חדש בדוקטורס: פורום נוירוכירורגיה

פורום נוירוכירורגיה שב לאתר דוקטורס אחרי היעדרות של למעלה משנתיים. חשיבות העניין וביקוש מצד הגולשים הניעו את צוות האתר לאתר מומחים בתחום על מנת שאלה יתנו מענה לשאלות הקוראים. ד"ר אוריאל ולד וד"ר עוזי בן דוד מבית חולים אסותא נענו לאתגר והסכימו לנהל את פורום נוירוכירורגיה באתר דוקטורס.

בשלב ראשון, אנו מבקשים לחשוף בפניכם פורום חדש/ישן זה באמצעות סקירה של שאלות ותשובות שפורסמו בגרסא הקודמת של הפורום. מעקב אחר ההודעות יתן לכם, הגולשים, אינדיקציה לגבי מגוון הנושאים שבו יעסוק פורום חשוב זה. גלישה נעימה!

שאלה: האם קיימים טיפולים חדשים למיגרנה?

תשובה: בשנים האחרונות יצאו לשוק תרופות חדשות לטיפול במיגרנה. רוב התרופות החדשות הן נגזרות של האימיטרקס המפורסם שיצא לשימוש לפני שנים אחדות. בנוסף יש פיתוח חדש של אימיטרקס הניתן ע"י משאף לאף, דבר המקצר את התחלת פעילותו. חשוב רק להדגיש שאת התרופות הנ"ל יש לקחת אך ורק עם מרשם רופא, בכל אופן לפני התחלת טיפול יש להוועץ עם נוירולוג על מנת להתאים את התרופה המתאימה וגם מאחר שיש לתרופות הנ"ל תופעות לוואי.

שאלה: ברצוני לדעת אילו השפעות נוירולוגיות (אם בכלל) עלולות להופיע במצב של חוסר בויטמין B12, ודרכי ההתמודדות במצב של חוסר ספיגה?

תשובה: חסר B12 עלול לגרום למגוון בעיות נוירולוגיות כגון: פגיעה בעצבים בגפיים (נוירופתיה), בחוט השדרה, עצב הראיה ובמקרים קשים אף להפרעות פסיכיאטריות כמו פסיכוזה. נדיר שעודף הויטמין גורם לבעיות במבוגרים. כמובן שיש לבדוק מה הסיבה לחסר. במידה של חוסר ספיגה רצוי גם להתייעץ עם גסטרואנטרולוג (מומחה לדרכי העיכול). במקרים של חסר ספיגה ניתן לתת את הויטמין בזריקות לשריר. בדיקת B12 נפוצה מאוד ומבוצעת שגרתית ברוב המעבדות הרפואיות בארץ.

שאלה: מהו שטף דם במוח? והאם אפשר להחלים ממנו?

תשובה: שטף דם במוח הכוונה שכלי דם מתפוצץ במוח והדם מתפרץ ממנו החוצה לרקמת המוח. ישנם מספר סוגים של שטפי דם תלוי במקומם. אפשר בהחלט להחלים משטף דם מוחי, תלוי כמובן בגודלו, מיקומו ומידת הנזק שנגרם. במקרים של שטף דם גדול וקשה כמובן שסיכויי ההחלמה קטנים יותר.

שאלה: אני בת 38 והיה לי אירוע מוח פלוס קריש דם, מה הגורם לכך בגילי? ומה עלי לעשות?

תשובה: אירוע מוחי בגילך הוא בהחלט דבר נדיר. ישנן מספר גורמים היכולים לגרום לכך:
א. הפרעות קרישה.
ב. הפרעות קרדיאליות.
ג. הפרעות מטבוליות כמו מחלות מיטוכונדריאליות.
ד. עוד מספר מחלות נדירות.
בכל קבוצה יתכנו כמובן מספר מצבים.

שאלה: אני מעוניין לדעת אם ישנן התפתחויות בנוגע לאופן הטיפול בהידרוצפלוס מאז 1979, בה עברתי אני ניתוח ל'השתלת' מעקף (shunt) וונטריקולופריטונאלי? והאם יש חומר בעברית?

