צרכנות רפואית מס' 67

מחקרים אחרים קובעים כי הפגיעה הפיזית של הפסוריאזיס בחולים היא המחלה השנייה בחומרתה אחרי מחלת אי ספיקת לב. כ-70% מהחולים מדווחים על פגיעה קשה בתפקוד היומיומי: בביצוע מטלות יום יומית כגון קניית בגדים, לבוש קצר בימי הקיץ, הפרעות בשינה עקב הגירוד הקשה, מציאת מקום עבודה, יצירת קשרים חברתיים ועוד.

לקראת יום הפסוריאזיס הבינ"ל, שיחול בתאריך ה-29.10.06, פרסמה חב' "ביוג'ן איידק", שהינה המפתחת והמשווקת של תרופת האמביב תרופה לטיפול במקרים כרוניים של פסוריאזיס מחקר שקובע ש-54% מחולי הפסוריאזיס סובלים מתופעת הדיכאון, מתוכם 17% שוקלים התאבדות כדרך להימלט מסבלם, ורבים מן החולים אינם יוצרים קשר מיני כלשהו עם בני/בנות המין השני עקב הרתיעה שמעוררת מחלתם. כ-70% מהחולים מדווחים על פגיעה קשה בתפקוד היומיומי: בביצוע מטלות יום יומית כגון קניית בגדים, לבוש קצר בימי הקיץ, הפרעות בשינה עקב הגירוד הקשה, מציאת מקום עבודה, יצירת קשרים חברתיים, התמדה בלימודים ועוד.

מחקרים הצביעו על כך שבקרב 33% מחולי הפסוריאזיס בעולם יש פגיעה במפרקי הגוף ו-20% מהם נותרים נכים ומשותקים למשך שארית חייהם. מחקרים אחרים קובעים כי הפגיעה הפיזית של הפסוריאזיס בחולים הינה המחלה השניה בחומרתה אחרי מחלת אי ספיקת לב. הפסוריאזיס הינה מחלת עור דלקתית כרונית אשר שכיחותה נאמדת ב-3% מכלל האוכלוסייה.

בשנים האחרונות חלה תפנית משמעותית בהבנת מנגנון התפתחות המחלה וכיום ברור שהמחלה המתבטאת בשגשוג מואץ של תאי האפידרמיס, הינה פועל יוצא של פעילות לא תקינה של מערכת החיסון.

הפסוריאזיס מאופיין על ידי רבדים אדומים המלווים בקשקשת לבנה וכסופה. הרבדים יכולים להופיע בכל שטחי העור והמקומות הנפוצים ביותר הם המפרקים והקרקפת. תרופת האמביב הינה תרופה ביולוגית. תרופה ביולוגית הינה חלבון המופק מן החי בשיטות המקובלות או בשיטות של הנדסה גנטית. האמביב הינה בעלת מנגנון פעולה ייחודי אשר פוגע בתאי מערכת החיסון הספציפיים הפעילים שגורמים להתפרצות המחלה, אך משמר את פעילותם של שאר התאים במערכת החיסון. המטופלים אשר מגיבים לטיפול נהנים מהשפעת הטיפול למשך תקופה של חודשים ארוכים מסיום הטיפול. הטיפול באמביב הינו הטיפול הביולוגי הבטוח ביותר, והיחיד שלא חלות עליו אזהרות בטיחות חמורות ע"י ה-FDA.

בישראל כ-2% מהאוכלוסייה סובלת ממחלת הפסוריאזיס, שהם כ-134 אלף. כ-25 אלף סובלים מהמחלה באופן בינוני עד קשה.

שיטה חדשה לטיפול בקרנית מבטיחה השבה מירבית של חדות הראייה בזמן קצר. מכשיר של חברת Moria (צרפת) שהוכנס לאחרונה לשימוש במחלקת העיניים במרכז הרפואי תל-אביב, מהווה פתרון חדשני לאנשים הזקוקים להשתלת קרנית, ומאפשר החלפה סלקטיבית של רובד הקרנית הפגום בלבד, במקום השתלה של הקרנית כולה (Descemet's Stripping Automated Endothelial Keratoplasty ).

הקרנית הינה החלק המעוגל והשקוף בקדמת גלגל העין, שתפקידה לשבור את האור הנכנס לעין לכיוון העדשה, כך שהאור יתמקד על הרשתית ותתאפשר ראייה. הקרנית עשויה מרקמה שקופה וקמורה, ובריאותה הכרחית לצורך חדות הראייה . מחלה זיהומית בקרנית, פגם גנטי או קרנית בצקתית עלולים להביא להפרעות קשות בראייה החל מראייה עכורה עד עיוורון. הפתרון המקובל כיום הינו השתלת קרנית , במהלכה מוציאים את הקרנית הפגומה, על כל שכבותיה, ומשתילים במקומה קרנית חדשה. ההערכה היא כי בין 1,000-500 איש בשנה עוברים ניתוח זה בישראל, וכ-40 אלף בארצות הברית.

