצעות תשובות לכמה שאלות פשוטות יכול שירות יועץ הג'ט לג האישי של בריטיש איירוייס לייעץ לכם מה לעשות כדי להפחית את תסמיני הג'ט לג שמהם אתם סובלים, לרבות דברים שכדאי להימנע מהם ומתי לחשוף את עצמכם לאור.

ה-Jet Lag Advisor יסייע לכם לגלות את הדרך הטובה ביותר להסתגל לאזור הזמן החדש אחרי טיסה ממושכת וחציית אזור הזמן (ניתן לעיין באתר בריטיש איירווייס), ולענות על השאלות הבאות ביחס לטיסתכם האחרונה או המתוכננת:

באיזו שעה בבוקר את/ה מתעורר/ת בדרך כלל?

האם את/ה ישן/נה היטב בדרך כלל?

מה השעה במקום שבו את/ה מבקר/ת (אם זה עתה חזרת מנסיעה, יש להזין את השעה במדינה שבה שהית עד לחזרתך)?

מה השעה בישראל?

ואז להקיש על "מה לעשות?"

עמוק במוחנו שוכן שעון בן 24 שעות השולט בכל היבט של התפקוד הגופני שלנו. השעון הזה נקרא השעון הצירקדי (מלטינית "אודות היום") והוא מתאם את המערכות הפנימיות הבאות כדי שיתפקדו ללא תקלות ובתיאום בינן לבין העולם החיצוני:

מחזורי השינה והעירות
רמות הערנות
ביצועים
מצב רוח
רמות ההורמונים
עיכול
טמפרטורת הגוף

אור הוא אחד האותות העיקריים המסייעים לשעון הצירקדי לשמור על הקשר עם העולם החיצון.

חציית אזורי זמן מבלבלת את שעון הגוף משום שעליו להסתגל לשעות חדשות ולדפוסים חדשים של אור ופעילות. ואם זה לא מספיק, לא כל הפונקציות הגופניות מסתגלות לשעות החדשות באותו קצב. כלומר, מחזורי השינה והערות עשויים להסתגל מהר יותר מאשר טמפרטורת הגוף, בעוד שמערכת העיכול תפעל בקצב שונה לגמרי. בלבול כזה של הגוף גורם לבלבול מנטלי וגופני אשר אנו מכנים ג'ט לאג (יעפת).

למרות שהגוף מתקשה להתאים את עצמו לאזורי זמן שונים, הוא מעדיף טיסות מערבה על פני טיסות מזרחה. זאת משום שאנו חיים לפי יממה של 24 שעות והקצב הטבעי של שעוננו מתוכנת לפעול ביום ארוך יותר מ-24 שעות. לכן, השעון הטבעי שלנו מסוגל להאריך את היום אבל מתקשה לקצרו.
כאשר אנו טסים מערבה, אנו מוסיפים שעות ליום, ולפיכך נוסעים בכיוון הטבעי של השעון הפנימי. לדוגמה, אם נטוס מערבה מלונדון לניו יורק, יומנו יתארך בחמש שעות, בעוד שטיסה מזרחה מניו יורק ללונדון תקצר את היום בחמש שעות.

ניקח לדוגמא נוסע מערבה, מתל אביב ללוס אנג'לס, הרגיל להתעורר מידי בוקר ב- 07:00 בבוקר.

המלצות:

יום 1: לשהות באור בין 16:00 - 18:00 אחה"צ. להמנע מאור בין 18:30 - 21:00 בלילה.

יום 2: לשהות באור בין 23:00 - 1:30 לפנות בוקר. להמנע מאור בין 1:30 - 4:00 לפנות בוקר.

אותו נוסע, הטס מזרחה, מתל אביב לטוקיו, הרגיל להתעורר מידי בוקר ב-07:00.

המלצות:

יום 1: להמנע מאור בין 09:00 - 11:30 בבוקר .לשהות באור בין 13:30 - 14:00 בצהריים.

יום 2: להמנע מאור בין 05:00 - 07:30 בבוקר. לשהות באור בין 07:30 - 10:00 בבוקר.

מאחר ולגוף נדרשים כמה ימים ואפילו כמה שבועות להסתגל לאזור זמן חדש, כדאי לנסות להיצמד לסדר היום המוכר והרגיל שלכם גם כאשר אינכם בבית, במיוחד אם השהייה באזור זמן אחר היא קצרה מאוד (48 שעות ופחות).

לנסיעות ארוכות יותר, כדאי להתחיל להסתגל לאזור הזמן החדש מרגע העלייה למטוס. לשם כך יש צורך בכמה הכנות מוקדמות:

1. חשבו את הפרשי השעות בין השעה בבית לשעה ביעד. חשבו מתי בדרך כלל אתם נוהגים ללכת לישון ולקום בביתכם, לעומת השעות ביעדכם.

2. ציינו לעצמכם אילו שעות ביעד הנסיעה שלכם תואמות את השעות שבהן גופכם חש את העייפות המרבית בבית (3:00-5:00 לפנות בוקר וקצת פחות בין 3:00 ל-5:00 אחר הצהריים).

3. הימנעו מתכנון פגישות עסקיות חשובות לשעות העייפות המרבית.

4. השתדלו לא לשהות באור בשעות שבהן הייתם שוהים בחשיכה בביתכם. ניתן לעשות זאת על-ידי שהייה בתוך מבנה או הרכבת משקפי שמש כשיוצאים החוצה.

5. בתכנון הארוחות, כדאי להיצמד לשעון הביתי. לכן, עם הגעת זמן הארוחה העיקרית ביעד, המהווה שעת ארוחת הבוקר בבית, אכלו רק משהו קל ולא ארוחה כבדה אשר קיבתכם תתקשה לעכל בשעה זו.