תשובה: מאז 1979 ועד היום חלו מספר שינויים בטיפול בהדרקון. השינוי המשמעותי ביותר הוא שכיום ניתן לבצע פיום של רצפת החדר השלישי במוח ולבצע ניקוז פנימי ללא צורך בדלף (SHUNT). זאת רק במקרים מסויימים העונים לקריטריונים מיוחדים. אינני יודע לגבי ספרות עברית אך אם תיכנס לאינטרנט ותבדוק בערכים של, HYDROCEPHALUS V-P SHUNT ו- THIRD VENTRICULOSYTOMY תוכל למצוא חומר למכביר.

שאלה: טרשת נפוצה ומחלת התשישות הכרונית, אני יודע שקיים דמיון רב בין שתי המחלות הנ"ל - מהו? ומה השוני?

תשובה: מדובר בשני מצבים שונים לחלוטין. טרשת היא מחלה מוגדרת וברורה ויודעים מה נפגע, ויש לה קריטריונים ברורים. מאחר שקיימת פגיעה במערכת העצבים המרכזית ישנם גם סימפטומים לכך, אשר יכולים להיות רבים תלוי מה נפגע, לדוגמא: ירדה בראיה, חולשה, הפרעת דיבור, הפרעת תחושה, ראיה כפולה ועוד. מחלת העייפות הכרונית היא למעשה סינדרום, דהיינו קובץ של תלונות כאשר אין ממש עדות לפגיעה במערכת העצבים ולא בדיוק ברור מה הסיבה. ידוע כמובן הקשר לזיהום בוירוס מחלת הנשיקה, אך לא ברור מה תפקידו, וגם לא חייב להיות זיהום כזה, יתכנו גם גורמים נפשיים כמו למשל דכאון וכו', מה גם שהבחנה של עייפות כרונית חייבת להעשות לאחר שלילת מחלות אחרות. זו למעשה אבחנה על דרך השלילה, מאחר שהסיבות לעייפות רבות מאוד, ובין היתר גם טרשת.

שאלה: אחותי סובלת למעלה מחצי שנה מסחרחורות קשות ולפי דבריה מעין "ריק" בראש. היא עברה c.t. ראש והתוצאות בסדר - מה עושים עוד?

תשובה: התלונה על סחרחורת הינה תלונה שכיחה. למעשה רוב האנשים בשלב זה או אחר בחייהם התלוננו על סחרחורת. מסתבר שאנשים שונים מתכוונים לדברים שונים כשהם אומרים סחרחורת. באופן עקרוני מחלקים את הסחרחורת לשתי קבוצות גדולות ויש לכך גם משמעות טיפולית. א. הרגשה של סיבוב! האדם מתלונן שהוא מרגיש שהכל מסתובב סביבו או שהוא מסתובב. במקרים אלה הבעיה היא לרוב באיזור שווי המשקל באוזן הפנימית, במעוט המקרים הבעיה היא באיזור גזע המוח. הטיפול במקרים אלה הוא ע"י תרופות (אחת מהן היא אגיסרק כפי שציינת), ובמידה ולא עוזר ישנם מספר תרגילים, מעין פיזיותרפיה האמורים למעשה לאזן את את איבר שווי המשקל (ע"י תנועת החלקיקים בתעלות שווי המשקל). ב. תלונות ללא מרכיב של תחושת סיבוב. התלונות הן בעיקר של ראש קל, הרגשת ריחוף, הרגשת אי יציבות, הרגשת שיש משהו בראש או לחץ בראש, וכו'. במקרים אלה תתכנה סיבות רבות, לא רק נוירולוגיות. אחת הסיבות השכיחות היא לחץ נפשי או מצב חרדה ואז יש לתת טיפול אחר לחלוטין המכוון לסיבה זו.

שאלה: ברצוני לדעת האם קיים טיפול אחר מלבד ניתוח, בתעלה הקרפלית בכף היד ואם כן מהו?