השתלת הקרנית, למרות שתוצאותיה לרוב טובות, אינה פשוטה, וכרוכה בתופעות לוואי כגון דחיית השתל על ידי מנגנוני החיסון של הגוף, עיוות בקרנית בשל התפרים המרובים המקבעים את השתל, שפשוף של העין שעלול לפגוע בשתל, ראייה שנותרת עכורה לתקופה ארוכה שעלולה להימשך עד שנה, זאת בשל החתך הגדול בקרנית.

לאחרונה החלו רופאים בארה"ב ובהולנד להחליף רק את החלק הפגום בקרנית, ולא את כולה, כאשר רוב הקרנית נותרת במקומה.

ניתוח זה מתבצע באמצעות מכשיר אוטומטי חדשני (DSAEK) המאפשר חיתוך עדין ומדויק מאד של הקרנית. במהלך הניתוח החדש מבצעים חתך קטן בשולי הקרנית בעין המנותחת, דרכו מסירים את החלק הפגום ומשתילים את החלק החסר. פעולה עדינה זו בטוחה יותר לתפקוד העין מאשר הניתוח שבוצע עד כה ושהיה כרוך בחתך גדול במרכז הקרנית.

יתרונות השיטה החדשה רבים וטמונים בהחלמה מהירה וקצרה יותר, בהחזרת חדות הראייה בזמן קצר, במניעת עיוות הקרנית ובהמנעות מהשתלת קרנית מלאה על סיבוכיה.

לדברי ד"ר דוד ורסנו, מנהל השירות לקרנית ועין חיצונית, שהינו הרופא היחיד בארץ המבצע את הניתוח: "ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לבצע החלפה סלקטיבית של חלק מהקרנית, פעולה שהינה בעלת תוצאות טובות יותר מהשיטות האחרות, החל מקיצור משך זמן ההחלמה, דרך השגת חדות ראייה טובה יותר, ועד להקטנה משמעותית בסיכונים ובתופעות הלוואי הכרוכים בניתוח.

עם זאת, על מנת להשיב למטופלים את ראייתם בדרך זו, אנו עדיין זקוקים לתרומת קרניות. רשימת הממתינים להשתלת קרנית בבית החולים היא ארוכה, והמחסום המונע אותנו מביצוע ניתוחים רבים הוא הרתיעה מתרומת קרניות, הקיימת עדיין בציבור. אני מבקש מקוראי שורות אלה להיות מודעים לנושא חשוב זה. תרומת אברים, כידוע, מצילה חיים. תרומת קרניות מסייעת לנו להחזיר לאנשים את השליטה בחייהם, ומאפשרת להם לעבוד, לקרוא ולתפקד".

מרפאה חדשה וייחודית לאבחון וטיפול בלידה מוקדמת נפתחה בימים אלו , לצד המרפאה להריון בסיכון גבוה, בבית חולים 'ליס' ליולדות, בניהולו של ד"ר דוד פאוזנר, משנה למנהל בית החולים 'ליס ליולדות.
7%-10% מסך היולדות חוות לידה מוקדמת, שמקורה בריבוי עוברים, מחלות עובריות, מחלות רקע של האם או גיל האם.

כמו כן, עתידות 30%-20% מסך הנשים שעברו לידה מוקדמת בעבר, לחוות אותה שוב.
לידה מוקדמת מתרחשת בין השבוע ה-37-20, וטומנת בחובה תחלואה ותמותה בקרב הילודים אך גם בקרב היולדות. בספרות המדעית ידוע כי לזיהוי מוקדם של גורמי סיכון ולמעקב רציף אחר התפתחות ההיריון, תרומה משמעותית הן בעיכוב הלידה המוקדמת (מה שמאפשר צמיחה והתפתחות נוספת של העובר ברחם) והן במניעת תחלואה ותמותה בקרב הילוד והיולדת.

המרפאה ללידה מוקדמת מיועדת לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון ללידה מוקדמת, קרי נשים שנושאות ברחמן שני עוברים ומעלה, נשים שילדו בעבר לפני שבוע 34, וכאלה הסובלות מליקויים במבנה הרחם. המרפאה החדשה מציעה מסגרת ייחודית לזיהוי גורמי הסיכון ללידה מוקדמת, התאמת טיפול למניעת לידה מוקדמת ומעקב רצוף ע"י צוות רפואי ייעודי. אבחון גורמי הסיכון מבוצע באמצעות שתי בדיקות ייחודיות: US של צוואר הרחם ובדיקת פיברוניקטין לניבוי לידה מוקדמת באמצעות משטח מצוואר הרחם.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עור, בפורום בריאות העין ופורום הריון ולידה