פורום נוירולוגיה

חוקרי המוח האנושי מחזיקים ממש באותן השאלות המעוררות את פליאתם של קטנים כגדולים: כיצד 1,400 גרם של רקמות תאים הניזונות מגלוקוז וחמצן יוצרות מכונה כה משוכללת? אילו גורמים פוגעים בתפקודה? כיצד ניתן להסביר את ההשלכות הוורסטיליות של פגיעה מסוימת במוח? האם ישנן פגיעות רוורסביליות?

הנוירולוגיה, דיסציפלינה המתמחה בתפקוד מערכת העצבים, לרבות המוח וחוט השדרה, חוקרת ומטפלת בסוגיות אילו. אף כי לא מעט שאלות עדיין לוטות בערפל, הרי שדיסציפלינה זו עדיין זוקפת לזכותה לא מעט הישגים מרשימים.

יחד עם זאת, אני תמיד מופתעת לשוב ולגלות כי רף המודעות לבעיות רפואיות שמקורן נוירולוגי עדיין נמוך. ולראייה - רבים אינם מודעים לכך שישנן בעיות בריאותיות המהוות בעצם סימפטומים לבעיות שמקורן נוירולוגי. כך למשל, כאב ראש הוא סימפטום נוירולוגי העשוי להצביע על מכלול בעיות הקשורות למערכת העצבים, כמו: מיגרנה, גידולים, דימומים מוחיים, דלקת מוח או דלקת קרום המוח. או בעיות מערכתיות, כגון דלקות אוזניים/שיניים/עיניים/סינוסים/מצבי לחץ/עליות בלחץ הדם, זיהומים כלליים, מחלות וירליות ועוד.

הפרעות הליכה ויציבה עשויות להעיד על פגיעה מוחית מסוגים שונים, או פגיעה היקפית בעצבי הגפיים על רקע סוכרת, חוסר ויטמינים, או חומרים רעילים שונים, כגון: אלכוהול, תרופות נגד סרטן.

הישנות מצבי איבוד הכרה עשויה להעיד על מחלות פירכוסיות, כמו אפילפסיה, או על הפרעות בקצב הלב, התקפי מיגרנה ואף לחץ נפשי.

שיתוק גפיים יכול להעיד על אירוע הכרוך בפגיעה במוח או בחוט השדרה, אך גם בהתאם לפיזור האנטומי המתאים - על מחלת שריר או עצב, או על הפרעה בריכוז מלחים מסוימים בדם.

ירידה בזיכרון\שיכחה עשויה להצביע על מחלה ניוונית של המוח (אלצהיימר), או על פגיעה כלילית של המוח על רקע מחלות גופניות כרוניות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם (דמנציה ווסקולרית), כמו גם על פגיעה פוסט-טראומטית או הפרעה קשה באיכות השינה, ואף על הפרעה נפשית דיכאונית.

מטעמים אילו, מטרתו המרכזית של הפורום היא להעלות את המודעות להפרעות נוירולוגיות, לסימפטומים המעידים על התפתחותן ו/או החמרתן ולמגוון דרכי הטיפול המקובלות ו/או החדישות. כך למשל, רבים אינם מודעים לסימפטומים המעידים על התפתחות מחלת הפרקינסון, מחלה ניוונית של המוח הפוגעת במערכת העצבים המרכזית בהדרגתיות, החל מגזע המח התחתון וכלה בגרעיני הבסיס וקליפת המוח. לו החולים היו מודעים להתפתחות סימני המחלה המובהקים, כמו רעד, איטיות וקושי בהליכה, הרי שניתן היה לטפל במחלה ולהקל על סבלם במידה ניכרת.

כמו כן, כנוירולוגית שהתמחתה בתחום הפרעות התנועה וכיום מנהלת את המרפאה להפרעות תנועה בבית החולים וולפסון, אני מגלה עניין מיוחד בשאלות הקשורות לבעיות תנועה, כגון: מחלת הפרקינסון, סוגי רעד שונים, 'טיקים' ברמות שונות, דיסטוניה כללית ופוקלית, כוראיה ומחלת הנטינגטון, תסמונת הרגליים העצבניות, הפרעות הליכה ויציבות.

כמו כן, אני מתעניינת בתחום רפואת השינה, שזוכה בתנופה משמעותית בשנים האחרונות. מטרת הנוירולוגים החוקרים את התחום היא להבין ולמצות את הפנומנולוגיה המורכבת של השינה, בהתאם לדיעה הרווחת כיום כי באמצעות חקר השינה ניתן לפענח את הפעילות המנטלית והמוטורית המתרחשת במצב העירות.

מעניין לציין כי הפרעות השינה השכיחות ביותר הן הפרעות-בתנועה, למשל הפרעות בתנועה המתרחשות טרום הרדמות, כמו תסמונת הרגליים העצבניות (Restless Leg-Syndrome), תנועות גוף וגפיים בזמן שינה, תנועות מחזוריות של הרגליים (Periodic Leg Movements in Sleep). הפרעת תנועה שכיחה נוספת היא הנעת הלסת המלווה בחריקות שיניים (Bruxism), דיבור בשינה (Sleep Talking).

מכל האמור לעיל עולה כי כל שאלה שתעלה בפורום מקדמת את כולנו אל הכרה בסימפטומים המעידים על מחלות נוירולוגית, הכרה זו תוביל לאבחון מוקדם ולמניעת או לכל הפחות צמצום סבל מיותר.