תשובה: כאבים ונימול בכף היד יכולים לנבוע מהצרות התעלה הקרפלית ולחץ על העצב. מאחר ובמקרה זה מדובר בלחץ מיכני על העצב הטיפול היחידי הוא שיחרור הלחץ. אפשרי לתקופת ביניים להעזר לעיתים במשככי כאב או טיפול פיזיוטרפי וכד'. לפני ניתוח חשוב לברר אם באמת הסבל נובע מלחץ בכף היד ולא ממקור אחר. זו ניתן לעשות ע"י בדיקות חשמליות (EMG) וכן חשוב להבדק ע"י נוירולוג/נוירוכירורג.

שאלה: אני בן 25 וסובל מחולשת שרירים בכל הגוף, 1.האם בדיקות דם מספיקות ע"מ לסתור מחלות מסוכנות כגון ניוון שרירים? 2.האם תופעה זו מוכרת במצב של תת פעילות של בלוטת התריס?

תשובה: רצה הגורל ותחום התמחותי בנוירולוגיה הוא מחלות נוירומוסקולריות (מחלות השרירים והעצבים ההיקפיים).
ובכן מה שחשוב כמובן לשלול אצלך שלא מדובר במחלת שרירים ראשונית. דרך אגב תת-פעילות של בלוטת התריס שאינה מאוזנת יכולה במצבים קיצוניים לגרום לחולשת שרירים. יתכנו כמובן שתי אפשרויות: א. שאין לך מחלת שריר וכל התלונות הן מסיבה אחרת, כמו לחץ נפשי וכן הלאה. ב. שאכן קיימת אצלך חולשת שרירים אמיתית ואז יש לשלול מחלת שריר. הבירור למחלת שריר מורכב ממספר שלבים: 1. בדיקה נוירולוגית יסודית. 2. בדיקות דם. 3. בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של השריר (EMG). ו-4. ביופסית שריר. כמובן שלא כל אחד חייב לעבור את כל השלבים, תלוי מה ממצאי הבדיקה ומה רמת החשד הקליני.

שאלה: למה מתכווצות הרגליים בלילה? (התכווצות שרירים) האם זו תופעה נוירולוגית?

תשובה: מדובר בבעיה נוירולוגית שיש לה גם שם, וזו תופעה די ידועה. לא מדובר חלילה בדבר מסוכן, אך זו תופעה לא נעימה ומטרידה. ישנן מספר תרופות העשויות לעזור, ולרוב אפשר מאוד להקל על הסבל. כחלק מהברור מומלץ לבצע גם בדיקות הולכה עיצבית.

שאלה: האם חיסון נגד שעלת מסוכן? האם כדאי לדחות אותו או לא לתת אותו כלל?

תשובה: לכל חיסון יש סיכוי מסויים לגרום לתופעות לוואי. הסיכונים תלויים בהרכב החומר המחסן ואמורים להיות מפורטים בהסבר הנלווה לחיסון. ידוע על מקרים עם פגיעה במערכת העצבים ההקפית עם הרבה חיסונים. התופעה הידועה הינה של GUILLANE BARRE SYNDROME. במתן כל חיסון (כמו גם בכל תרופה) יש לשקול התופעות החיוביות והשליליות.

שאלה: יש לי כאבי ראש חזקים. בבדיקת דם התגלה פרולקטין גבוה, מה עושים ועל מה זה יכול להצביע?

תשובה: יש מקום לשלול גידול בבלוטת יתרת המוח כמקור לפרולקטין הגבוה - ולכן מומלץ לבצע MRI של המוח.

שאלה: בעלי סובל כמספר חודשים מכאבי ראש חוזרים שלעיתים מלווים בתחושת נימול או הרדמות בכף יד ימין, ממה זה יכול לנבוע?

תשובה: מה שיכול להסביר כאב ראש יחד עם נימול ביד הינה בעייה באזור הצוואר. בעייה זו יכולה להופיע ללא כאב צוואר ממשי, אך מלווה בתדירות גבוהה בכאב בעורף המקרין לראש ולבין השכמות. מומלץ שתפנו לנוירוכירורג או נוירולוג לנסות ולהתקדם באבחנה.

בואו לדבר על זה בפורום החדש של נוירוכירורגיה.